אי אפשר לגמרי להתעלם. 11 בספטמבר.
איפה הייתם? מה עשיתם? מה הרגשתם? ומה אתם מרגישים היום? הכל סביב הפיגועים בארה"ב ב11 בספטמבר 2001. - משהו שאני כתבתי:- - כשזה קרה הייתי כמעט בן 17. היום אני כמעט בן 18. כשזה קרה הייתי עד למעגלי הרס בעולם. היום אני עד גם למעגלי יצירה. כשהחדשות הבזיקו והבזיקו והבזיקו שלישית, כשמטוס התרסק ושוב התרסק. כשההורים היו בעבודה, לבד בבית עם האח הבכור וחבר טוב שלו. ב11 בספטמבר 2001 אני נורא חששתי, הייתי אדם אחר לחלוטין, והייתי גם הרבה יותר תמים. אני לא חושב שמגיע להם, כמו שרבים חושבים, אני חושב שמדובר באובדן של חיים בעיקר. בניין אחד יותר בניין אחד פחות, אני לא מדבר פה על קפיטליזם בעד ונגד. אני מדבר פה על לראות בלייב בניין נופל ואיתו חיים נעלמים, ומשפחות נהרסות. בשבילי לא מדובר בפיגוע יותר גדול מכל פיגוע אחר, אלא יותר מדובר בפיגוע שכשמדברים עליו, מדברים עליו כאסון, אבל נראה לי מתכוונים פחות אסון לאדם ויותר אסון לקפיטליזם, לצורה האמריקאית שנלחמת עכשיו על הפגנת כח. הם יביאו את האשמים לדין! שנה אחרי, אוסמה עדיין חופשי. ארה"ב עדיין רודפת, לדעתי, בעיקר בגלל שהאגו שלה נפגע, היא יותר מנסה לנקום על הרס האייקון שנפל והיה לסמל הכוחנות האמריקאית(הקפיטליזם) ופחות מנסה להביא לצדק את האחראים למותם של המונים. נראה לי כי הנקמה פה די מיותרת. ארה"ב, המעצמה הגדולה של העולם נחשפה כפגיעה לא פחות ממדינות אחרות. יש לה מה לשקם, תדמית. אני לא בטוח לחלוטין שהדרך של הנקמה במסווה ה"הבאה לצדק" היא הדרך הנכונה. נותר לי רק לומר, יהיה זכרם ברוך!