אנשים יקרים שלי
אני אובדת עצות ממש, אני נפרדת ממשהו שיצאתי איתו שנה ו-10 חודשים,אהבה אמיתית,ממש כמו בסרטים,חיה אצלו והכל.הסיבה לפרידה היא הגראס,אני בתור אחת שלא מעשנת כלום נורא מפריע לי כל הסיגריות והגראס שהוא לוקח,ועכשיו אני כולי מרגישה שהגראס יותר חשוב לו ממני "את לוקחת לי משהו שאני אוהב" זה התשובה שקיבלתי ממנו אחרי זיוני שכל ואני רואה שאין מה לעשות אלא ללכת..אני מרגישה שחצי ממני מת,ואני רוצה להציל את המצב וכל כך כואב לי ואני מרגישה שכבר בא לי למות.כבר ארזתי את כל הדברים שלי ליד הדלת ואם אני עוזבת אני יודעת שאפילו שכשאני אחזור זה לא יהיה אותו הדבר,מה אני עושה,להשאיר את זה ככה? הרי הוא הבטיח לי לא לגעת יותר בגראס והוא הפר את הבטחתו,כך שאין מצב שאני פעם שניה מאמינה לו...או לוותר בגלל שאני אוהבת אותו? ולעזוב אותו לנפשו?או לעזוב בהרגשה של "הייתי צריכה לעשות את זה מזמן"?בבקשה אנשים כולי מלאת סימני שאלה לגביי הדבר הכי חשוב לי בעולם ללכת או להישאר ולמה?? תודה מראש ואוהבת אותכם
ככה!! שני
אני אובדת עצות ממש, אני נפרדת ממשהו שיצאתי איתו שנה ו-10 חודשים,אהבה אמיתית,ממש כמו בסרטים,חיה אצלו והכל.הסיבה לפרידה היא הגראס,אני בתור אחת שלא מעשנת כלום נורא מפריע לי כל הסיגריות והגראס שהוא לוקח,ועכשיו אני כולי מרגישה שהגראס יותר חשוב לו ממני "את לוקחת לי משהו שאני אוהב" זה התשובה שקיבלתי ממנו אחרי זיוני שכל ואני רואה שאין מה לעשות אלא ללכת..אני מרגישה שחצי ממני מת,ואני רוצה להציל את המצב וכל כך כואב לי ואני מרגישה שכבר בא לי למות.כבר ארזתי את כל הדברים שלי ליד הדלת ואם אני עוזבת אני יודעת שאפילו שכשאני אחזור זה לא יהיה אותו הדבר,מה אני עושה,להשאיר את זה ככה? הרי הוא הבטיח לי לא לגעת יותר בגראס והוא הפר את הבטחתו,כך שאין מצב שאני פעם שניה מאמינה לו...או לוותר בגלל שאני אוהבת אותו? ולעזוב אותו לנפשו?או לעזוב בהרגשה של "הייתי צריכה לעשות את זה מזמן"?בבקשה אנשים כולי מלאת סימני שאלה לגביי הדבר הכי חשוב לי בעולם ללכת או להישאר ולמה?? תודה מראש ואוהבת אותכם