אסור לעקוב ?

[Accounter]

אסור לעקוב ?

מהיום : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3744486,00.html למי מותר ? (רק לחוקר פרטי ? ואם אני לא, אבל אני רואה לעקוב בעצמי אחר מישהו ?) באילו תנאים מותר ? (רק כל עוד המעקב לא מתגלה ולא גורם לחוסר נוחות אצל הנעקב ?)

 

[עופר רשו]

תשובה

קראתי את הכתבה. בקצרה, תפקידו של החוקר הפרטי הינו לאסוף ידיעות על הזולת והכול במסגרת החוק. לכאורה, פשוט? כאן מתחיל "מתחם התפקוד הנורמטיבי" של החוקר. על-פי חוק לחוקר פרטי עומדות, בין היתר,הגנות מסויימות בחוק הגנת הפרטיות. את מלאכתו החוקר צריך לבצע במידתיות. מאידך, יש טעם לפגם במצב הקיים לפיו כולם "עוצמים" את עינייהם ו"ניזונים" מפרי עמלו של החוקר וב"עת" צרה, לפתע כולם "מתעוררים" ושואלים בבהלה מה קרה? לא ראיתי? לא שמעתי? "אני סומך על החוקר אשר יאסוף ראיות על-פי-חוק" וכו'. לצערי לא תמיד רשויות האכיפה, לפחות לא בשלב ראשון, יודעות לרדת ל"עומק" הסיטואציה. כול מקרה חייב להיבחן לגופו ולפרטי פרטים. אין ספק כי הנושא מעורר שאלות רבות, מעניינות ומאתגרות.

 

[Accounter]

תודה, אבל זה לא עונה על כלום ../images/Emo13.gif

ראשית, אילו הגנות בחוק יש לחוקר פרטי, שלאדם רגיל אין ? שנית, לא ברור מתי ואילו תנאים מותר לעקוב ומתי לא.

 

[עופר רשו]

תשובה

לא הייתה כוונה לענות. הכוונה הייתה להעלות נושא לדיון. הנושא מורכב ולא ניתן לענות עליו בצורה כללית כפי שהצגת. לחוקר פרטי מותר לעקוב אחרי אנשים הכול בכפוף לחוק. כפי שהבנת מדובר בנושא שדנים בו רבות מצד אחד מותר לעקוב מצד שני הכול בכפוף לחוק. לעיונך מצ"ב למשל הוראות הגנה בחוק הגנת הפרטיות אשר חלקן חלות גם על אדם פרטי: במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה: (1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 ; (2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה : (א) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות ; (ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה ; (ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע ; (ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים ; (ה) הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי ; (ו) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 ; (3) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב. בכל הנושא קיימת ספרות ופסיקה עניפה. כפי שאתה שם לב כדי להיכנס לגדר ההגנה של מהלך עבודתו הרגיל למשל החוקר צריך לבצע את מלאכתו בתום לב. הנושא באמת מורכב ומעורר קשת שאלות רחבה ולצערי זה לא המקום לדון בה לעומק, קל וחומר ללא פירוט עובדתי לפרטי פרטים.

 

[Accounter]

אם לא היתה כוונה לענות, אז עדיף לא לענות.

תודה בכל מקרה.

 

[עופר רשו]

הדרך שבה התבטאת

השאלה שהצגת הוצגה יותר כנושא תיאורטי לדיון לאחר קריאת כתבה - שצורפה - ולא כשאלה קונקרטית שמצפה לתשובה. בשמחה.