אני לא יודעת למה היא מרביצה לי

[שיריתה המקורית]

אני לא יודעת למה היא מרביצה לי

וצובטת אותי בעיקר בחזה וגם נושכת לפעמים ולפעמים אני כבר מתפוצצת ויש לי כאבים אז אני צועקת עליה ובעלי כועס עלי נורא שאני כועס עליה כי כאילו "אסור" לכעוס על הילדה המיוחדת הזאת אבל גם אני בנאדם וכשמרביצים לי, צובטים ונושכים זה כואב לי נורא !!! ממש כואב לי, איך שהיא יודעת להכאיב הקטנה המתוקה הזאת, והאם אסור לי לצעוק עליה, אסור לי להתנהג ב"נורמליות" בנוכחותה?? יודעים משהו? אני לא רק "אמא של", אני גם בנאדם !!!

 

[ל ו ל י ת]

את בן אדם

ורצוי שתבטאי את מה שאת מרגישה. אחרת זה יכול להיערם שם בפנים עוד ועוד ולהתפוצץ. אז נכון הילדה לא ממש אחראית למה שהיא עושה. ונכון היא לא ממש עושה בכוונה. אבל נכון הוא לדעתי שגם אדם חולה חשוב שידע את הגבול. נכון שקשה לדרוש את אותה רמת התנהגות ממנה כמו מילדייך האחרים, אבל לא הייתי שומרת עליה עד כדי הסתרת כל הרגש של הכאב והעלבון ואף כעס, אם היא צובטת וכאלה דברים. אגב, אל בעלך היא גם צובטת? איזה encounter (מפגש, מגע, קשר) יש לה איתו? אני יכולה אולי לנסות ולהבין את המקום שממנו הוא בא. אולי (וזו ספקולציה בלבד) קשה לו לראות אותך מבטאה משהו שקיים אולי גם אצלו עמוק בפנים רק שהוא לא מרשה לעצמו. מצד שני שיריתה כיוון שאינני מכירה אתכם מעבר לכאן אני חושבת ששאלה לגבי עד כמה לכעוס ואיך לבטא ועד כמה לבטא כעס ועלבון ליד הילדה, הייתי לוקחת שאלה כזו להדרכת הורים, במידה ויש לכם דבר כזה. אגב שיריתה, מה קורה עם בית הספר? שמחתי לשמוע שנתנו תקופת נסיון. מה קורה בינתיים?