אני רוצה ללכת לנערת ליווי

[החכם המקורי]

אני רוצה ללכת לנערת ליווי

מה מותר ללקוח לעשות איתה?

 

[בלתי צפויה]

תלוי בבחורה

כל בחורה מחליטה מה היא מוכנה לעשות עם הלקוח, ואפשר לשאול אותה מראש. אני, כשהייתי נערת ליווי, לא הייתי מוכנה: בלי קונדום, אנאלי, סאדו מאזו. במשרד שלי עבדה אז בחורה שהייתה מטורפת על מין אנאלי, אז הנה לך כבר ההבדלים.

 

[humuschipsalat]

בן כמה אתה ?

חשוב שתענה

 

[החכם המקורי]

18+

 

[החכם המקורי]

אם הלקוח היה מבקש לנשק לך

את כפות הרגליים ולגעת בחזה ולבקש ממך לבוא עם גרבים ולילבוש אותם בבית הלקוח.מה מבין אלה היית עושה?

 

[בלתי צפויה]

לא הבנתי איפה הבעיה

עם הדברים שכתבת. הייתי מוכנה אפילו לקנות גרביים חדשות עם מיקי מאוסים...

 

[Gardner]

מעניין

לראיין נערת ליווי לשעבר.. היו הרבה שאלות שהייתי שואל.

 

[בלתי צפויה]

אתה שדרן?

מה הכוונה ב"לראיין"? כבר שאלו אותי המון שאלות כאן בפורום, להערכתי זה היה לפני כשלושה חודשים, אני יכולה לנסות למצוא את השרשור. רוצה? חוץ מזה, שאל אותי כל שאלה חופשי, עוד לא איבדתי את כושר הניסוח.

 

[Gardner]

ואללה

זה נראה לי באמת שרשור מעניין, אני אחפש שם.. לא בקשר של שדרן, בקטע שזה מעניין אותי. אני אמצא את זה. תודה.

 

[ירחמיאל פגע רע]

וואו! אני רוצה!

תוכלי למצוא לי את השרשור? אני אקרא אותו ואז אשלים את החסר בשאלות... אכפת לך?

 

[ירחמיאל פגע רע]

קבלי ביטול

ראיתי את הלינק שהבאת למטה. (תכף אני אביא לך מבול של שאלות)

 

[ירחמיאל פגע רע]

טוב. יש לי שאלה.

אבל האמת שלא קראתי את כל השרשור כי זה נגרר שם לאיזוטריה שלא עניינה אותי אז אם היא כבר נשאלה - סליחה מראש ותודה. השאלה היא - האם היית עושה את זה שוב? לו את שוב בת 18-19 או בת כמה שהיית לפני 12 שנה, ושוב זה היה עומד כלעשות את הבוחטה של החיים בזנות או להשתכר את צרור נקוב במלצרות. מה היית עושה? שאלה נוספת - האם עבודה בזנות לא גורמת להתבלות רגשית באיזה אופן? קראתי את ההשוואה שלך לספורטאים ודוגמנים ואני קצת מסכים וקצת מסתייג. הרי אחרי הכל, עיסוק בספורט לא מתקשר לאיזו פרקטיקה רגשית שאנחנו אמורים להיות מסוגלים לנהל עם מישהו מיוחד בסופו של דבר. לא? תשאלי אם כך - מה ההבדל מבחינה זו בין זונה לבין מישהו/י ששוכב עם מאות אנשים שלא על מנת לקבל שכר - שאלה טובה. אין הבדל. לדעתי החלפת בני זוג (גם אם אין איתם קשר רגשי עמוק) מבלה את הרגש שלנו. בסופו של דבר אנחנו מתוכנתים (ע"י החברה או ע"י הטבע, לא החלטתי) לזהות סקס עם מערכת יחסים ברמה כלשהי. לא? האם העיסוק ההוא לא גרם לך להעמקת הציניות בהשקפתך על החיים? פעם כבר כתבתי פה שכשמישהו מספר לי על בגידה אז אני מעדיף לא לשמוע כי זה גורם לי יותר ויותר להבין שהטבע האנושי מחורבן (תגידי בת יענה, לא אכפת לי). אחרי שראית את כל הבוגדים והנבגדים, האם זה לא פגע ביכולתך לתת אמון בגבר כלשהו? בכל מקרה, לו מישהו שאני מתאהב בה היתה אומרת לי, בתחילת היחסים, שהיא עסקה בזה בעבר ובשום אופן היא לא רואה את עצמה כמישהי שמסוגלת לנהל רומן מחוץ למסגרת (איך שלא תקראי למסגרת הזו) אז אני מקווה שזה לא ישפיע עלי. אני כותב "מקווה" כי אני יודע שזה מה שהייתי מצפה מעצמי לעשות אבל אחרי הכל גם אני פרימיטיב באיזה אופן. ודבר אחרון שעכשיו עולה לי בראש - אם הזונה היא רק נותנת שירות, ובהיותך אחת שרואה את האקסקלוסיביות כחלק בלתי נפרד ממערכת יחסים מחייבת כפי שאת רוצה אותה (הבנתי נכון, כן?), האם את עדיין רואה את הזנות, שאיננה מערבת רגש, כלגיטימית במערכת היחסים שלך? אחרי הכל, אם את אכן משווה את זה למסז´, אז מה ההבדל בין להיות במערכת יחסים עם מישהו שבערב הולך לזיין בשביל כסף לבין להיות בקשר עם מישהו שבבוקר הולך לעשות מסז´ בשביל כסף? אשמח מאוד לתשובה מקיפה. מאוד מעניין אותי.

 

[בלתי צפויה]

אני שונאת תגובות עם סעיפים

אבל מוכרחה לעשות קצת סדר, אז הנה לך: 1. עבדתי גם בזנות וגם במלצרות. אני חושבת ששניהם גרועים באותה מידה. אנחנו חיים בחברה מעמדית, וכל הנמצאים אי שם בסוף שרשרת המזון מרגישים על בשרם את הפערים בין העניים לעשירים, בין החלשים לחזקים, בין הגברים לנשים. אני מודה שבשמחה הייתי קופצת ישר להיכן שאני עכשיו, לא שזאת אידיליה. מצד שני, אני מודה לגורלי על כך שמעולם לא הידרדרתי לגרוע ומשפיל מכל: אבדן העצמאות. 2. נכון, חונכנו לחבר בין סקס לרגש. אבל אתה יודע מה, אני באופן אישי חונכתי לכל כך הרבה דברים דביליים, שבאיזשהו שלב זרקתי את הכל והתחלתי לעצב את הערכים שלי לבד, מההתחלה. מובן שאינני מצליחה להתנער מכל, אבל החיבור ההכרחי בין סקס לרגש נמצא אצלי כרגע בגניזה, איפשהו בין "ילד צריך אבא ואמא" ו"עם כל הכבוד לפמיניזם, ישנם דברים שהבחור אמור ליזום". כלומר, כבר שנים אני לא עושה סקס בלי רגש, אבל בהחלט מכירה באופציה. פשוט, סקס עם רגש וסקס בלי רגש אלה שני מוצרים שונים, כמו ארוחה בבית וארוחה במסעדה. 3. נכון, אני הראשונה שפוסלת בגידות במערכות היחסים. עם זאת, מעולם לא הצלחתי למצוא טיעון סביר נגד מערכת יחסים פתוחה בהסכמה. לי באופן אישי הרעיון מגעיל את הנשמה, אבל אף פעם לא מצאתי מה לומר לאנשים שזאת דרך החיים שלהם. הם טוענים שאפשר להפריד בין סקס לאהבה. יכול להיות שהסגידה שלי למונוגמיה מוחלטת היא הבניה חברתית ותו לא. ומאחר ואינני יכולה להסביר את התעקשותי על המונוגמיה, לא אוכל לצערי לתת תשובה סבירה והגיונית לשאלתך האחרונה. אני לא מוכנה לחיות עם מי שעובד בזנות, ואני גם לא מוכנה לחיות עם מי שיש לו סטוצים בלי רגש, נו מה אני אעשה. דרך אגב, החבר הנוכחי שלי הוא הראשון שסיפרתי לו על עברי המפואר, לא מתוך איזו תפיסה דביקה לפיה לבן הזוג מספרים הכל, אלא פשוט כי יצא כך, כי הקשר בינינו נבנה מהתחלה כקשר של קרבה וחברות הדוקה. לא נראה לי שזה מזיז לו, ואולי הצד הזה באישיותו הוא הסיבה לכך שאני רוצה אותו.

 

[ירחמיאל פגע רע]

הבנתי אותך...

והערכתי אלייך כאדם מחושב, הגיוני ואנליטי מתגברת מפעם לפעם. לא צריך למצוא טיעון נגד מערכת יחסים פתוחה בהסכמה. או שזה מתאים לך או שלא. זה עניין פנימי, ולמרות שאני מבין את השאיפה שלך למצוא את התשובה הנכונה לכל דבר ומזדהה איתה - יש דברים שכשלב ביניים (נצחי) אפשר לפסוח בהם על שתי הסעיפים. גם לי לא מתאים מערכת יחסים פתוחה בהסכמה, לא מתאים לי יחסים עם גברים ולא מתאים לי חירבונים הדדיים ואין לי סיבה טובה אחת לשלול את זה עבור אנשים שרוצים את זה. אני גם לא אוהב קפה, אלכוהול, סיגריות, גמבה וסלרי. יש כאלה שכן אוהבים. בכל זאת שלא יגידו שאני מסכים איתך בכל - השאיפה שלי היא שלבת הזוג שלי אני אספר הכל, ארצה לספר הכל ולהפך ולא מתוך איזה "אידאל דביק" אלא שזה יהיה חלק של היחסים שנרגיש שאנחנו גם החברים הכי טובים אחד של השני ושמשם זה יבוא וזו תהיה האינדיקציה לנינוחות של היחסים שלנו.

 

[בלתי צפויה]

תודה

למרות שבגדול, אני לא בטוחה שחשיבה אנליטית היא יתרון מוחלט. אני יודעת שיש לי חשיבה אנליטית מפותחת מאוד, ולמדתי להכיר במגבלותיה. ההגיון עושה בנו המון מניפולציות, אנחנו מצליחים להרכיב איזשהו פאזל, אבל התוצאה אינה מסייעת בכלום. ככה זה אצלי: כל החיים שלי אני יודעת להסביר את הדברים, אבל אין לזה שום השפעה על היכולת לפתור אותם בהווה ועל אחת כמה וכמה בעתיד. לדעתי זאת הקללה של כל מי שמזלזל באינטואיציה (ואני באופן אישי מחוברת לאינטואיציה שלי כמו חתול עיוור שחתכו לו את השפם. כבר הבנתי שזה לא טוב, אבל קשה לי לטפל בזה עכשיו, אחרי שנות הכחשה). טוב, זיוני השכל של הבוקר.

 

[ירחמיאל פגע רע]

זה לא שאלה של "טוב או לא טוב"

ו"עוזר או לא עוזר". יש אנשים שזה הכלי המוגבל שלהם בשביל להבין את המציאות ולהשליט בה סדר. מי שבורך בזה אז יש לו את זה והוא לא מצליח לחיות בשלום עם מילים כמו "לזרום", "להאמין" ו"להתחבר לעצמי". בכל מקרה, מבחינתי, עדיף ככה מאשר לחיות באיזה סוטול ולעשות מה שאני מרגיש נוח "לזרום איתו" ומבחינתי כל הפוסט מודרנה והקשקוש על "יותר מאמת אחת" זה בלתי נסבל. יש לי שאיפה להכיר את המציאות ככל הניתן קרוב לאמת. מאידך גיסא יש דברים שאפשר להנות מהם גם בלי להבין אותם עד הסוף ובמידה מסויימת אפילו בלי לסרס אותם ע"י הענקת משמעות או הסבר. לא הצלחתי לברר לעצמי למה אני נהנה מאהבה, מהענקת אהבה, ממגע גופני ומנקטרינות ובכ"ז אני יכול להנות מזה. אחרי שאני גומר איזה פרוייקט מורכב ומרגיש שניצחתי את המכונה, אני מסתכל על האקווריום שעל השולחן שלי, מסתכל על החילזון הפרימיטיבי שזוחל על הזכוכית ויודע שכל המחשבים בישראל, שכל שורות הקוד שנכתבו אי פעם וכל כח האדם בארץ לא יצליח לייצר חילזון אחד קטן שעובד בלי באגים, שמתרבה ועושה לעצמו הרחבת חומרה ושמייצר בעצמו את האנרגיה הדרושה להפעלתו. זה ממלא אותי תחושת שפלות מוזרה ובאותו רגע אני מרגיש רגש שאולי אפשר לכנות אותו "דתי". בשאר הזמן, כשאני מפעיל את ההגיון, אני אגנוסטי. לא בדיוק נותן נחמה אבל זה מה יש.

 

[החכם המקורי]

לי אין מזל עם חברות אז אני מעדיף

ללכת לנערות ליווי.

 

[בלתי צפויה]

רק הערה קטנה

נערות הליווי אינן תחליף לחברות, זה יכול להיות בילוי חד פעמי, אבל כמה כבר תוכל להרשות לעצמך, בינינו?

 

[החכם המקורי]

למה זה יכול להיות חד פעמי?

אסור להזמין נערת ליווי כל יום? אני רווק למה לא לעשות את זה?

 

[חולמת עלייך]

יש את הצד הכלכלי ...