אפילו שהצתרפתי רק היום
הייתי רוצה לשתף אותכן במשהו,אני לא יודעת אייך להסביר אותו אז אני יעשה את זה בדרך הכי טובה שאני מכירה,אני פשוט אכתוב אותו. ביתי הישן גובל בביתה של אהובתי שהלכה לה,קירות חדרי משותף לקירות חדרה, בלילות אני כמעט ויכולה לספור את נשימותיה, כמעט ונוגעת בחלומותיה כמעט ומגיעה אליה. כמעט אבל לא, אהובתי הלכה ואיננה, היא אבדה לי בין חומות המגן שניסיתי לבנות לנו, היא אבדה לי לאחר המלחמה הגדולה שנלחמנו שתינו, המלחמה בה איבדתי כמעט את כל היקר לי, אני ניצחתי במלחמה הזו, אבל אחת אחרת תקטוף את פרות ניצחוני, אחת אחרת סופרת את נשימות אהובתי ואני נותרתי מאחור לאסוף את שברי חיי, אהובתי היפה,כשם שפרצתי אל חייה היא פרצה אל חיי, וכמו שהייתי אני שומרת חלומותיה?הייתה היא אשת סודי היקרה, הזמן עובר שתינו יודעות, אני חוזרת לעצמי היא יודעת, היא שומעת, אצלנו הקירות כל כך דקים, אך היא בשלה ואני? כמו מעולם לא הייתי. לו רק ידעתי שכך יראו פני הדברים,לו רק יכולתי לנחש שכך בשקט זחל לו נחש אל גן העדן שלנו,לו רק..... אך אני לא קוסמת, ולא חוזה בכוכבים,עשיתי הכל בשם האהבה הגדולה שהייתה בי אליה, היא עוברת מולי, אני עוברת מולה, שתינו מביטות אחת לשניה בעיניים, והיא מסבה מבטה ממני, כשם שאני מביטה אל תוך עיניה בחיפוש אחריה האחת אותה אהבתי,היכרתי,רציתי, אך מזמן נעלמה ואיננה. אני ישנה בביתי הישן,כיום?איני גרה שם ובקרוב משפחתי תעקור גם כן, כולם בורחים מחדרי הזיכרון הנחבאים בביתנו הישן, אך היום?אני ישנה בחדרי בביתי הישן, מצידו השני של הקיר יושבת הבחורה שפעם הייתה אהובתי,זו שהבטחתי לה את השמש,זו שבישבילה נלחמתי, ניצחתי הפסדתי בכיתי,זו שהבטחתי שאוהב לנצח, זו שהבטיחה שלעולם לא תהיה עבורה אחרת. קירות דקים יש אצלנו, בלילה אני שומעת את כל הבטחותיה נמקות תחת כובדה של הבטחה חדשה. וכן רק קור נושב ביננו, ולא אני לא ישנה.
הייתי רוצה לשתף אותכן במשהו,אני לא יודעת אייך להסביר אותו אז אני יעשה את זה בדרך הכי טובה שאני מכירה,אני פשוט אכתוב אותו. ביתי הישן גובל בביתה של אהובתי שהלכה לה,קירות חדרי משותף לקירות חדרה, בלילות אני כמעט ויכולה לספור את נשימותיה, כמעט ונוגעת בחלומותיה כמעט ומגיעה אליה. כמעט אבל לא, אהובתי הלכה ואיננה, היא אבדה לי בין חומות המגן שניסיתי לבנות לנו, היא אבדה לי לאחר המלחמה הגדולה שנלחמנו שתינו, המלחמה בה איבדתי כמעט את כל היקר לי, אני ניצחתי במלחמה הזו, אבל אחת אחרת תקטוף את פרות ניצחוני, אחת אחרת סופרת את נשימות אהובתי ואני נותרתי מאחור לאסוף את שברי חיי, אהובתי היפה,כשם שפרצתי אל חייה היא פרצה אל חיי, וכמו שהייתי אני שומרת חלומותיה?הייתה היא אשת סודי היקרה, הזמן עובר שתינו יודעות, אני חוזרת לעצמי היא יודעת, היא שומעת, אצלנו הקירות כל כך דקים, אך היא בשלה ואני? כמו מעולם לא הייתי. לו רק ידעתי שכך יראו פני הדברים,לו רק יכולתי לנחש שכך בשקט זחל לו נחש אל גן העדן שלנו,לו רק..... אך אני לא קוסמת, ולא חוזה בכוכבים,עשיתי הכל בשם האהבה הגדולה שהייתה בי אליה, היא עוברת מולי, אני עוברת מולה, שתינו מביטות אחת לשניה בעיניים, והיא מסבה מבטה ממני, כשם שאני מביטה אל תוך עיניה בחיפוש אחריה האחת אותה אהבתי,היכרתי,רציתי, אך מזמן נעלמה ואיננה. אני ישנה בביתי הישן,כיום?איני גרה שם ובקרוב משפחתי תעקור גם כן, כולם בורחים מחדרי הזיכרון הנחבאים בביתנו הישן, אך היום?אני ישנה בחדרי בביתי הישן, מצידו השני של הקיר יושבת הבחורה שפעם הייתה אהובתי,זו שהבטחתי לה את השמש,זו שבישבילה נלחמתי, ניצחתי הפסדתי בכיתי,זו שהבטחתי שאוהב לנצח, זו שהבטיחה שלעולם לא תהיה עבורה אחרת. קירות דקים יש אצלנו, בלילה אני שומעת את כל הבטחותיה נמקות תחת כובדה של הבטחה חדשה. וכן רק קור נושב ביננו, ולא אני לא ישנה.