אנחנו אחרי השכבה,

[droli]

אנחנו אחרי השכבה,

אפילו סיפרנו סיפור היום. אם יש משהו שמתסכל אותי, זה חוסר היכולת שלי להיות עקבית בנושא. כל כך הייתי רוצה את היכולת הזו לספר כל לילה סיפור, אך כל ערב חוזר הסיפור על עצמו, וכשמגיעה שעת השכבה, אני מסמורטטת. וכל מה שאני רוצה זה שילכו לישון, וזהו. איך זה אצלכם? מיכל

 

[yondy]

חמודונת, את לא לבד!!! ../images/Emo13.gif

מליבי דיברת. אני חושבת שזה עניין של חלוקת המשאבים העומדים לרשותך, במשך ולאורך כל שאר היום. במה באמת את מתעסקת, מה מציק לך, מה מכביד עלייך, מה כואב, עם מה את לא משלימה... בקיצור, כל מה שלוקח כוחות במקום לתת. ולפעמים, דברים שנראים לנו ככיף גדול, בעצם לוקחים כוחות מדבר אחר, שמתגלה (בערב...

), כחשוב יותר. נראה לי שהסוד הוא לעשות סדר עדיפויות אמיתי וכנה עם עצמך, באופן פרטי. ואם צריך, לשנות מהלכי היוםיום. לקחת עזרה לעבודות הבית, להפסיק לשוטט באינטרנט כל היום...סתם, כל מיני דברים שעולים בראשי, בלי להכיר אותך כלל (ובבקשה אל תחשבי שזו ביקורת, טוב?) ועוד כל מיני דברים שעדיין לא הצלחתי לישם בעצמי, וגורמים גם לי עצב גדול, כשבערך בשעה שלך, אני רק רוצה שיתפנו לי משדה הראייה.

אחחח, אילו אפשר היה לישם את התיאוריות, הייתי מרגישה הרבה יותר טוב.

בעצם יש עוד משהו, הרבה יותר פשוט: לפעמים, כשהזמן עובר, וחיים את היומיום, כבר אי אפשר לעשות הכל כזה מושלם, כמו עם ילד ראשון. ואולי זה לא חייב להיות מושלם? כמה כבר ילדים יש שגדלים לאורך זמן במשפחה אידאלית כזו, עם אמא מדהימה ומשקיענית.... כמה אפשר כבר? גם אנחנו אנשים, לא?

שיהייה יום נפלא!!!

 

[noa_f]

היתה פעם סדרה קומית אמריקאית

נדמה לי שקראו לה "moms" . על זוג שכנות בפרברים וחיי המשפחה שלהם. והיתה שם עוד שכנה "בארב": בלונדינית מושלמת, אם מושלמת, תמיד היה לה בפאוצ´ את האביזר שהיה נחוץ באותו הרגע,חברה בוועד הורים, מבשלת מושלם... ולבנזוגה קראו כמובן "קן". מה לעשות, אף אחד מאתנו לא כזה... עצה קטנה לגבי קריאה: אני מתנה לפעמים סיפור בשעת ההשכבה, כלומר: היום הלכת לישון מאוחר אז אין סיפור... עוד אופציה: לפעמים יש "זמן מת" אחרי הצהרים, אז במקום שהוא יראה עוד תכנית דבילית בטלויזיה - אני מציעה סיפור (ואז, נאנחת בסיפוק שקיבל לו את "מנת הקולטורה" שלו). לא ממש חינוכי ומושלם, אבל זה מה יש.

 

[זוזי]

שינוי שעת השיחה

לאחר טיול בחו"ל ללא ילדים, חזרנו הביתה וגילינו שהשמרטפית המדהימה שלנו הרגילה את הילד הקטן (בן 5) לספר את חויותיו מכל היום לפני השינה. יענו, אחרי המשחק והסיפור עוד שעת שיחה. איך שעליתי על הענין, ועוד לפני שחזרנו לשיגרה, מהר שרשנו את ההרגל הנלוז הזה מהשורש. פשוט העברנו את השיחה לאחר הלימודים. כנ"ל ניתן לעשות עם כל דבר. אבל אני מצאתי יתרון גדול בסדר מסוים וקבוע של פעולות לפני השינה: ארוחה, רחצה, משחק או סיפור, צחצוח שיניים ולמיטה. כשהסדר ידוע מגיל צעיר אין מריבות ולחצים. תיקון: יש פחות.

 

[droli]

תודה על כל העצות,

תודה על שנתתם לי את התחושה שאני לא לבד בתחושות הללו. הערב לצערי הגעתי 2 דקות לפני ההשכבה, ובדקה שנותרה, הספקנו לריב. בדיעבד... איך נתתי לזה לקרות...