הפרגון כולו מגיע לה ויותר!
אני חושבת שזה מתחיל בפרטים הקטנים. שיתוף בהכל, להיות חברה אך כמובן גם להציב גבול כשצריך. אני מאחלת לעצמי תמיד שהלואי וילדי יאהבו ויעריצו אותי כמו שאני את אימי. תכונות משותפות? לא ממש.. ואולי פה סוד ההצלחה.. היא הרבה יותר פשרנית ממני. מותרת ומבליגה כשאני "תופסת ראש" יש את תחום הנתינה אולי שזה הדדי. אני נהנת לפנק ולקנות לה בכל הזדמנות וזה הדדי.. בילויים.. בגדול שופינג! יש לה 2 ימי חופש בבוע שאני ממש משתדלת לתאם עם שלי כך שיוצא שפעמים בשבוע אנחנו יחד מהבוקר בא.בוקר מפנקת, טיול בקניון או סתם יום כיף בבית.. גם כילדה היא היתה מאפשרת לי מידי פעם להשאר איתה בבית להתפנק.. זה עשה קסם ליחסים ביננו וקירב אותנו מאוד! ויש לי שאלה, אני מתפלאת לגלות אצלך חברותי מצב שלי אישית נראה מוזר. שיתוף בדברים אישיים, כלומר בגדים, תמרוקים, איפור וכו' אצלי מה ששלי שלה ולהיפך ומעולם לא היתי צריכה לבקש אישור להשתמש בדברים שלה איך אצלכן?