אכן הבלי העולם הזה...
אתה אומר שאם קרבנות השואה לא יקבלו את שכרם בעולם הבא - היכן כן? אז בשביל לענות על זה אתה בורא לך אלוהים יציר כפיך שישרת את רצונך בצדק?- זה לא אלוהים, זה אליל! כבר כתבתי שלא ניתן להגיד כלום על אלוהים מלבד זה שהוא אלוהים ( האמת היא שהרמב``ם קצת הקדים אותי אך זה רק בגלל ש`נתתי לו`
תודה לך על שהזכרת את אלישע בן אבויה שהוא ממחיש לכל (ולא בכדי סיפור זה מופיע בגמ`) למה עלולה להוביל האמונה (התמימה-כמו שכתבת) בתורה שלא לשמה. ובכייין תרשה לי לספר לך את סיפור אלישע בן אבויה: אלישע בן אבויה היה אחד התנאים, מגדולי התורה בשעתו. הוא היה עמיתו של רבי עקיבא ורבו של ר` מאיר ועיסוקו היה תלמוד תורה. הוא גם ידוע כאחד מן ה``ארבעה שנכנסו לפרדס``, והכוונה שעסקו בחוכמת הנסתר, אולם סופו ש``קיצץ בנטיעות, יצא לתרבות רעה, כפר בעיקר ונעשה ל`אחר```, כלומר- יצא מכלל ישראל. אחת מאימרותיו הידועות ברבים מתוך ``פרקי אבות``: ``הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש, והלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על חומש מחוק`` (פרק ד/ הלכה-כ) הגמרא (חגיגה, טו/עא) מספרת עליו שהיה יושב ושונה בבקעת גינוסר שהיא טבריה, שהיתה באותם ימים, לאחר גזירות אדריאנוס וחורבן ארץ יהודה, מרכז עולמה של היהדות, ``ראה אדם אחד שעלה לראש הדקל בשבת,ונטל האם על הבנים`` כלומר, אדם זה עבר בכך שתי עבירות: חילול שבת החמור, ועבירה על מצוות `שילוח הקן` עליה מצווה התורה-``לא תקח האם על הבנים``, והסיפור ממשיך: `` ובמוצאי שבת ראה אדם אחד שאמר לילדו לעלות לראש העץ ולקיים מצוות `שילוח הקן`, והבן טיפס לראש העץ נטל הבנים ושילח את האם``. לגבי המשך הסיפור קיימות שתי גרסאות במדרש: לפי האחת, הילד נפל מראש העץ ונהרג, ולפי השניה, הכישו נחש שקינן בגזע העץ והילד מת. מכל מקום ברור לכולנו שהילד הזה קיים בו זמנית את שתי המצוות `כיבוד אב` ו`שילוח הקן`, שלגבי שתיהן התורה ``מבטיחה`` אריכות ימים. המדרש מספר שכאשר ראה אלישע בן אבויה את המקרה עם הבן, אמר: `היכן טובו של זה, והיכן אריכות ימיו של זה ( כלשון הפסוק:``למען ייטב לך והארכת ימים``)? ולאחר מכן כפר בתורה, וכפר בעיקר, יצא לתרבות רעה ונעשה ל`אחר```. ישנן עוד שתי גירסאות לפיהן- ` ראה בפיו של כלב, את לשונו השותתת דם של התנא רבי יהודה הנחתום, שנמנה בין עשרת הרוגי מלכות רומי בימי אדריאנוס קיסר, אמר`` זו תורה וזו שכרה?! ולפי גירסה אחרת-``ראה בפיו של חזיר את לשונו הניגרת של חוצפית התנא, (ששימש מתורגמנו של רבן גמליאל, וגם הוא מעשרה הרוגי מלכות) אמר(`אחר`): פה שהפיק מרגליות ילחך עפר?! כל אדם מאמין עומד למעשה בפני ההכרעה החשובה, האם הוא מסוגל לעבוד את ה` מבחינת עבודה לשמה, המוצאת ביטויה בפרשת `שמע` בה מוצג הצו המוחלט-`` ואהבת את ה` אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך`` עליו דורש ר` עקיבא ( שלהזכירך היה עמיתו של אלישע בן אבויה)- ``ובכל נפשך``-אפילו נוטל את נפשך`` [ואכן ידוע הוא שכאשר הוצא ר` עקיבא להורג, זמן קריאת-שמע היה, והוא קיבל עליו עול מלכות שמים באהבה לעיני תלמידיו הנדהמים, שראוהו מוציא נשמתו תוך כדי מלמול הפסוק-``שמע ישראל ה` אלוהינו ה` אחד``] או שמא תולה הוא את אמונתו במה שמתרחש במציאות על בסיס הקשור בגמול וטובות הנאה, האם האדם בוחר בדרכו האמונית של ר` עקיבא, או שמא בזו של אלישע `אחר`, אשר שניהם כאחד מסתמכים על אותם פסוקי תורה בדיוק! לגבי מה שאתה קורא ``הצהרתו של הקב``ה עצמו`` אני מפנה אותך לדברים שכתבתי תחת הנושא `` `` יש גבול לכמות המילים שיש בכוחי להקליד (אם כי הוא עדיין רחוק . ועצתי לך לחיים בכלל: הזהר מאנשים המדברים בשמו של ה`! ולגבי טענתך שאני מעוות את דבריו של הרמב``ם אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה (אנא, נא, בבקשה, בחייאת, פליז, וכדו`) לעיין בהקדמתו של הרמב``ם לפרק `חלק` מסכת סנהדרין, במה שהוא כותב שם לעניין `עולם הבא` ורק אחרי שתקרא ותפנים את הכתוב שם חזור אלי באם יש לך השגות על ``דברי הכפירה בעיקר`` לשיטתך, אך בפועל, דברי האמונה העמוקים ביותר .
אתה אומר שאם קרבנות השואה לא יקבלו את שכרם בעולם הבא - היכן כן? אז בשביל לענות על זה אתה בורא לך אלוהים יציר כפיך שישרת את רצונך בצדק?- זה לא אלוהים, זה אליל! כבר כתבתי שלא ניתן להגיד כלום על אלוהים מלבד זה שהוא אלוהים ( האמת היא שהרמב``ם קצת הקדים אותי אך זה רק בגלל ש`נתתי לו`
תודה לך על שהזכרת את אלישע בן אבויה שהוא ממחיש לכל (ולא בכדי סיפור זה מופיע בגמ`) למה עלולה להוביל האמונה (התמימה-כמו שכתבת) בתורה שלא לשמה. ובכייין תרשה לי לספר לך את סיפור אלישע בן אבויה: אלישע בן אבויה היה אחד התנאים, מגדולי התורה בשעתו. הוא היה עמיתו של רבי עקיבא ורבו של ר` מאיר ועיסוקו היה תלמוד תורה. הוא גם ידוע כאחד מן ה``ארבעה שנכנסו לפרדס``, והכוונה שעסקו בחוכמת הנסתר, אולם סופו ש``קיצץ בנטיעות, יצא לתרבות רעה, כפר בעיקר ונעשה ל`אחר```, כלומר- יצא מכלל ישראל. אחת מאימרותיו הידועות ברבים מתוך ``פרקי אבות``: ``הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש, והלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על חומש מחוק`` (פרק ד/ הלכה-כ) הגמרא (חגיגה, טו/עא) מספרת עליו שהיה יושב ושונה בבקעת גינוסר שהיא טבריה, שהיתה באותם ימים, לאחר גזירות אדריאנוס וחורבן ארץ יהודה, מרכז עולמה של היהדות, ``ראה אדם אחד שעלה לראש הדקל בשבת,ונטל האם על הבנים`` כלומר, אדם זה עבר בכך שתי עבירות: חילול שבת החמור, ועבירה על מצוות `שילוח הקן` עליה מצווה התורה-``לא תקח האם על הבנים``, והסיפור ממשיך: `` ובמוצאי שבת ראה אדם אחד שאמר לילדו לעלות לראש העץ ולקיים מצוות `שילוח הקן`, והבן טיפס לראש העץ נטל הבנים ושילח את האם``. לגבי המשך הסיפור קיימות שתי גרסאות במדרש: לפי האחת, הילד נפל מראש העץ ונהרג, ולפי השניה, הכישו נחש שקינן בגזע העץ והילד מת. מכל מקום ברור לכולנו שהילד הזה קיים בו זמנית את שתי המצוות `כיבוד אב` ו`שילוח הקן`, שלגבי שתיהן התורה ``מבטיחה`` אריכות ימים. המדרש מספר שכאשר ראה אלישע בן אבויה את המקרה עם הבן, אמר: `היכן טובו של זה, והיכן אריכות ימיו של זה ( כלשון הפסוק:``למען ייטב לך והארכת ימים``)? ולאחר מכן כפר בתורה, וכפר בעיקר, יצא לתרבות רעה ונעשה ל`אחר```. ישנן עוד שתי גירסאות לפיהן- ` ראה בפיו של כלב, את לשונו השותתת דם של התנא רבי יהודה הנחתום, שנמנה בין עשרת הרוגי מלכות רומי בימי אדריאנוס קיסר, אמר`` זו תורה וזו שכרה?! ולפי גירסה אחרת-``ראה בפיו של חזיר את לשונו הניגרת של חוצפית התנא, (ששימש מתורגמנו של רבן גמליאל, וגם הוא מעשרה הרוגי מלכות) אמר(`אחר`): פה שהפיק מרגליות ילחך עפר?! כל אדם מאמין עומד למעשה בפני ההכרעה החשובה, האם הוא מסוגל לעבוד את ה` מבחינת עבודה לשמה, המוצאת ביטויה בפרשת `שמע` בה מוצג הצו המוחלט-`` ואהבת את ה` אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך`` עליו דורש ר` עקיבא ( שלהזכירך היה עמיתו של אלישע בן אבויה)- ``ובכל נפשך``-אפילו נוטל את נפשך`` [ואכן ידוע הוא שכאשר הוצא ר` עקיבא להורג, זמן קריאת-שמע היה, והוא קיבל עליו עול מלכות שמים באהבה לעיני תלמידיו הנדהמים, שראוהו מוציא נשמתו תוך כדי מלמול הפסוק-``שמע ישראל ה` אלוהינו ה` אחד``] או שמא תולה הוא את אמונתו במה שמתרחש במציאות על בסיס הקשור בגמול וטובות הנאה, האם האדם בוחר בדרכו האמונית של ר` עקיבא, או שמא בזו של אלישע `אחר`, אשר שניהם כאחד מסתמכים על אותם פסוקי תורה בדיוק! לגבי מה שאתה קורא ``הצהרתו של הקב``ה עצמו`` אני מפנה אותך לדברים שכתבתי תחת הנושא `` `` יש גבול לכמות המילים שיש בכוחי להקליד (אם כי הוא עדיין רחוק . ועצתי לך לחיים בכלל: הזהר מאנשים המדברים בשמו של ה`! ולגבי טענתך שאני מעוות את דבריו של הרמב``ם אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה (אנא, נא, בבקשה, בחייאת, פליז, וכדו`) לעיין בהקדמתו של הרמב``ם לפרק `חלק` מסכת סנהדרין, במה שהוא כותב שם לעניין `עולם הבא` ורק אחרי שתקרא ותפנים את הכתוב שם חזור אלי באם יש לך השגות על ``דברי הכפירה בעיקר`` לשיטתך, אך בפועל, דברי האמונה העמוקים ביותר .