אני פה רק לשאלה...

[יהלי481]

אני פה רק לשאלה...

סססתם.נראה לי שזה ה מקום עבורי.יש לי המון תלונות להגיש על הילדים הבוגרים....אלק בוגרים.הבן הבוגר הזה בחדר עם חברה שלו.....שלוש פעמים כבר ביקשתי שיוריד את האשפה.מה?????אני משרתת שלכם????סליחה נשמות
נסחפתי...חג בטוב לכם.אני יהלי.

 

[תפו ופוזה]

אחיות לצרה...

 

[עלמה עלמה]

מוכר בהחלט

 

[מיקאלה1]

יהלי ענית בעצמך על השאלה

כתבת - הילדים הבוגרים אלק בוגרים
ברגע שאת תכבדי את הבן שלך הוא יכבד אותך, כשאת דורשת שיוריד את הזבל הוא לא יוריד. בטח לא כשהוא בחדר עם החברה שלו ורוצה להרשים אותה. זה ממש לא הזמן לדעתי.
אם תכבדי את הביחד שלהם, ותכבדי את זה שהבן שלך כבר בוגר ויש לו חברה. וזה לא הזמן להתייחס אליו כאל ילד קטן. שעושה מה שאמא שלו אומרת.

לפעמים אנחנו האמהות לא שמות לב לעצמנו.

ההצעה שלי היא כזו - וכך אני נוהגת עם הבעל שלי. אני שמה את שקית הזבל ליד היציאה, וכשהוא יוצא מהבית הוא לוקח את השקית. אם תגידי לבנך שאת מבקשת כשהוא יורד מהבית להוריד את השקית אני בטוחה שהוא לא יתנגד, במיוחד אם תגידי לו שזו עזרה ענקית בשבילך ומאוד תעריכי את זה וגם חשוב שהחברה שלו תראה שהוא יודע לעזור. צריך קצת דיפולמטיה וגם שישתלם לו.

 

[נומלה]

אצלנו עובדים בשיטת האחריות

אני מעירה רק כשכלו כל הקיצים (בדרך כלל לא). לכל אחד בבית ישנן המטלות שלו ולא תפקידי לנהל ולבקש. אף אחד לא "עוזר לי". מי שתפקידו לרוקן את הפח (בדרך כלל זה תפקיד הגבר המבוגר בבית), תפקידו לבדוק שהפח מלא. תפקידו של הצעיר זה לעשות כביסה. לו יש פחות בגדים מאשר לי. אם לא יעשה, לא יהיה לו.

הצעתי? חלקי אחריות לא מטלות אקראיות. למה לך להיות "הרעה"?

 

[פרח הכי יפה]

לא הבנתי

על מה התלונות? על כך שלא מורידים את הזבל או על כך שבן מביא חברה?
אני חושבת שאת מאפשרת את זה. אמא שלי ( כשגרתי אצלה ) בחיים לא הסכימה לי להביא הביתה בני זוג ואפילו חברות ללא רשות שלה. היא הדגישה בכל הזדמנות שהבית הוא שלה ואני ילדה מספיק גדולה ואם אני רוצה להזמין חברה, בן זוג, שכנה וכו', אני חייבת לבקש את רשותה. אם היה מתאים לה , היא הייתה מסכימה, אם לא היה מתאים לה היא לא הייתה מסכימה. היות וגבולות שלה היו מאוד ברורים, לא אני ולא אחים לא העיזו אפילו להתוכח איתה.

 

[אמא של דפנה]

אצלנו גם עובדים בשיטת האחריות

היא בחדר שלה לפעמים איתו לפעמים לבד. שקיות האשפה שלה הן באחריותה הבלעדית.
את החדר שלה רק היא מנקה.

בשאר הבית - הס מלהזכיר שיש משימות שאני רוצה שהיא תעזור........מוכר לכם?!
ואסור להפריע למנוחת הישנים כבר אמרתי.

 

[קליספרה]

אני חושבת שתלוי בגילו של הבוגר

מהרגע שהבן שלי החליט שהוא בינתיים נשאר לגור איתנו, הובהר לו שמלבד הדרישה לשכר דירה וכל מה שמשתמע ממנה, הוא נדרש לכל מה שנדרש מדיירים בדירה משותפת, כלומר הוא מחוייב לתרום את חלקו בתחזוקת הדירה באופן שווה.
מבחינת תחזוקה שוטפת - כל אחד לוקח על עצמו את החלקים שהוא "הכי פחות סובל מהם" יורש הקצר, לקח על עצמו את רוב ענייני הבישול. איסוף ופינוי הזבל נופל על כתפיו של האופנוען הוא בעלי, אני על הכביסות. העמסות ופירוקי מדיח נעשים באופן ספונטני כל פעם על ידי מי שזמין במטבח - לרוב זה יהיה יורש הקצר.
נקיונות נעשים במסגרת יום ניקיון קולקטיבי של כל דרי הרפת...
רק חשוב לציין שבבית הזה אין אף "חולה ניקיון או סדר" כך שההסדר הנ"ל לא גורם לאף אחד מאיתנו רצון לחתוך וורידים

 

[shavririt]

זה לא רק גיל הבוגר, אלא גם עוד דברים..

כמו כמות המחוייבויות והעיסוקים שיש לכל אחד מחוץ לבית, והזמן לעיסוקי אחזקת הבית.
גם היכולות והכישורים (והבריאות) שלא תמיד שווים אצל כולם.
שכר דירה לא נראה לי מתאים לגבות מהילדים הגרים בבית אלא אם המצב הכלכלי של ההורים מחייב זאת.
את הדירה כבר קנינו בזמנו ושילמנו עליה את כל החובות, אז מה פתאום שנגבה שכר דירה מילדינו?
עדיף לי שיחסכו לקניית דירה עתידית עבורם כי אין לי כל כך הרבה לתת להם בבוא הזמן.
אני כן תומכת בשיתוף כספי -אם נחוץ- בכלכלת הבית, אבל לא בהתחשבנות קטנונית.

 

[קליספרה]

אמרתי "מלבד שכר דירה"

כמובן שלא נגבה ממנו שכר דירה, אנחנו מחבבים אותו למדי ונחמד לנו שהוא כאן (רוב הזמן)

אבל אני רואה את חברים שלנו, שהילדים הבוגרים שלהם נשארים בבית ההורים ומתנהגים כאילו הם חיים בבית מלון משודרג
אצלי זה לא יקרה.
יורש הקצר בוחר לחיות פה - עלי ועל ראשי, החדר שלו פנוי
אבל הוא לא יתנהל פה כאורח.
הדרישות ממנו הם כמו משאר דירי הבית שיתוף והתחשבות - ואני מאמינה בכל ליבי שלסמס לאחד מאיתנו "אני בא עם אורחים" או "אני אשאר מחוץ לבית הלילה" יורידו מכבודו או מעצמאותו. גם אנחנו מיידעים אותו כשהמצב הפוך ואנחנו מזמינים אנשים להתארח או מתכוונים לא לחזור הביתה.