אפי היקרה שלום

[דנה2909]

אפי היקרה שלום

שלום לך, זו הפעם הראשונה שאני כותבת פה, נעים מאד, דנה. בעייתי היא כזו. לפני מספר ימים עברתי לגור עם חבר שלי. אנחנו חברים כבר 8 חודשים, שנינו בני 26 (פלוס מינוס). אני יצאתי מבית הורים, והוא מדירה עם חבר. עברנו לעיר הגדולה - לתל אביב. מאז שעברנו אנחנו מתרחקים, מתווכחים, השינוי מאד מאד קשה לשנינו. אני מאד אוהבת אותו אבל קשה לי לעבור מחדר אישי שלי, מפרטיות כמעט מוחלטת לשותפות מוחלטת. זו דירה בת 2 חדרים, חדר שינה וסלון, כך שאין מקום ליצור חדר פרטי משלי. עוצי לי עצה, איך מקלים, איך מאיצים בהתרגלות לשינוי הגדול? תודה תודה דנה

 

[שָבַרתָ שילמתָ]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

מצאת את המקום הנכון: קודם כל עצה ראשונה - תצאי מהלחץ, איזי איזי. עברתם לפני כמה ימים? זה הגיוני, טבעי ונורמלי שתהיו קצת לחוצים. אתם יודעים שעכשיו תצטרכו לוותר על הרבה דברים, תצטרכו להתרגל להיות ביחד המון זמן, משהו שפעם היה אפשר לברוח לאמא והכל הסתדר. אני מאמין שגם הוא צריך זמן להתרגל לרעיון ואלייך, לידו במיטה, בחדר אמבטיה ובסלון, כשהוא רוצה עכשיו לראות את הפליי אוף. תעשי לכם איזה ארוחה טובה, רומנטית, תשבו ותעבירו ערב בכיף, ותבינו שזו היתה החלטה נכונה, כי זה הבית שלכם, ורק שלכם. את יכולה גם להזמין חברים טובים הביתה, לעשות מעין חנוכת בית, להוריד קצת את המתח ולצחוק קצת, כי נראה לי שאת בהיסטריה, ובאמת אין על מה. בעניין החדר הפרטי שלך - יגיע הזמן וכל אחד מכם יבין מתי השני צריך קצת שקט, מתי צריך להיעלם לכמה זמן, או פשוט לשבת בסלון ולקרוא את עיתוני סוף השבוע, ולתת לשני/ה להיות קצת עם עצמה בחדר השני. אני בטוח שזה יסתדר, ורק להרגע, נשמע לי שאתם בכל זאת בדרך הנכונה, ורק את צריכה להוריד את מפלס החרדה...

 

[jahnon]

שלום דנה

נפתח ונאמר, כמו שנכתב בספר בישול למרוקאית, קודם כל תרגעי. המצב יהיה עוד יותר גרוע בהמשך, הוא לא יוריד את הפלסטיק של האסלה וגם לא את הזבל. אך אל דאגה אם את צריכה טיפה פרטיות הפתרון האולטימטיבי מייד יגיע והוא תגידי לו אני רוצה לדבר איתך מובטחני שהבחור יתחיל לגמגם שבדיוק עכשיו הוא הבטיח להתנדב להאכיל את הסבתא הסנילית שלו ולהחליף לסבא שלו את החיתול וכך תזכי לפרטיות שלך. כמו כן תמיד תוכלי להכנס למקלחת לכמה שעות וכך תשיגי פרטיות מה. ואל תשכחי, בסוף כל ויכוח טוב נמצא פיוס עוד יותר טוב והמבין יבין. וכמה הוא כבר יכול להתרחק? אמרת שזו דירה שני חדרים לא?

 

[דנה2909]

שברת וג´ונון היקרים

תודה לכם, כשכבר חשבתי שכולם הפכו לאנשים קרירים ומציאותיים מדי באתם והשבתם לי את האמון במין האנושי. כן כן, פתאום קלטתי שאני במין סיר לחץ כתום (לא יודעת, בבתים הישנים עשו את הרצפה בכתום, מה הם חשבו??) צריך להרגע, מילת מפתח.. קל להגיד...

 

[jahnon]

כתום זה טוב

יאללה בני יהודה. סתם התחשק לי להגיד מה גם שאני אוהד.

 

[אפי היקרה]

אחח ... היו ימים

זוכרת אני את דירת הזוגיות הראשונה שלי, אותה חלקתי עם אביהו (בן נון, אלא מי). היה זה כוך קטן באמצע תל אביב של אז, אני הייתי בקורס הראשון ב"מוסד" (התחזות, שקרים ותרגול חבישת משקפיים כהים), ואביהו היה אז כמדומני עדיין בקורס טיס. הלחץ, יקירתי, בו את נתונה הרי טבעי, נורמלי וטיפה´לה מופרז, לטעמי. עצם העובדה שהצלחת לשכנע אותו לעבור מדירת רווקותו ההוללת עם החבר, אל דירה, שהיא בעצם השלב הסופני לפני החתונה - כבר אומר הרבה על יכולת ההשרדות שלך ועל התושיה הרבה שניחנת בה. ישנם עוד הרבה דברים שתצטרכו לסנכרן ביניכם עד שדברים יחלו לזרום בטבעיות (שאת ציפית שתגיע עם אחרון המובילים, אך הופתעת...). יש את עניין קרש בית השימוש המורם ואת הצפייה הבלתי נלאית בערוץ 5 (ג´חנון, קלטתי אותך מקילומטרים). ישנו הויכוח העקרוני על הורדת הפח החודשית, שלא לדבר על שטיפת הרצפה השנתית. אין טעם לצפות מהן המהמורות בהן תתקלו בהמשך חייכם המשותפים, אך בטוחה אני שזה לא הזמן ליצור בעיות שטרם נולדו !!! מחזקת את ידיה של שרוניק לגבי הצעותיה הנבונות, ועוד הצעה נוספת לי: צאו לכם לסופשבוע מהנה באתר תיירות נבחר בארץ או בחו"ל (לא להתקרב לרומא בימים הקרובים, בטח שלא ביום שבת הקרוב בשעה 14:00 בכיכר סן פייטרו), ולכשתחזרו הביתה, ברגע שתכנסו בדלת, זו תהיה הגושפנקא הרשמית לכך שחזרתם הביתה. ברוכה הבאה לפורומנו הקט, ואנא עשי ריסוס בטרם תתרווחי בביתך החדש, אינך מעונינת לעבור את החוויה הקולינרית שעברתי אמש.