הדרדסית הנשית
New member
אמנם לא מתאים אבל רציתי לשתף אותכם
במחשבות פנימיות דבר שכתבתי...אולי תאהבו.... לפעמים אנו שואלים את עצמנו מהו תפקידנו בחיים. מה הייעוד שלנו בשביל מה אנו קיימים. וכן ישנם אנשים אשר מואסים בחיים וחושבים כי הם מיותרים, אין בהם תועלת וכי לאף אחד לא אכפת מהם, הם לא תורמים כלום. אדוארד צ´יפמן גילד אמר פעם: "המתנה הנפלאה ורבת הערך שאתם נותנים לעולם… היא עצם היותכם כאן, מעניקים לאחרים מטוב לבכם ומאהבתכם, מביאים שמחה ואושר ללבבות ומעלים חיוך על פניהם של כל האנשים אשר פוגשים בכם. אתם פוסעים בשקט ובבטחה בדרכי החיים. זוכים לכבוד ולאהבה מכל אדם, ובכל מקום שבו הייתם - נשארים האנשים אשר שהו במחיצתכם, טובים ומאושרים יותר". בל נחשוב כי אם לא התמננו לראשות ממשלה או אם לא זכינו בפרס נובל קיומנו הוא לשווא. כולנו שונים יש לנו פנים שונות, מחשבות שונות, רגשות שונים. לכל אחד ואחד מאתנו יש את היעוד שלו בחיים. לכל אחד ואחד מאיתנו יחוד משלו וכל אחד ואחד מאיתנו תורם מיחודו לנו ולעולם כולו. "כל אדם הוא בריאה חד פעמית. וידע זאת כל אדם: אני עם כוחותי ותכונותי, פרצוף פני וסגולות נפשי, יחידי בעולם, בין כל החיים. עכשיו אין אף אחד כמוני, בדורות שעברו לא היה כמוני ועד סוף כל הדורות לא יהיה כמוני! ואם כך בודאי שלחני לעולם בשליחות מיוחדת ששום אחר לא יכול למלאותה רק אני בחד פעמיותי"! לפעמים חיוך קטן למישהו, מילת עידוד, עזרה לזקוק, הם הרבה יותר חשובים וראויים מזכיה בפרס נובל . מה שהייתי אומרת שחשוב מאוד כאן...אבל זו רק ההרגשה הפנימית שלי הפירגון הוא המילה ההולמת אנשים...אמצו אותה לפעמים ורק אושר ושלווה לחיכם תביא. במקום שנחשוב עד כמה מיותרים אנו בזה העולם, נרים את הראש, נביט סביבנו ונראה עד כמה אנו משפיעים על העולם, כל אחד בדרכו המיוחדת שלו אם הוא חכם יותר או חכם פחות.. כולנו שווים כולנו בשר ודם כולנו טועים..זה עדין לא הופך אותנו לשופטיי העולם או נותן לנו את הרשות לרמוס אחד את השני. אנו לא תמיד מודעים להשפעתנו על העולם, ולפעמים היא סמויה מענינו. אך השפעתנו היא רבה. עצם קיומנו כאן כבר שינה דבר מה. משפט השבוע לדעתי: הרצון הוא הפסיעה הראשונה בדרך להצלחה ואני מקווה שהצלחתי לנגוע ולו במשהו אחד ומצטערת מראש אם ישנם שגיאות כתיב לכל האנשם שזה מפריע להם אני דיסלקטית ומי שהשגיאות שלי מפריעות לו שלא יקרא אותי דרדסית
במחשבות פנימיות דבר שכתבתי...אולי תאהבו.... לפעמים אנו שואלים את עצמנו מהו תפקידנו בחיים. מה הייעוד שלנו בשביל מה אנו קיימים. וכן ישנם אנשים אשר מואסים בחיים וחושבים כי הם מיותרים, אין בהם תועלת וכי לאף אחד לא אכפת מהם, הם לא תורמים כלום. אדוארד צ´יפמן גילד אמר פעם: "המתנה הנפלאה ורבת הערך שאתם נותנים לעולם… היא עצם היותכם כאן, מעניקים לאחרים מטוב לבכם ומאהבתכם, מביאים שמחה ואושר ללבבות ומעלים חיוך על פניהם של כל האנשים אשר פוגשים בכם. אתם פוסעים בשקט ובבטחה בדרכי החיים. זוכים לכבוד ולאהבה מכל אדם, ובכל מקום שבו הייתם - נשארים האנשים אשר שהו במחיצתכם, טובים ומאושרים יותר". בל נחשוב כי אם לא התמננו לראשות ממשלה או אם לא זכינו בפרס נובל קיומנו הוא לשווא. כולנו שונים יש לנו פנים שונות, מחשבות שונות, רגשות שונים. לכל אחד ואחד מאתנו יש את היעוד שלו בחיים. לכל אחד ואחד מאיתנו יחוד משלו וכל אחד ואחד מאיתנו תורם מיחודו לנו ולעולם כולו. "כל אדם הוא בריאה חד פעמית. וידע זאת כל אדם: אני עם כוחותי ותכונותי, פרצוף פני וסגולות נפשי, יחידי בעולם, בין כל החיים. עכשיו אין אף אחד כמוני, בדורות שעברו לא היה כמוני ועד סוף כל הדורות לא יהיה כמוני! ואם כך בודאי שלחני לעולם בשליחות מיוחדת ששום אחר לא יכול למלאותה רק אני בחד פעמיותי"! לפעמים חיוך קטן למישהו, מילת עידוד, עזרה לזקוק, הם הרבה יותר חשובים וראויים מזכיה בפרס נובל . מה שהייתי אומרת שחשוב מאוד כאן...אבל זו רק ההרגשה הפנימית שלי הפירגון הוא המילה ההולמת אנשים...אמצו אותה לפעמים ורק אושר ושלווה לחיכם תביא. במקום שנחשוב עד כמה מיותרים אנו בזה העולם, נרים את הראש, נביט סביבנו ונראה עד כמה אנו משפיעים על העולם, כל אחד בדרכו המיוחדת שלו אם הוא חכם יותר או חכם פחות.. כולנו שווים כולנו בשר ודם כולנו טועים..זה עדין לא הופך אותנו לשופטיי העולם או נותן לנו את הרשות לרמוס אחד את השני. אנו לא תמיד מודעים להשפעתנו על העולם, ולפעמים היא סמויה מענינו. אך השפעתנו היא רבה. עצם קיומנו כאן כבר שינה דבר מה. משפט השבוע לדעתי: הרצון הוא הפסיעה הראשונה בדרך להצלחה ואני מקווה שהצלחתי לנגוע ולו במשהו אחד ומצטערת מראש אם ישנם שגיאות כתיב לכל האנשם שזה מפריע להם אני דיסלקטית ומי שהשגיאות שלי מפריעות לו שלא יקרא אותי דרדסית