אני פוחד ולא יודע מה ...

  • פותח הנושא ARY09
  • פורסם בתאריך

ARY09

New member
אני פוחד ולא יודע מה ...

שלום לכם שמי א , לא רוצה להזדהות כי אני יודע שגם אשתי מצוטטת פה , גם היא כנראה מחפשת פתרון לבעיה שלנו אבל אני לא חושב שיש לבעיה פתרון אולי אחד שהוא בלתי נמנע אבל לא רצוי מבחינת שנינו כי אנחנו מבוגרים יחסית ועם 2 ילדים . זה הייה הרקע , עכשיו לגבי הבעיה האמיתית שלנו , אני חושב שהבעיה מורכבת ומסובכת מאוד ולא בטוח שאוכל לפרט כאן בפעם אחת ויתכן כי לא תימצא תשובה לבעייתנו . התחתנו לפני 5 שנים בערך קצת יותר היא היתה בת 33 ואני בערך בן 40 עבורה זה הייה נישואים ראשונים ובשבילי נישואיים שניים ( ללא ילדים) אהיתי נשוי חודש לאשה שלא אהבתי ורק אחרי הבנתי את הטעות שלי , מאז שהתחתנתי איתה , הקשר ביננו הייה לא טוב בלשון המעטה כבר ביום החתונה הייה סימן ראשון לכך היא ניתקה שיחת טלפון ביננו על ענין פעוט ערך אבל כיוון שהיתה בהריון לא רציתי לפגוע ולא רציתי לאבד את הילדה שלי מיד אחרי החתונה היא הפסיקה לעבוד , לא התיחסה לצרכים הבסיסיים שלי כגבר , לא ענין אותה כלום רק הכסף ... נתת קיבלת , לא נתת , לא קיבלת הסיפור הוא ארוך , אני יודע שגברים לא פונים פה אליכם אבל כבר אין לי ברירה המצב באמת הולך מדחי אל דחי , לפני שלושה חודשים היא אפילו הזמינה לי משטרה על זה שצעקתי עליה כי ביום שישי ערב שבת באתי הביתה ולא הייה כלום , הבית הפוך , אין אוכל הילדים זרוקים ודי כמה יכולתי אחרי חודשים של מריבות וסיכסוכים פשוט החלטתי לשתוק ולהיכנס בתוך עצמי ואם אפשר גם לסגור את העיניים ולא לראות , אבל זה לא הייה אפשרי , היא לא נתנה לי מנוח וחיפשה אותי כל הזמן השתיקות שלי כנראה שיגעו אותה כי היא היתה רגילה שהיא יודעת הכל , בתקופות שאהינו בסדר סיפרתי לה הכל והיא ידעה עלי הכל כי האמנתי בה ובטחתי בה , אבל תמיד היא ניצלה את זה לרעה , גם עכשיו אחרי שהסיפור עם בית משפט כמעט וניגמר , היא ביקשה שלום בית וביטלה את התביעה גם עכשיו אני לא מצליח לתקן את מערכת היחסים אחרי שחזרתי הביתה ניסיתי להבליג על כל מה שהיא עושה וכל מה שאני רואה אבל לא הצלחתי הורגת אותי המחשבה שהאשה הזו שתמיד נתתי לה ותמכתי בה , תמיד דאגתי לה בכל , היא הזמינה לי משטרה על כלום ומעבר לזאת גם היום אני לא מצליח לתקשר איתה אני שוב מתכנס בתוך עצמי , היא חיה את חייה עם הילדים ורק עבורם ואני חי את חיי לבד , מחפש את עצמי , מחפש כיוון מנסה לשפר לתקן אבל זה לא הולך היא עושה הכל כדי להביא אותי למצבים של כעס , תיסכול ומריבות ואז היא אוספת את עצמה והילדים ונעלמת מסתובבת בקניונים ובקאנטרי ואני נשאר לבד . חבל שכך נראה שלא תהייה ברירה אלא לפרק את הכל , רציתי אבל חבל יש ילדים כאן והם חשובים יותר מכל מה לעשות אני כבר מתפוצץץץץץ
 
שלום א וברוך הבא לפורום

מערכת הנישואין שאתה חיי בא נראית קשה מנשוא ובסיפור שלך יש רק כאב וחוסר שביעות רצון. אתה מספר שהבסיס לנישואיך הוא רעוע ומלכתחילה זאת היתה טעות. אני מציינת את זה כי כדי לנסות לבדוק איך אפשר אחרת, כדאי לבדוק את היסודות. מכיוון שלא היתה אהבה ותקשורת טובים (לא ציינת במפורש, זאת מסקנה שלי מהמסופר) צריך בעצם "להתחיל מהתחלה" ולבדוק ביחד האם זה אפשרי. זאת אפשר לעשות אם שניכם תהיו מחוייבים ליעוץ , טיפול זוגי. בגלל שאשתך פוגעת בך ועושה פעולות כדי "לסלק" אותך , אין דרך אחרת. יש לך מחוייבות לילדים שלך. אתה ואשתך צריכים לעשות הכל כדי לעשות שלום בינכם ואין כוונתי ל"שלום בית" משפטי. ילדייכם הקטינים חיים ביום יום שלהם מאבקי כוח, ותוקפנות ואלה חוויות קשות עבורם. לכן, להתחשב בילדים הכוונה היא ליצור ביחד מערכת של הבנות וכבוד ואחריות אחד כלפי השני , איך שתבחרו לחיות, ביחד או לחוד. חבל על כך שכולכם היום סובלים וגם אם אתה מרגיש שהיא לא בסדר ואתה הצודק, הדרך היא לנסות ביחד לבנות יחידה משפחתית (כנשואים או כפרודים) שנעים לכם להיות בה. נכון הוא שלרוב פונות נשים, אז תודה לך על הפניה הגברית, זאת התחלת הדרך שלך לשינוי וכיוון של חיים טובים יותר. בהצלחה.
 

ARY09

New member
קצת פרטים נוספים

הרקע שלנו התחיל בעצם שהכרנו סתם כידידים היא היתה חברה של חבר שלי ואני בכלל לא חשבתי עליה כי לא האמתי שילך לי איתה , כדי שתביני על מה מדובר אני אדם נכה משותק בחלק גופי השמאלי זה מתבטע בשיתוק יד שמאל וצליעה קטנה ברגל שמאל אבל אף פעם לא נתתי לזה להפריע לי המשכתי בצורת חיים נורמאלית ורגילה ואפילו שרתתי בצבא והמשכתי בקבע 21 שנים ופרשתי לפני 4 שנים בערך .אשתי לעומתי אשה בריאה ורגילה ללא כל מוגבלות ואני חושב שבעצם מכאן מתחילה כל הבעיה , היא חיפשה בית ובטחון כלכלי ואני חיפשתי לבנות משפחה וילדים ומיכיוון שהיו פה כל הזמן אינטרסים ולא בנייה של מערכת יחסים טובה , והדדית לכן הקשר הזה לא יכול להפרות להתקיים ולהביא לתוצאות חיוביות כי מחפשת דברים שונים ממה שאני מחפש
 
אכן נראה שכל אחד נכנס לזוגיות מאינט

רס שלו וזה בסיס לא מספק לזוגיות תקינה. האם אתה אוהב אותה? יש לך רגש לאשתך? אתה רוצה בטיפול? כשאתה אומר "שאולי מכאן מתחילה הבעיה" אתה נוגע בנקודה חשובה. יתכן שאתה מרגיש צורך להתפשר בגלל שאתה לא בטוח שאתה יכול להשיג "משהו טוב יותר" וגם נשאר במערכת מאותה הסיבה. הנכות שלך לא הגבילה אותך בשרות צבאי שנים ארוכות וכן הגבילה אותך בבחירת בת זוג. אני רוצה לעודד אותך לא להמשיך לקבל את החיים כמו שהם היום שזה אומר, או טיפול זוגי וזאת במידה ובת הזוג תשתף פעולה או להתחיל תהליך של פרידה, אותה גם כן אפשר לעשות עם מטפל זוגי. בנוסף על האחריות לחייך ולשמחה שלך ,אתה גם אחראי לבריאות הנפשית ולשמחה של ילדיך. מודל הזוגיות שהם חיים בו היום משפיע עליהם לרעה וימשיך גם בעתיד. אל תוותר על עצמך.
 

ARY09

New member
מציאת פתרון לבעיה

שלום חגית ותודה שאת עונה לי ומתיחסת אליי בענין תשובתך מאתמול אוכל לענות לך כך, את אשתי השניה הכרתי לפני שהתחתנו והיא היתה בשבילי "פנטזיה" שלא האמנתי שאוכל לממש אבל עובדה שאחרי שהתגרשתי מאשתי הראשונה ( שאותה באמת לא אהבתי) וזה הייה רק מצורך חברתי ולחצים משפחתיים כמו שאמרתי אשתי השניה היתה פנטזיה עבורי ואהבתי אותה לפני כן אבל בנסיבות של החיים הפכתי להיות אטום נסגרתי בתוך עצמי ולא נתתי לעצמי להיפתח אליה כי הכל הוביל למשברים, מריבות ודרך ללא מוצא ולכן נקטתי בדרך של הסתגרות שלמעשה העצימה יותר והחריפה את הבעיה , לה זה הפריעה אבל בכל מקרה היא את חייה המשיכה לא עבדה ורק דואגדת לילדים ... אחרי הסיפור במשטרה וובית המשפט היא פנתה ליעוץ סוציאלי לא טיפול זוגי) דרך לישכת הרווחה העירונית והיא הולכת בנפרד ולא איתי ביחד לפגישה שבועית גם אני חייב בקרוב ליזום מהלך של טיפול כזה כי בבית המשפט לא מוכנים לסגור לי את התיק אם לא אוכיח שאני "מטפל בעצמי" לענין שאלתך על ניתוק הקשר אני לא מעלה זאת בחשבון כיוון שעדין יש לי משהו אליה היא אמא של ילדיי ובכל מקרה אין לי כוחות לא פיזיים ולא נפשיים להתחיל בתהליך כזה שוב ומעבר לזאת האלטרנטיבה לא תהייה עדיפה יותר האם אשה אחרת תהייה טובה יותר ...? כולם אותו דבר לכולם יש אינטרס ... אני רק יודע שתמיד אמרתי לעצמי שאני צריך להתחתן עם אשה נכה כי רק אחת כזו תצליח להבין אותי באמת רוב הקשרים שלי היו עם נשים נכות אבל אף פעם לא הצלחתי לממש את זה לנישואים ותמיד ברחתי כנראה מפחד שלא אוכל להתמודד עם זה תמיד ראיתי בעצמי אדם בריא ורגיל ולכן באזשהו מקום הבנתי מתוך ראיה ריאלית ומפוכחת כי עדיף משהי בריאה אבל תמיד ידעתי שרק עם אשה נכה אצליח להגיע לשלמות והבנה
 
אני מאד ממליצה לך לטפל בעצמך, כדאי

לך לבדוק את נושא "הפנטזיה" מול "הנכות" שהיא הרגשה שאתה הולך איתה ש"לא מגיע לך משהו טוב" וגם מצדיק את זה בבחירת בת זוג לא מתאימה (לא כי אינה נכה) שלא אוהבת אותך. אין זה נכון שלכולם יש אינטרס וכאשר זהו השיקול אז הבניית הזוגיות היא קשה מאד עד בלתי אפשרית. בסיס ראשוני של זוגיות צריך להיות אהבה. הטיפול שאשתך מקבלת ברווחה הוא תומך בה וטוב שהיא נעזרת. אני עדיין חושבת שאם אתה רוצה להיות במערכת הזוגית הזאת אתם חייבים לטפל בה. סף התיסכול של שניכם מאד גבוה ומהר מאד יהיו ארועים נוספים ואתה תוכל למצוא את עצמך שוב במשטרה... לנתק קשר זוגי זה קשה מאד , אבל במקרה שלך ההשארות במתכונת הנוכחית נראית לי קשה גם כן. איך יראו החיים שלך זאת בחירה. המחשבה שעם משהיא אחרת דברים יסתדרו , היא הרבה פעמים פנטזיה ובמציאות אנחנו חוזרים על אותן טעויות, בחירות שגויות ודפוסי התנהלות. מנקודת ההסתכלות שלך אתה שוב עלול למצוא את עצמך בקשר עם בחורה נכה שזהו בסיס הקשר , הנכות. הפתרון היחידי שאני מוצאת לבעיה שלכם הוא טיפול זוגי שיכול להתחיל כאשר אתה מגיע לבד. אני מאחלת לך שהיה לך הכוח לעשות שינוי. בהצלחה.
 

ARY09

New member
טיפול זוגי

תודה לך חגית על תשובותיך אלי , אני מאוד מעריך זאת , אבל אני חושב שלא כל כך הבנתי אותך , האם את חושבת שכדאי לי לנתק את הקשר ולהתגרש אני חושב שזה יהייה קשה ביותר כי אני לא יכול בלי הילדים אפילו שהם כל הזמן עם האמא אני מספיק קצת לראות אותם ולהיות איתם וזה נותן לי את הכוח להמשיך ... מצד שני אני מבין שבצורה הזו באמת לא ניתן להמשיך אבל האמת שאין לי הכוחות הפיזיים והנפשיים לעבור את זה עברתי כל כך הרבה קשיים בחיים אפילו הפרישה מהצבא ליוותה אותי בהמון קשיים ולבטים ויצאתי משם פגוע , בודד ועם מטען של תיסכולים , ולכן אני מנסה כמה שאפשר לא להיות בבית אני יוצא בבוקר לקאנטרי הולך להתאמן בשחייה ממשיך להסתובב ברחובות ואז לקראת ערב אני חוזר הביתה , לגבי הישנות של הארועים אני משתדל מאוד שלא להיתפרץ ולא ליצעוק אבל כשאני מרגיש שאני לא יכול יותר אני פשוט יוצא והולך מהבית אבל אז הכשאני חוזר היא שוב מטרטרת לי וכך זה חוזר על עצמו . מצד שני האפשרות של להתגרש ולחזור לאחת הידידות הנכות שלי תמיד קיימת הן לא שכחו אותי וגם אני לא אבל פשוט אין לי כוחות לבנות את זה עוד פעם אני כבר מרגיש מאוד זקן לדבר הזה ולכן בלית ברירה אני נשאר במצב הזה בכל מקרה האם הבנתי אותך נכון את ממליצה לי לנתק את הקשר במצב הזה ....? או ללכת לטיפול זוגי ...? או שכדאי לבנות משהו חדש עם משהי נכה בכל מקרה שני האפשריות לא קבילות כי אין לי כוחות לזה , אז האם לדעתך כדאי להישאר במצב כיום ...? תודה לך ושבת שלום
 
תפקיד המטפלת הזוגית הוא להוביל את

הזוג. לברר מדוע הגיעו לטיפול ואיך אפשר לעשות שינויים לקראת חיים טובים יותר. מה שקורה תוך כדי הוא תוצאה של העבודה הטיפולית. לכן אין לי המנדט להחליט בשבילך. כתבתי לך מספר פעמים שאני ממליצה שתלך עם אשתך לטיפול. תציע לה את זה ,אתה יכול אף לשתף אותה בכך שהתייעצת. היוזמה ללכת לטיפול היא התחלה של אופציה לחיים זוגיים טובים יותר ותסביר לה זאת. במידה ולא תרצה ללכת איתך אז תלך לבד למטפלת זוגית. אתה בכל מכתב מספר כמה קשה לך וכמה אתה סובל וחסר כוחות , לפנות לעזרה צריך גם כן כוח ולמעשה כבר התחלת... בהצלחה!
 
למעלה