אני ואלוקים1
New member
אני וזהו
רק אני וזהו....
רק אני וגמרנו...
רק אני.....נו מה כפת לך?
רק אני?
למה?למה רק אני?
אני? רק אני?
בטוח שרק אני?
יש! רק אני!!
רק אני כותבת פה לעצמי.
רק אני מתאבלת על עצמי
רק אני בוכה על וויסות רגשי מטומטם שמחרפן את כולם.
רק אני חושבת שרק אני....
קח רק אותי....
בבקשה!!!!!!!
רק......לקחת!!!!
תתן לי להרגיש את זה, טוב?
קח אותי מהעולם השפל הזה.
קח אותי מהשקר הזה שמסתובב ומסובב פה את כולם.
קח אותי מהשטויות ומההבלים שהחברה מציעה לי.
קח אותי מהסחף של לחיות...
קח את הרצון שאין בי לחיות.
קח את הגוף המנוול והרמוס הזה,
ותשאף בכל הכח,
את רוח החיים.
קח בבקשה!!!
תקשיב לצעקה!!!
אני יודעת
שאתה כאן
מול עיניי
אני מרגישה וכמעט אואה
איך אתה מקשיב לי.
ואתה מתכנן לי עניינים.....
וכל הבריאה פוקחת את עינייה בבוקר,
והכל בזכות "מי שאמר והיה העולם"!!!
"מי שאמר והיה העולם"-תענה לי בקול!!
"מי שאמר לעולמו די"-תענה לי ברמקול!!
מי שחושב שאין כלום-טועה.
ולא אני אומרת זאת.
ורק אני שבחזיונותי הסכיזואפקטיביים,
רואה עצמי צהוב, וחתוכה לקוביות
ומי שרוצה יבוא ויתן-
שקל.
על כל חתיכה.
חתיכות צהובות-גופי הארצי!!!
מתי כבר תעזבו את נשמתי הסובלת בגלות???
מתי תשחררו את הנשמה הדוויה שקבורה תחת ערמות גלותיים....
חתיכות צהובות!!
הלו!!!!
את שם- כן, הצהובה!!
מי את?
איך את?
לאן את?
עם מי את?
אבא!!
מה קורה?
מתי תגאל אותי כבר?
מתי אראה פנייך וארגיש ניחוחך מבית המקדש עולה?
אבא שבשמיים!!
עד מתי תהיה נפשינו רמוסה תחת הגויים?
עד מתי תראה בעניינו ותציץ עלינו בין החרכים?
די.
זהו.
דממה.
שקט.
כלום.
אפס.
עזבה הנשמה את הגוף האומלל.
עזבו הקליפות את הטהר הגלום.
הנשמה משוחררת.
עולה למעלה,
משתוקקת אלי מעלה.
כוספת לחזות פני ד' ולבקר בהיכלו.
זה אני-אני ואלוקים1!!!!
זה אני!!
רוצה למות בכל רגע.
כל רגע.
ברגע.
באתי אל הקב"ה ביום הדין עם הרבה זכויות מול הרבה עוונות,
חיפשתי זכות אחת שתציל אותי מדין קשה.
חיפשתי...חיפשתי...
ופתאום-
פרצתי בבכי כשפני חפונות במחזור הקדוש.
פרצתי בבכי עמוק ורווי צער.
מצאתי!!!
מצאתי עם מה לבוא אלייך!!
אני זוכה לקיים בכל יום מצווה חשובה מאד!!!!!
"ונשמרתם מאד לנפשותיכם".
לנפשותיכם.
מאד.
בכל רגע.
אני עוצרת עצמי מלטול את נפשי וגופי.
בכל רגע ,
אני מתעלה,
ומקריבה את המוות על מזבח החיים.
כי כך ציווית.
ואני הבת שלך.
אני הבת היחידה שלך.
כי אם לא?
למה אתה משאיר אותי כאן?
אתה צריך אותי בשביל מטרה מסויימת,
שרק אני יכולה למלא!!!
איזו אחריות!!
איזו עוצמה וזכות!!!
אתה משאיר אוץתי פה
ומחליט שעדיין לא הגיעה השעה.
עדיין זקוקים לי פה בעולם.
ולכן,
רק לכן,
באמת ובתמים,
אני נשארת.
רק כי אתה ציווית ,
ואני מנסה לעשות רצונך.
אם לא שהייתי מאמינה בנוכחותך כאן,
בהווצרותי ממך,
צלם אלוקים,
הייתי מזמן מתאבדת.
כבר ניסיתי כמה פעמים....
אבל אני יודעת ומרגישה
שאני הבת שלך.
ואתה אוהב אותי מאד!!
ורוצה שאשאר כאן, עדיין.
אז אני מכופפת את הראש,
ומשילה את נעלי, ואת כובעי.
ונותנת לך מתנה: חיים.
יהיו כאלו שיזלזלו ולא יבינו על מה אני שחה.
אוקי. תשמחו......
אבל אני מדברת לכאלו יש להם את זה בפנים!!
שהם מקריבים בכל רגע ובוחרים-
בחיים!!
מקיימים את רצונו יתברך-
ונותנים לו את עצמינו.
על כך, ועוד,
בהמשך.........
תודה שאתם כאן כדי לקרוא אותי,
אין לי מישיקשיב לי,
חוץ ממטפלת.
אז תודה.
רק אני וזהו....
רק אני וגמרנו...
רק אני.....נו מה כפת לך?
רק אני?
למה?למה רק אני?
אני? רק אני?
בטוח שרק אני?
יש! רק אני!!
רק אני כותבת פה לעצמי.
רק אני מתאבלת על עצמי
רק אני בוכה על וויסות רגשי מטומטם שמחרפן את כולם.
רק אני חושבת שרק אני....
קח רק אותי....
בבקשה!!!!!!!
רק......לקחת!!!!
תתן לי להרגיש את זה, טוב?
קח אותי מהעולם השפל הזה.
קח אותי מהשקר הזה שמסתובב ומסובב פה את כולם.
קח אותי מהשטויות ומההבלים שהחברה מציעה לי.
קח אותי מהסחף של לחיות...
קח את הרצון שאין בי לחיות.
קח את הגוף המנוול והרמוס הזה,
ותשאף בכל הכח,
את רוח החיים.
קח בבקשה!!!
תקשיב לצעקה!!!
אני יודעת
שאתה כאן
מול עיניי
אני מרגישה וכמעט אואה
איך אתה מקשיב לי.
ואתה מתכנן לי עניינים.....
וכל הבריאה פוקחת את עינייה בבוקר,
והכל בזכות "מי שאמר והיה העולם"!!!
"מי שאמר והיה העולם"-תענה לי בקול!!
"מי שאמר לעולמו די"-תענה לי ברמקול!!
מי שחושב שאין כלום-טועה.
ולא אני אומרת זאת.
ורק אני שבחזיונותי הסכיזואפקטיביים,
רואה עצמי צהוב, וחתוכה לקוביות
ומי שרוצה יבוא ויתן-
שקל.
על כל חתיכה.
חתיכות צהובות-גופי הארצי!!!
מתי כבר תעזבו את נשמתי הסובלת בגלות???
מתי תשחררו את הנשמה הדוויה שקבורה תחת ערמות גלותיים....
חתיכות צהובות!!
הלו!!!!
את שם- כן, הצהובה!!
מי את?
איך את?
לאן את?
עם מי את?
אבא!!
מה קורה?
מתי תגאל אותי כבר?
מתי אראה פנייך וארגיש ניחוחך מבית המקדש עולה?
אבא שבשמיים!!
עד מתי תהיה נפשינו רמוסה תחת הגויים?
עד מתי תראה בעניינו ותציץ עלינו בין החרכים?
די.
זהו.
דממה.
שקט.
כלום.
אפס.
עזבה הנשמה את הגוף האומלל.
עזבו הקליפות את הטהר הגלום.
הנשמה משוחררת.
עולה למעלה,
משתוקקת אלי מעלה.
כוספת לחזות פני ד' ולבקר בהיכלו.
זה אני-אני ואלוקים1!!!!
זה אני!!
רוצה למות בכל רגע.
כל רגע.
ברגע.
באתי אל הקב"ה ביום הדין עם הרבה זכויות מול הרבה עוונות,
חיפשתי זכות אחת שתציל אותי מדין קשה.
חיפשתי...חיפשתי...
ופתאום-
פרצתי בבכי כשפני חפונות במחזור הקדוש.
פרצתי בבכי עמוק ורווי צער.
מצאתי!!!
מצאתי עם מה לבוא אלייך!!
אני זוכה לקיים בכל יום מצווה חשובה מאד!!!!!
"ונשמרתם מאד לנפשותיכם".
לנפשותיכם.
מאד.
בכל רגע.
אני עוצרת עצמי מלטול את נפשי וגופי.
בכל רגע ,
אני מתעלה,
ומקריבה את המוות על מזבח החיים.
כי כך ציווית.
ואני הבת שלך.
אני הבת היחידה שלך.
כי אם לא?
למה אתה משאיר אותי כאן?
אתה צריך אותי בשביל מטרה מסויימת,
שרק אני יכולה למלא!!!
איזו אחריות!!
איזו עוצמה וזכות!!!
אתה משאיר אוץתי פה
ומחליט שעדיין לא הגיעה השעה.
עדיין זקוקים לי פה בעולם.
ולכן,
רק לכן,
באמת ובתמים,
אני נשארת.
רק כי אתה ציווית ,
ואני מנסה לעשות רצונך.
אם לא שהייתי מאמינה בנוכחותך כאן,
בהווצרותי ממך,
צלם אלוקים,
הייתי מזמן מתאבדת.
כבר ניסיתי כמה פעמים....
אבל אני יודעת ומרגישה
שאני הבת שלך.
ואתה אוהב אותי מאד!!
ורוצה שאשאר כאן, עדיין.
אז אני מכופפת את הראש,
ומשילה את נעלי, ואת כובעי.
ונותנת לך מתנה: חיים.
יהיו כאלו שיזלזלו ולא יבינו על מה אני שחה.
אוקי. תשמחו......
אבל אני מדברת לכאלו יש להם את זה בפנים!!
שהם מקריבים בכל רגע ובוחרים-
בחיים!!
מקיימים את רצונו יתברך-
ונותנים לו את עצמינו.
על כך, ועוד,
בהמשך.........
תודה שאתם כאן כדי לקרוא אותי,
אין לי מישיקשיב לי,
חוץ ממטפלת.
אז תודה.