אמא שלי -

אמא שלי -

אני זוכרת כשהייתי בת ארבע, בטרום חובה, היה לי חבר מתוק ומקסים מהגן. כל יום שישי, אחרי האמבטיה וחפיפת הישער, היתה אמא שלי עוטפת אותי במגבת גדולה, מעמידה אותי על כיסא האיפור שלה בחדר השינה ומתחילה לסרק אותי, הייתה תסרוקת שאהבתי וקראנו לה "גל" כי הייתה מסתיימת בגל בקצה. הזמן הסירוק, נהגה אמא שלי להמציא לי סיפורים . הזמן הזה - הדקות היקרות הללו, חרוטות אצלי לנצח. ספרו על זיכרון ילדות שלכן עם האימהות. וגם אני - הייתי מעמידה את הבת שלי על שרפרף ומסרקת אותה או מספרת אותה כשהייתה קטנה יותר.
 

mAmA MiSiSiPi

New member
אמא שלי

בערב חורף קר מושיבה את אחותי ואותי אחת לידה השניה בספה מול הטלויזיה {הערוץ הראשון} מביאה קערה ענקית של ירקות ממרק חם וטעים ומפנקת אותנו מאכילה כף לאחותי כף לי כף לאחותי כף לי....................... ועוד מהחורף היא היתה אוספת מי גשם באקווריום קטן על החלון ומרטיבה לנו עם הגשם את השיער כל בוקר לפני הסירוק היא טענה שזה עוזר לקשרים להפתח היא היתה עושה קוקו שאף פעם לא היה חזק מספיק. לאמא שלי היה אודם בריח תות שעד היום הריח נשאר לי באף
 
יש לי כרון אחד נעימי מאמא ,

במקרים נדירים היא היתה מחבקת לא בגלל שהיא לא אוהבת אלא בגלל שגם היא לא קיבלה אהבה וכשאין אהבה אין יכולת להעניק אותה היום בסיומי שיחות אני מסיימת עם מילת חיבה והיא מחזירה לי ,,,, זה עושה לי את היום
הזכרון שלי מאמא הוא ההשקעה שלה בבת המצווה שלי שהיא כל כך רצתה לי.
 
בזכרון הרחוק שלי

שבתות של חורף ואמא היתה מכינה קנקן גדול של קקאו והיינו יושבים סביב שולחן האוכל והיא היתה משחקת איתנו ,אחי ואני, מונופול או שבץ נא או דוקים.
 
../images/Emo23.gifלאמא שלי לא הייתה אמא מגיל צעיר../images/Emo23.gif

סבתא שלי נפטרה כשאמא שלי הייתה ילדה קטנה וגדלה יחד עם עוד 14 אחים, ככה שאהבה אימהית לא ממש הייתה לה, לכן בגלל החוסר הזה, היא תמיד דאגה לתת לנו המון חיבוקים, נשיקות והרבה שיחות של אמא ובת. מה שאני הכי זוכרת מאמא שלי, כשהיינו חולות אני ואחותי, היא הייתה מודדת לנו חום עם השפתיים, זה היה רגע כל כך חמים ואימהי, הייתה עוטפת אותנו לצידה ומלטפת. ועוד מקרה שחרוט אצלי, תמיד שהיא הייתה מכינה ג'חנון הייתי יושבת על השייש במטבח ביום שישי אחה"צ ומסתכלת איך היא מכינה אותו. אגב, עד היום זה ככה עם שני הדברים הנ"ל, אפילו שאני כבר אישה נשואה.
לאמא
 

litzuf

New member
מספרת גם על האמא שלי....

שגידלה שש ילדים לתפארת... אנחנו ארבע בנות נשואות... ונשארו בבית בן ובת.... בן 30 ובת 24.... אנחנו גדלנו להיות עצמאיים.... וכשצריכים עזרה מאמא... היא תמיד, לפחות תמיד מנסה... להיות שם בשביל כולם... לא מקפחת אף אחת מאיתנו.... מצרפת שיר שכתבתי על אמא שלי ....
 

smagi

New member
וואוו המון זיכרונות בעיקר

בימי חורף גשומים כשהיינו חוזרים מבית הספר ספוגים בגשם, היא היתה מחכה לנו עם בגדים חמים ויבשים גרביים עבות תנור חם בסלון והיינו יושבים על השטיח הצמרירי ומשחקים בגולות....
 
זכרונות מאמי....

המון מכות,צעקות,עונשים...ועוד ועוד...... הדבר היחידי שאני זוכרת לחיוב,הוא הבישולים המעולים שלה.זה לא ממש מכפר על הפגיעה הנפשית.
 

sumsum10

New member
אמא שלי

מאז ומתמיד עבדה בשעות אחה"צ ועד שעות הערב המאוחרות ביום שלישי היה היום החופשי שלה וזה זיכרון ילדותי- חוויות היום השלישי. היא היתה מכינה תוכנית מדוקדקת- שעת סיפור או הצגה, ים או מסעדה ותמיד תמיד זה היה מושלם!!
 

litzuf

New member
אפשר לתת לך המון חיבוקים של אמא....

חבל האייקונים לא עולי לי.... אבל קבלי חיבוקים אמיתיים מכל הלב.....
 
נו... אצלי אפילו בישולים אל היו

מעט מאוד זיכרונות טובים יש לי ממנה. הרבה זיכרונות כואבים - זה כן.
 

Wane

New member
החיבוקים

החום הזה שלה, שתמיד עוטף אותך מכל פינה וגורם לך לאושר לא נורמאלי. זו אמא שלי
. היא הייתה מקריאה לי סיפורים לפני השינה, והיא הייתה שרה לי כל לילה את היקינטון בזמזומים, היא הייתה מלטפת אותי ומנשקת אותי ומחבקת אותי היא הייתה אמא בשבילי היא הייתה הולכת איתי לגן ולוקחת אותי חזרה היא הייתה הולכת איתי לפארק היא למדה אותי לרכב על אופניים בלי גלגלי עזר היא עזרה לי לקום כשנפלתי יש כ"כ הרבה..
 
הזיכרון שלי (או למה אני אוהבת מרכך כביסה)

שהייתי קטנה לחזור הביתה ביום שישי אחרי הלימודים היה הכיף הכי גדול... כל הבית ריח של בישולים וכביסה נקייה... ככה שעד היום הריח שהכי מזכיר לי בית וחום של אמא זה מרכך כביסה (רק הכחול) ומרק עוף
 
קצת זיכרון עצוב ../images/Emo10.gif

אני זוכרת מהילדות שלי תמיד את ההורים רבים ומתווכחים ואת אמא שלי עובדת למעלה וסבתא שלי משחקת איתי במשחקי קלפים.
 

אמאלה ל1

New member
זיכרונות מתוקים מאמא שלי היפה..

אני זוכרת ..איך בכל חג... היינו נוסעים עם אמא באוטובוסים לדרום. אמא , אשה חד הורית שגידלה אותי ואת אחי לבדה, רצתה שלא נהיה לבד בחגים. בכל בוקר של ערב החג, היינו מתלבשים, מכינים תיק גדול ועולים על האוטובוס לתל אביב. בתחנה המרכזית אמא הייתה קונה לנו בייגלה חם וטרי מההוא שמוכר ליד המוניות.. אמא רצתה לקנות לכל אחד מה שהוא אהב, אבל אני ואחי ידענו שאין לאמא הרבה כסף.. אז אמרנו לה תמיד שאנחנו נאכל אחד ביחד.. אמא בכל זאת תמיד קנתה לנו 2. גשם..חורף ..בחמסין ובאביב.. כל חג היינו נוסעים למשפחה בדרום. אישה עם שני ילדים קטנים ממש בגיל הגן , אחד בכל יד אוחז בה,, מהאוטובוס האחד לשני .. מתל אביב אל העיר באר שבע... אמא היפה שלי תמיד כשהגיע לאוטובוס של הדרום היו מכירים אותה , מוסרים דרישת שלום...אמא שלי...
 
למעלה