אלמודובר והיונה

[טללי בוקר]

אלמודובר והיונה

בסרט הספרדי "דבר אליה" מתפעם הגיבור הארגנטיני לשמוע את הזמר קאיטנו ולוזו הברזילאי שר את השיר המקסיקאי "Cucurucu paloma" מפגש תרבויות

 

[וונוס ממילו]

באמת שאלתי את עצמי אז למה דוקא

השיר הזה נבחר לסרט? סרט כל כך בלתי נשכח

 

[טללי בוקר]

לא במקרה

הסרט "דבר אליה" דן באהבה מצדדיה היותר קיצוניים והבלתי אפשריים, כולל האדם שמאוהב בנערה חסרת הכרה וחש כביכול איך היא מחזירה לו אהבה השיר "Cucurucucu paloma" הוא שיר בעל מלל בלתי רגיל, המספר על אהבה עד מוות ואחריו, השיר מספר על אדם האוהב עד כדי מותו שלו כאשר שמה של האהובה הוא הדבר האחרון שהוא ממלמל, ואחרי מותו מופיעה יונה המסמלת את נשמתו שגם לאחר המוות באה ומחפשת את האהובה כדי להוביל אותה לבית שהכין לשניהם בעודו בחיים. השיר מוסיף זווית נוספת לדרמטיות של האהבה שאלמודובר מנסה להציג. יש לי הרושם שלא במקרה הוא בחר בשיר מקסיקאי (דרך אגב: זה שיר ותיק שידע כבר ביצועים רבים קודם לכן) בשחקן ארגנטינאי וזמר ברזילאי, אולי זו ההצבעה על הקוסמופוליטיות של האהבה, אולי שימוש בטמפרמנט הלטינו אמריקאי כדי להעביר את המסר.

 

[shellyland]

לגבי הבחירה הספציפית בשיר

אני לא לגמרי בטוחה מה בא קודם, היונה או התרנגולת. השיר הופיע כבר באלבום Fina Estampa (חותם עדין?) של קאיטנו, שאאל"ט יצא עוד לפני הסרט. האלבום הזה מלא בעיבודים חדשים ומתוזמרים היטב לקלאסיקות לטיניות (כמו השיר הנוש את שם האלבום). האלבום הזה יצא פעמיים, פעם אחת בהפקת אולפן ופעם נוספת בהקלטה חיה. אני מעדיפה את ההופעה החיה.

 

[shellyland]

../images/Emo99.gif

קאיטנו (

) זוכה בשנים האחרונות לעדנה מחודשת בשוק הבינלאומי - ובצדק. דומה שאי-אפשר להוציא סרט מצליח בשנים האחרונות, בלי לשלב בו איזה שיר של המלך. כך גם הדואט הנפלא שלו, Burn it blue, עם לילה דאונס מתוך פסקול הסרט "פרידה", המספר על חייה של הציירת המקסיקנית פרידה קאלו. לטעמי האישי מדובר בגדול הזמרים והיצורים הברזילאיים הקיימים היום. קולו הערב, הדיקציה המופלאה שלו והעדינות האינסופית בה הוא מגיש את השירים הם רק חלק קטן מהסיבות לכך. קאיטנו אחראי לחלק גדול מן השירים הברזילאים היפים ביותר. הוא גם זה שהוביל בשנות ה-60 יחד עם ג'ילברטו ג'יל, מריה בטאניה (אחותו) וגל קוסטה את תנועת הטרופיקליה במוזיקה הברזילאית, תנועה שנרדפה על ידי השילטון הצבאי ואשר עיצבה במידה רבה את דמותה של המוזיקה הברזילאית אותה אנחנו מכירים היום. הוא ידוע בחיכוכים הרבים שהיו לו עם המשטר ולעיתים גם על הקהל, שהיה שמרני מכדי לקבל את המהפכנות שלו. בשנות השבעים נאלץ לגלות מברזיל, פעל בעיקר באירופה וזכה להצלחה בינלאומית. בשנים האחרונות, כאמור, ההצלחה הזאת זוכה לשיחזור ומביאה לעולם קאיטנו הרבה יותר בוגר, רגוע ועמוק. מה שלא השתנה וכנראה מעול לא ישתנה במוזיקה שלו היא המשיכה העזה לאינטר-קונטיננטליות ולשילובים של סגנונות שונים מארצות שונות בתוך התבניות הברזילאיות המסורתיות. עוד על המלך, המוזיקה שלו, חייו ופועלו אפשר לקרוא כאן.