אני מפחדת

n a l a

New member
אני מפחדת

שאני לא אעמוד בהלוויה...
בעצם אני די בטוחה בזה.
אני לא מוכנה נפשית למרות שאתמול נפרדתי ממנה בפרטיות באמבולנס.
מה אני עושה???
 

נועיק

New member
שני דברים -

1. מתחברת לרייקי, נותנת לו לזרום בך ובסבתא.
2. חושבת על מחר, כי תמיד יש מחר.
חיבוק.
 

n a l a

New member
התחברתי

ועשיתי גם הגנות, עזר אבל לא עד הסוף כי נשברתי וזה מובן ומקובל. אין אפשרות להימנע מזה... (אולי את ואיתן יכולים וגם זה בספק )
ניסיתי להעביר רייקי לסובבים אותי כמה שאני יכולה, מי שרצה לקבל קיבל.
ומצחיק או שאולי לא, אתמול העברתי לה רייקי באמבולנס ומשום מה הייתה לי הרגשה שהיא מקבלת אותו.... כאילו היא הייתה שם...
הימים האלה קשים ומטלטלים, כולם כרגע שבורים....
אין לי מילים נוכח האובדן הזה מלבד....
סבתאאאאאאאא
 

נועיק

New member
לא חושבת שנשברת, אלא התנהגת טבעי

אובדן ועצב נכונים, זו המציאות כרגע.
רייקי לא בא להפוך אותך לשמחה, אלא רק לתת לדברים מקום נכון, אולי אפילו לבכות יותר אם זה מה שנכון, כי אחר כך את תמשיכי שלמה, לא שבורה.
אז אני לא חושבת שנשברת, אני חושבת שאת כל הזמן בסדר, כי זה בסדר לכאוב ולבכות, להתעצב לעומק, להרגיש, להתעייף מאד. זו המציאות עכשיו. תתמסרי לה, ואחר כך תוכלי להמשיך הלאה עם האהבה של סבתא שלך, כי היא נצחית.

נכון, לתת רייקי למי שמת פירושו לתת רייקי הכי טהור שיש, והוא זורם, לפעמים לאורך המון זמן. חוויתי את זה פעם, תחושה עמוקה ביותר.
זהו מעשה נפלא, ואת יכולה להמשיך בו, אבל מקסימום 21 יום, ברוב המקרים פחות.

חיבוק.
 

eitanreder

New member
היפה שבכל הדבר שגם אני לא עומד בזה

ומעבר לכל אנחנו מונעים רגש ולא רציונל.
 
למעלה