אחת מאוכזבת
New member
"אמרו לה 'תראי, את חושבת אחרת..' " ../images/Emo53.gif
שלום.. נגיד ושמי הוא א', כן נשמע קצת כמו אחת המתלוננות בממשלה..לא חשוב. כל חיי היה לי רצון עז שיהיו לי המון חברים ולפעמים היו תקופות שבאמת הרגשתי ככה רק שהתברר שהיו לי 1-2 חברים באמת אמיתיים. במהלך החיים למדתי והבנתי שזה מה שצריך להיות בחיים, 1-2 חברות מאוד טובות וזה מה יש לי, חברה יחידה מאוד טובה. ואני מאושרת איתה. אך הבעיה שלי מתבטאת בתקשור עם אנשים, זאת אומרת לא בהכרח חברים (הרי על חברים אי אפשר לקבוע מראש או להצהיר שהם ככה וככה אלייך) פשוט על אנשים שמתחלפים במהלך חיי, בעבודה..בלימודים..וכו'. יש את קשר הידידות, אך מה לעשות כשאני רוצה יותר מזה? חשבתי כבר על כל הדרכים, מאז שאני זוכרת את עצמי.. קרוב ל20 שנה. בתחילת/אמצע/סוף יום של פעילות חברתית כזאת או אחרת אני מוצאת את עצמי לבד, בלב. שהאנשים האלו לא שומרים איתי על קקשר ומבטאים נחמדות ביוצא מן הפעילות הסטנדרטית, הם למעשה להבדיל ממני לא רוצים לטפח איתי את הקשר מחוץ! באמת שניסית את כל השיטות, למשוך תשומת לב, שיאהבו אותי וירצו להיות חברים שלי באותו מטבע.. אך לא. זה לא קורה. בהמון שלבים חשבתי לעצמי שזה סתם "בול-שיט" ולא, אני לא צריכה להתעסק בחברים.. כי אם קורה אז קורה, אבל איך שהוא זה עדיין מפריע לי והרגשתי שאני צריכה לפנות לעזרה! (בהתחשב שפניתי להמון פורומים בעברי, וכנראה שלא התקבלה שום תועלת למרות מאמציי הרבים). לפעמים אני פשוט חושבת שאני לא מבינה דברים מסויימים בחיים, אולי היה אמור לפעול אחרת, אולי אני פרנואידית או סתם נטייה לחשוב על דברים לא עיקריים כמו אלו. אני כל הזמן חושבת על זה, גם אם אני לא רוצה..זה קשה! תודה, לכל מי שיוכל לעזור לילדה מבולבלת שכמוני. באמת תודה!
שלום.. נגיד ושמי הוא א', כן נשמע קצת כמו אחת המתלוננות בממשלה..לא חשוב. כל חיי היה לי רצון עז שיהיו לי המון חברים ולפעמים היו תקופות שבאמת הרגשתי ככה רק שהתברר שהיו לי 1-2 חברים באמת אמיתיים. במהלך החיים למדתי והבנתי שזה מה שצריך להיות בחיים, 1-2 חברות מאוד טובות וזה מה יש לי, חברה יחידה מאוד טובה. ואני מאושרת איתה. אך הבעיה שלי מתבטאת בתקשור עם אנשים, זאת אומרת לא בהכרח חברים (הרי על חברים אי אפשר לקבוע מראש או להצהיר שהם ככה וככה אלייך) פשוט על אנשים שמתחלפים במהלך חיי, בעבודה..בלימודים..וכו'. יש את קשר הידידות, אך מה לעשות כשאני רוצה יותר מזה? חשבתי כבר על כל הדרכים, מאז שאני זוכרת את עצמי.. קרוב ל20 שנה. בתחילת/אמצע/סוף יום של פעילות חברתית כזאת או אחרת אני מוצאת את עצמי לבד, בלב. שהאנשים האלו לא שומרים איתי על קקשר ומבטאים נחמדות ביוצא מן הפעילות הסטנדרטית, הם למעשה להבדיל ממני לא רוצים לטפח איתי את הקשר מחוץ! באמת שניסית את כל השיטות, למשוך תשומת לב, שיאהבו אותי וירצו להיות חברים שלי באותו מטבע.. אך לא. זה לא קורה. בהמון שלבים חשבתי לעצמי שזה סתם "בול-שיט" ולא, אני לא צריכה להתעסק בחברים.. כי אם קורה אז קורה, אבל איך שהוא זה עדיין מפריע לי והרגשתי שאני צריכה לפנות לעזרה! (בהתחשב שפניתי להמון פורומים בעברי, וכנראה שלא התקבלה שום תועלת למרות מאמציי הרבים). לפעמים אני פשוט חושבת שאני לא מבינה דברים מסויימים בחיים, אולי היה אמור לפעול אחרת, אולי אני פרנואידית או סתם נטייה לחשוב על דברים לא עיקריים כמו אלו. אני כל הזמן חושבת על זה, גם אם אני לא רוצה..זה קשה! תודה, לכל מי שיוכל לעזור לילדה מבולבלת שכמוני. באמת תודה!
