אני שונאת משחקיות

אורora

New member
אני שונאת משחקיות

פשוט כך. היינו היום אני והילדים גאיה והנסיך באחד ממשחקיות מדינת הילדים. הכוונה היתה טובה, המימוש נורא ( בשבילי ). היו מליון ילדים היה רעש בלתי ניסבל. התינוקי שנא כל רגע ויבב לא מעט. הילדונת חזרה כל 10 דקות אלי בוכה ממשהו אחר כי מישהו דחף לה , לקח לה, וכו. בגלל התינוקי לא יכולתי להיות צמודה אליה כל הזמן. ניסינו לשתות קפה אבל הוא עיקר נישפך בכל מקום. גאיה ואני הצלחנו להחליף 20 מילים אחת עם השניה. לא הולכת יותר למקומות הללו............. בכלל ההליכה עם 2 ילדים שלכל אחד צרכים אחרים למקומות בילוי מאוד בעיתית. אני תוהה מה עושים.
 
צריך לדעת מתי ללכת

למשחקיות האלה. בטח שיהיה עמוס, אי אפשר לטייל בחוץ עם הילדים במזג האויר הזה אבל רוצים לצאת מהבית. המשחקיות זה פתרון מעולה, ולכן היה עמוס. חבל שלא נהנתם. אני לא הולכת למשחקיות בימי שבת.
 

דש1דש

New member
צודקת.

אם יש סיכוי לעומס - לא מגיעה... כשיש יותר מידי ילדים זה ממש מגעיל! איך מסתדרים עם שניים? כשלא עמוס מידי זה יותר קל, כי הגדולים לרוב מסתפקים במבט וקשר עין, כשעמוס וזה לא אפשרי - אני בכלל בפאניקה
אנחנו עכשיו כל שבוע הולכות לג'ימבורי, חצי שעה ביחד שם, ובסוף עוד חצי שעה - ובאמצע 45 דקות רק של הקטנה. בסך הכל זה כיף - כי כמו שאמרתי לרוב זה רק קשר עין או שעושים דברים ביחד, אם הגדולה מוכנה "לרדת ברמה" של הפעילות... היא מאוד אוהבת לעשות דברים ביחד עם הקטנה. זה מאוד מאוד מעיף - ללא ספק!
 
אנחנו דווקא לא סבלנו

אבל אין ספק שלאורורה ולי יש ציפיות שונות והסתכלות מעט שונה, שנובעת מהנסיבות השונות של שתינו. אנחנו, בשביל התחלה, היינו פשוט חייבים לצאת מהבית. מאחר והמטפלת שלנו ב'חופשת מולדת' ממושכת (קרוב לחודש), מצאתי מישהי מחליפה שתגיע לנקות קצת את הבית, והיא יכלה להגיע רק היום, בשבת. בסופו של דבר זה יצא לטובה, כי למישהי זמנית אי אפשר להשאיר מפתח. בקיצור, היא הגיעה ב- 09:30, ואח"כ אנחנו יצאנו. ברור, שביום כמו היום, אין הרבה אפשרויות בילוי. הנסיך שלי חייב לפרוק באיזשהו אופן את האנרגיות המטורפות שלו, והמשחקיה היא פתרון מצויין. המשחקייה שהיינו בה גם קרובה לבית, כל שיכולנו לחזור הביתה בהתראה קצרה, כשהמנקה תסיים. הנסיך נהנה מאוד מהמתקנים, היה לו מצב רוח מצויין לכל אורך השהייה במשחקייה, ואני נהניתי לראות אותו יוזם שימוש במתקנים חדשים, ולומד מה צריך לעשות בהם. היה רגע אחד של פחד, כשאיבדתי איתו קשר עין. אורורה איתרה אותו על אחד המתקנים היותר-אקסטרימיים. עם ילד כמו שלי, אני נהנית גם מדברים קטנים: הכנתי לילדים כריכים עם שוקולד. הילדונת של אורורה בחנה את הכריך בעיון, ולאחר מחשבה ביקשה ש'אשמור לה אותו'. הנסיך אכל בהתלהבות שני כריכים (כמובן, אחרי ארוחת בוקר דשנה בבית) ומאחר ואורורה עם הילדים עזבו לפנינו, הוא קיבל, לבקשתו, גם את הכריך של הילדונת. הוא לא אוכל את ה'קשה של הלחם' ובשני הכריכים הראשונים, ביקשתי ממנו להשליך את השאריות לפח, והוא עשה זאת. כשהוא סיים עם הכריך השלישי. ביוזמתו הוא קם וזרק את השאריות לפח
. כן, אצלנו שום דבר לא מובן מאליו. חזרנו הביתה כשהמנקה סיימה, לבית נקי (טוב, כמעט לגמרי נקי, אבל למנקה מחליפה לא בודקים בציציות...) ואכלנו ביחד מרק עוף חמים וטעים שהכנתי אתמול. כמובן שהייתי מעדיפה מקום פחות צפוף. כמובן שהייתי מעדיפה לשוחח קצת יותר עם אורורה (טוב, בשביל זה יש מפגשים נטולי ילדים). כמובן שאני מעדיפה לשתות את הקפה שלי בנחת (טוב, בשביל זה יש עבודה...
וכמכורה אמיתית לקפה, אני יכולה לשתות קפה גם בערב, אחרי שלנסיך נגמרת הבטריה, וזה לא פוגע לי בשינה. בקיצור, אני יכולה לחשוב על תרחישים גרועים יותר לבוקר הזה.
 

אורora

New member
../images/Emo24.gif

שמחה שאתם נהניתם. למרות הכל שמחתי לראות אתכם.
 

תומילי

New member
אני שנאתי את זה מאז ומתמיד

כשהם גדולים ועצמאיים זה משהו אחר, אפשר רק לשים עין ולשבת בשקט במקום מרוחק יותר. ולגבי התהייה שלך.. חייבים לבלות שם? אין באיזור שלך מקומות שנותנים זמן איכות לילדים בלי כל העולם ואחותו?
 

אורora

New member
לא חייבים

אבל היום אי אפשר היה להיות בחוץ, רק מידי. ורצינו להיפגש עם גאיה. אז זו היתה אופציה שניראתה סבירה. אבל באמת במצב של עומס עם שניהם יחד זה די בלתי אפשרי.
 

ענת 5555

New member
באותו ענין

אם לא חייבים (ר"ל דברי גאיה) רצוי לא ללכת למשחקיות האלה בשבת, במיוחד בשבת שקשה להיות בחוץ. אבל לא הייתי פוסלת את הקונספט בכללותו. אני הולכת עם ילדי ולפעמים עם עוד ילדים מהגן לאותה משחקיה אחה"צ לשעה וחצי-שעתיים גג, והם בהחלט מוציאים מרץ ונהנים. אולי גם יש הבדל בין בנים לבנות בצורך בהוצאת מרץ. כי גם לי חשוב לתת לו לפעמים לרוץ ולקפוץ ולהוציא מרץ. ואני מחפשת מקומות כאלה עם מתקנים שמאפשרים את זה. יש מקום שגיליתי לאחרונה, שקוראים לו אונייה - זה בבנין הועד האולימפי שבמגרשי הטניס בת"א.. מקום שקט יותר ומאורגן יותר עם פינות יצירה, ויש גם ג'ימבורי לקטנים יותר. אבל נראה לי שהוא מתאים יותר לבנות.
 

אורora

New member
נישמע באמת מעניין

האוניה הזו. יש לך כתובת או לפחות שם רחוב. ואת צודקת לגבי נושא המרץ. הנסיך קפץ על המתנפחים במשחקיה איזה 40 דקות. הילדונת מיצתה את הקפיצות לאחר 2-3 דקות.
 

ענת 5555

New member
הכתובת של אונייה

רח' שטרית 6 הדר יוסף, ליד איצטדיון האתלטיקה שבהדר יוסף (חניון 2). לא יודעת איך לצריף לינק לאתר שלהם...|
 

catנוע

New member
השותפה שלי למשרד הולכת

לאניה הרבה וממליצה עליה כל הזמן. אולי באמת נדגום אותה איזה יום. לגבי משחקיות בכללי - אני נמנעת מללכת כשאני חושבת שיהיה צפוף (שבתות, חגים וכו'), ואם אני באה וצפוף אני בדרך כלל לא נכנסת. אני אישית לא נהנית כשצפוף שם, ולא יודעת איך חבצלת אבל נראה לי שגם היא פחות נהנית כשהתנאים לא טובים. עם שניים, שכל אחד בשלב התפתחותי אחר זה באמת נראה לי קשה.
 

גשם111

New member
נחמה קטנה...

זה דוקא משתפר עם הזמן והגיל. בחמישי היינו. הגדולה כמעט עצמאית לגמרי, הלכה לכל מקום ועשתה הכל כמעט לבד. הקטנה לא הרגישה הכי טוב אז קצת נדבקה אבל להערכתי, תוך חצי שנה אני יושבת ושותה קפה והן משחקות לבד. מה שכן, הצפיפות והרעש לפעמים נוראיים, במיוחד בימים עמוסים של ימי הולדת וכאלו. אבל יש גם רגעים שקטים יותר ואז זה כיף.
 
אני מאוד לא מתחברת למשחקיות

לא יודעת איך לדבר עם שאר האמהות, לא אוהבת לרוץ אחרי הזחל המהדס שלי, לא אוהבת את כל הבמבות שיש לכולם והוא רוצה גם, לא אוהבת את הרעש. עוד לא התחברתי לזה
חושבות שזה יבוא בזמן זה או אחר?
 
תדברי עם האבות ../images/Emo8.gif

אני מאוד נהנית במשחקיות האלה. אולי בגלל שאני רובצת שם ולא עושה כלום (חוץ מלחטוף כדורים בראש) כי שלי נכנסת לבריכת הכדורים ולא רוצה לצאת משם. פעם אחת מישהי פנתה אלי ושאלה "את גולשת בפורום הורים לתינוקות בתפוז?"
, כששאלתי למה היא שואלת, היא ענתה שהיא בטוחה שראתה תמונה של הבת שלי מתנוססת שם.
(אין סיכוי בחיים שזה יקרה. גם אם ישלמו לי). כמובן שזה בדיוק מה שעניתי לה. נראה לי שאקח אותה היום למשחקייה ליד הבית.
 
חס וחלילה. שום דבר נגדם.

נהפוך הוא, אני בעדם. במיוחד שהם הופכים לגברים
 
למעלה