אני לא מצליחה להיות שלמה עם עצמי.

[אחת מאוכזבת]

אני לא מצליחה להיות שלמה עם עצמי.

בואו נחקור?

 

[A w a r e n e s s]

Re:

יקירתי, המשפט שלך מורכב ממספר אמונות. ניתן לחקור את המשפט כמו שהוא, אבל אני הייתי ממליץ לך לעשות "פרה-חקירה" ולפשט אותו לאמונה אחת. לדוגמא - "אני לא שלמה עם עצמי". אני הייתי מסתכל גם על מה אני כן. כלומר, כאשר אני אומר שאני לא שלם עם עצמי, מה אני כן? לדוגמא - המחשבה "אני לא שמח" - בשבילי זה "אני עצוב". אז עם מה את בוחרת לעבוד?

 

[אחת מאוכזבת]

"אני מחולקת"?! חח

 

[A w a r e n e s s]

RE:

לא יודע... זו המחשבה וההבחנה שלך... המחשבה שלך היא "אני מחולקת?" ד"א, "מה אני כן" זה לא איזה היפוך מילולי של מה שאמרתי שאני לא. זו הסתכלות פנימה על מה אני אומר על עצמי. לפעמים זה תשעים אחוז מהעבודה...

 

[אחת מאוכזבת]

אז אני לאיודעת, סורי

 

[בוחרת לצמוח]

שלום ../images/Emo13.gif

מה זה אומר עבורך "להיות שלמה עם עצמך"?

 

[אחת מאוכזבת]

לא להגיע למצב שבוא אני ירגיש שהכל בסדר..

תמיד יש משהו שיחסר

 

[בוחרת לצמוח]

האם זו האמת-

שאת לא במצב שבו הכל בסדר? האם זו האמת שמשהו חסר בך?

 

[אחת מאוכזבת]

לא

 

[בוחרת לצמוח]

מי את כשאת מאמינה למחשבה -

"אני/ המצב לא בסדר. משהו חסר בי"? איך את מרגישה? מה את חשה? לאן נודדות המחשבות שלך? מה את עושה? איך את מתייחסת לאנשים סביבך? כשאני מאינה למחשבה הזו אני- לא רגועה, אני חשה מועקה (ממש פיזית בבטן). המחשבות שלי שופטות את כל מצב החיים שלי ל"טוב ורע. נכון ולא נכון" "הצלחה מול כשלון". ואז אני מתחילה להאמין למחשבות שאומרות - "אני צריכה להיות יותר X Y Z" אני מרגישה חוסר אונים ותסכול.. אני כועסת על עצמי וחשה רחמים עצמיים וכו' וכו' וכו'...

 

[אחת מאוכזבת]

וואי בול כמוך!

 

[בוחרת לצמוח]

ומי היית

אם המחשבה לא היתה יכולה לעבור לך בראש? (לקחתי על עצמי באופן אוטומטי את תפקיד השואלת... זה מה שבכלל רצית מלכתחילה? שמישהו יעבור איתך על השאלות של החקירה? או שהתכוונת שאת רוצה שנחקור כל אחד בעצמו את המחשבה הזו? אם טעיתי- מתנצלת)

 

[אחת מאוכזבת]

,לא את בסדר גמור!

הייתי מאושרת

 

[בוחרת לצמוח]

אז-

עם המחשבה- מועקה וסבל בלי המחשבה- מאושרת אז לא משהו שלכאורה חסר בך הוא הגורם לסבל, אלא האמונה למחשבה הזו- שמשהו חסר בך- היא הגורמת לסבל.. אם את יכולה לראות את זה, אז זה הזמן להיפוך המחשבה

 

[אחת מאוכזבת]

"אני מאושרת"?!

 

[בוחרת לצמוח]

המחשבות שהתחלת לחקור הן

"לא הכל בסדר במצב כפי שהוא" ו- "חסר בי משהו" וההיפוכים כפי שאני רואה אותם הם: הכל בסדר במצב כפי שהוא- גם אם אני עצובה, זה לא הופך את המצב ללא מושלם. זה לא הופך אותי ללא מושלמת. זה המצב כפי שהוא כרגע, ורק המחשבה מתייגת אותו כ"לא בסדר". אני יכולה לקבל את העובדה שאני עצובה כרגע. זה לא אומר שזה ימשך לנצח, אבל זה מה שיש עכשיו, וזה בסדר. "לא חסר בי משהו" - נכון לרגע זה, כל מה שיש בי הוא מה שאמור להיות בי. וכל מה שאין- לא אמור להיות כרגע. הכל מושלם. פשוט כי לא יכול להיות אחרת כרגע. זה לא אומר שבעתיד אני לא אהיה שונה. המחשבה שלי לא בסדר כפי שהיא- המחשבה שאומרת ש"אני לא מושלמת", ש"חסר בי משהו", שמחלקת ל"טוב" ו"לא טוב", היא זאת שאינה מושלמת. כי איתה אני חשה מועקה, ובלעדיה הייתי מאושרת. אבל לגבי זה יש לי מה לעשות- אני יכולה לעשות עליה את החקירה, והחקירה מחזירה אותי למצב נטול סבל. ואני יכולה להמשיך לעשות את החקירה לגבי המחשבה הזו אם היא תחזור שוב, או לגבי כל מחשבה אחרת, שתעלה ותגרום לי להרגיש מועקה כלשהי. כך העבודה מוציאה אותי מהמצב "חסר האונים" שהאמנתי שאני נמצאת בו. ומאפשרת לי לקחת אחריות על האושר או הסבל שלי. (רק אם אני רוצה לקחת אחריות..) מה דעתך?

 

[אחת מאוכזבת]

נהדר =]

 

[מדען חלל]

שאלה למחשבה

את יכולה לדעת בוודאות שאת לא שלמה עם עצמך? ואיך את מגיבה למחשבה שאת לא שלמה עם עצמך? מי היית אם לא הייתה לך את המחשבה הזאת?

 

[אחת מאוכזבת]

אמ

אני יודעת בוודאות אני מגיבה בעצבות ונסיון לתקן אם לא היה לי אז הייתי מאושרת, נראלי

 

[מדען חלל]

אוקי

ומה הסיכוי שאת טועה? מה הסיכוי שאת בעצם כן שלמה עם עצמך ותמיד היית, ורק המחשבות שלך הטעו אותך? כמה סיכוי זה? האם אי פעם היית בטוחה בוודאות במשהו ואז גילית שטעית?