אני מודה בפה מלא - אני לא סובלת אות

[Almost me]

אני מודה בפה מלא - אני לא סובלת אות

אבל מאיזשהי סיבה האשמה נראה לי היא דווקא בנו ולא באיזשהי נורמה שאומרת שחמות וכלה לא מסתדרות. מה דעתכן?

 

[ענת של מאי 1]

חמותי = החמה שלי(תרתי משמע)

ואני חושבת שיש אמת בזה. חמותי גרה דיי רחוק ממני.(איזה מזל!) היא אישה טובה,אף פעם אנחנו לא רבות ישירות.אבללללללללללללללל תמיד יש דברים שהיא מבקרת

. רוצים לשמוע קטע? בעלי הוא פרסי,ולפניי החתונה הוא תמיד אכל אורז (איך לא?

) אני מרוקאית,ואצלנו בבית לעיתים רחוקות יש אורז. מה חמותי טוענת: ענת מרגע שבובי הכיר אותך הוא לא אוכל כבר אורז

כזו מצחיקה!!! ושתבינו גם את זה היא אמרה בטון של:"זה בגללך"

 

[anat30g]

התאוריה

התאוריה אומרת שלחמה קשה כי היא מרגישה שהכלה לוקחת לה את הבן... ואחרי החתונה הוא כבר לא שלה יותר. רוב החברות שלי שטוענות שהן ביחסים טובים עם החמות - מדברות על כך שיש להן יחס בעייתי עם האמא שלהן - וכאן באה התאוריה השניה - שרק אם אין לך אמא ואין לך משפחה, החמות לא לחשוש שתקחי לה את הבן... כי בכל החגים את תהיה בצד של המשפחה שלה....

 

[אישתו של הבעל שלי]

והתיאוריה שלי...

שאנחנו פחות או יותר לומדים מה שהיה אצילנו בבית. אמא שלי ממש ממש ממש לא הסתדרה עם חמתה (סבתא שלי) ואמא שלו (חמתי) ממש ממש לא הסתדרה עם חמתה. אז איזה סיכוי היה לנו להסתדר?! גם אני וגם היא , כל אחת מהכיוון שלה ידענו שהקשר הזה צירך להיות

מתקתקת....

 

[ריטה1]

רוצה לנתץ את התאוריה

ההורים שלי גרושים, ואנחנו בקשר עם האבא שיש לו משפחה חדשה, כך שבחגים ובשתבות אנחנו אצל חמותי, ולא רק שהיא חיכתה בקוצר רוח שייקחו לה את הבן היא בטח גם נשמה לרווחה. את הבת לעומת זאת היא הייתה משאירה בבית לתמיד וכך חוסכת בעוזרת בית צמודה (אני ממש מתאפקת לא לצרוח על גיסתי כמה שהיא מנוצלת ולא רואה את זה).