אני כועס ומתפלא.
רועד לי הלב. כל פעם מחדש רועד לי הלב. אם זה התאונות. הרציחות בתוך המשפחה. הכנסת. אבל הכי מרעיד לי את הלב אלו האנסים. איך בארץ שלנו (שאני מאוד אוהב ולעולם לא אנטוש) ויהי מה עדיין לא מסרסים? האם אי אפשר לעשות משהו דרסטי וחד משמעי? משהו שכל אנס יפחד ממנו? משהו שלפני שיגש אחד החלאות האלה, הוא יסתכל על הזלמן שלו בחרדה גוברת ויחליט שלא שווה להפסיד חיים ברגע רק בשביל הרגע? מה אתם חושבים על זה?
רועד לי הלב. כל פעם מחדש רועד לי הלב. אם זה התאונות. הרציחות בתוך המשפחה. הכנסת. אבל הכי מרעיד לי את הלב אלו האנסים. איך בארץ שלנו (שאני מאוד אוהב ולעולם לא אנטוש) ויהי מה עדיין לא מסרסים? האם אי אפשר לעשות משהו דרסטי וחד משמעי? משהו שכל אנס יפחד ממנו? משהו שלפני שיגש אחד החלאות האלה, הוא יסתכל על הזלמן שלו בחרדה גוברת ויחליט שלא שווה להפסיד חיים ברגע רק בשביל הרגע? מה אתם חושבים על זה?