אם חד הורית מבולבלת

[sari 28]

אם חד הורית מבולבלת

בוקר טוב לכולם! שמי שרי בת 29 אם לילדה בת שנתיים אני גרושה. אביה של הילדה לא הגיע לבקרה מאז הגירושין, שנה שלמה! איך אני יכולה לספר לה שיש לה אבא והוא לא מעוניין לפגוש אותה. הילדה תכנס למעון השנה ואני מתארת לעצמי שאז גם יתחילו השאלות. לעזרתכם אודה שרי

 

[האחים וויזלי]

רק אני חושב שכדאי לא לפרסם תמונות

של ילדים, לא משנה כמה הם מתוקים (והם מתוקים)? ילדה בת שנתיים מתעניינת בזה?

אין לי מושג... ברוכה הבאה

-פורג´, שונא רופאות עור

 

[רק אביגיל]

ממי ../images/Emo6.gif

(לא אתה וזה רק כי לא ראיתי ת´תמונה שלך) אלא הבובונת הזותי. נכון זה לא מומלץ לפרסם , אבל זה עוד בגיל שזה לא כך נורא......... |פורג´ בוינה מהר אני ישים לך תחבושת

, מה קרה לך ממי ? עקץ אותך יתוש או משו? |

 

[האחים וויזלי]

../images/Emo46.gif מה אני לא מאמי???../images/Emo122.gif

פחחחח איזה יתוש לא כדאי לך לשמוע על העור שלי שונא רופאות עור היא כל כך מפגרת

- היא אמרה "גם לי זה קורה"

ממש עזרה לי

למה צריך רופאים?! -פורג´, אחרי משחק מתיש ב"כספת"

 

[רק אביגיל]

פורג´ ../images/Emo35.gif

הכל כבר פסדר

ומה עם העבודה בפיסיקה? *משחקת אותה אמא וירטואלית מודאגת

*

 

[רק אביגיל]

לכתוב את החיים.

על פניו סדרת טלוויזיה שמאלצית , כמו כל טלנובלה (שלא ראיתי מעולם). משהו בה גרם לי לראותה ולא בכדי, כנראה. סיטי טאואר. בפרק של היום , כשענת עצמון מתראיינת בתכנית של אמו של הבן האובד (הקרצייה , אני חייבת להודות על האמת , מהי הרגשתי כלפי הדמות) אומרת שאבות נוטשים הם לא בני אדם וכל אשה צריכה לדעת לפעול ולנצל את החוקים הקיימים לטובת שינוי המצב. ולא ידעה למי כוונה השאלה ולמה ולמה בכלל היא נמצאת שם.) ואז עבר בי רעד. שרי , איך לספר , זו תורה ארוכה שלומדים לתוך עצמך לאט לאט במשך השנים. ולאט לאט מטפטפים את האמת , לא תמיד את כולה בבת אחת , לפי רמת ההתענינות , לפי גובה העיניים , לפי כמות העצב שאת מוכנה לפרוק באותו הרגע , עד שהסיפור כולו נרקם באמנות עדינה עדינה ובשלב מסויים אפשר לחתום על ה"יצירה" ב-תם ונשלם. יכולים ללוות אותך בדרך הזו , אנשי מקצוע , בחלק מן השלבים , אם יש לך חששות ספציפיים או קשיים. שאולי תתוכלי לספר להם יותר פרטים , סיבות ונסיבות שאינך יכולה או רוצה לחשוף כאן . וגם אנחנו נשתדל לתת בית חם ותמיכה ומענה וכל מה שניתן. והרבה תיקווה שאמנם מצב זה לא יימשך לתמיד (למרות שלא מכירים את מה שעומד מאחורי הסיפור). ברוכה הבאה אלינו עם

וגם עם

.

 

[העקשנית]

לדעתי-את לא צריכה לספר לה כלום../images/Emo70.gif

כל עוד היא אינה שואלת. למה לעורר פילים? כשהילדה תשאל תמצאי כבר מה לספר לה-איפה אבא שלה. בעבודה, בבית שלו,הוא לא גר איתנו, הוא גר בבית אחר.וכו´. יקח זמן עד שהיא תתחיל לשאול גם למה. וילדים בגיל הזה עדיין לא יציקו לה עם השאלות, זה ייקח עוד זמן. אולי בגיל 4.ואת חייבת להעביר לה את המסר או התשובות בצורה הכי נקייה שאפשר, בלי לעשות מזה סיפור או עניין. ככל שתעני לה בפשטות כך היא תקבל את זה כעובדת חיים ותמשיך הלאה. אבל אם את לא תהיי שלמה עם המצב-זה יעבור אליה והיא תרגיש ש"משהו כאן לא בסדר". יש היום המון נשים שמגדלות לבד את ילדיהן. השאלה היא-האם יש סיבה שהאבא נטש. האם יש ביכולתך לעשות משהו כדי להחזיר אותו לחיי הילדה. האם את רוצה בכך. אם לא-אז פשוט תהיי החלטית, תקבלי את המצב ותמשיכי הלאה בחייך. אולי תמצאי לך חבר חדש שיוכל גם לשמש לה כדמות אב. בהצלחה.

 

[האחים וויזלי]

ההההה../images/Emo2.gif למה לשקר לילדה????????????

בעבודה? תירוץ עלוב יותר מזה? אולי תגידי ש"מחר הוא חוזר"? לא נראה לי...

-פורג´, נזכר איך לו סיפרו (לומגלה)

 

[העקשנית]

פורג´-הכוונה היא לא לשקר../images/Emo31.gif../images/Emo123.gif

הכוונה היא לתת לילד הסבר בהתאם לגילו!!! הילדה רק בת שנתיים, ובגיל כזה היא איננה מבינה יותר מזה, תאמין לי מנסיון כאמא. לכן זה מה שהצעתי כרגע. כשהילדה תגדל-בהתאם לגילה כך צריכים להיות ההסברים והסיפורים-ותמיד הכי טוב לספר את האמת, בדרך שהכי ישירה והכי פחות פוגעת בילד. הילד אינו אשם, ואינו צריך לסבול. מאד עצוב לי לשמוע שנפגעת כילד. מה בעצם היה הסיפור שלך?

 

[דרורית אמיתי-דרור 1]

שלום שרי

לעיתים קרובות אני עונה על שאלות שעולות במקומות שונים ומנסה לתת עיצה מקתועית טובה - שיכולה להדריך את ההורים השואלים ולעזור באופן כללי להרבה הורים נוספים. במקרה שלך - אני חושבת אחרת. הססתי האם לתת "עיצות מומחה" בקשר למה שאת שואלת במסגרת הפורום - ואחרי מחשבה שניה ושלישית החלטתי שזה יהיה צעד לא אחראי מצדי. אני חושבת שאת "מסתכנת" בעיצות כלליות , שעלולות להיות לא נכונות עבורך ועבור בתך- כשאת מצפה להדרכה בנושא כל כך מורכב באמצעות פורום האינטרנט. להערכתי- יש מצבים שמחייבים התייחסות תהליכית שמותאמת לאנשים הספציפיים שחווים אותם. אין כל אפשרות אחראית לתת לך רצפטים כלליים, כי אף לא אחד מן העונים לך (שבוודאי מלאים רצון טוב, חכמה וניסיון חיים) איננו מכיר את ילדתך. אף אחד איננו מכיר אותך וגם לא את האינטראקציה ביניכן, את הרגישויות, ההיסטוריה שלכן, הטמפרמנט שלכן וכו´. אין עיצה אחת שהיא "נכונה" לכולם. חשוב מאד - במצב מורכב ורגיש כזה- להתייחס לדברים בתהליך ממושך (לאו דווקא ארוך מאד) ולעבד את החוויה ואת משמעויותיה. אני יודעת שמה שאני כותבת עלול להישמע כמו "בלה-בלה-בלה" של מילים נפוחות- אבל (לצערי) מנסיוני המיקצועי- יש מצבים שאין בהם קיצורי דרך שמניבים תוצאות טובות לטווח ארוך- ולעומת זאת: תהליך ייעוצי טוב עשוי לעזור להתמודד טוב מאד . אני מאחלת לשתיכן הרבה הצלחה בתהליך, דרורית אמיתי-דרור, יועצת להורים ולאנשי מקצוע.

 

[רק אביגיל]

דרורית , ../images/Emo51.gif../images/Emo140.gif