אפשר דיון קטן?

[Mar Gamish]

אפשר דיון קטן?

זו שאלה שמאוד מעניינת אותי, ואני לא מוצא לה תשובה וודאית. ידוע שמאז שהפסיכולוגיה התנתקה מהזרם הפילוסופי באמצע שנות ה19, היא הפכה להיות ישות בפני עצמה, שמנסה לבדוק תהליכים בצורה מדעית יותר. אז עד כמה (והאם בכלל) הפסיכולוגיה כיום היא מדעית, לדעתכם? והאם, ניתן בכלל, להפוך תחום שקשור לנפש של האדם (האם אדם יכול לשפוט אדם בצורה אובייקטיבית?) למדע? ואולי אנחנו בכלל מדברים כאן על מדע מסוג חדש? (יש לי דעה מאוד נחרצת בקשר לעניין, אבל מאוד חשוב לי לדעת מה אחרים אומרים

) שבת שלום לכולם!

 

[מיימוצה23]

תשובה קטנה

אפשר לחקור את התחום, שקשור ל"נפש האדם", בדרך מדעית. מובן שזהו לא מדע מדויק, אלא הסתברותי. כל אדם הוא עולם ומלואו, אך יש הרבה מן המשותף לכולנו- בין אם בדרכי תפיסה ועיבוד מידע (בהם עוסקת פסיכו' קוגניטיבית),תהליכים העוברים על הפרט כחלק מהחברה (פסיכו' חברתית), פעילות המוח והיבטים ביולוגים המשפיעים על התנהגות (פסיכוביולוגיה) ועוד אינספור תחומים.

 

[Mar Gamish]

אבל

חשבתי על זה ככה, אם ניקח מצב מסויים, וננסה לנתח באופן כללי, יחסית לתרבות נתונה, את הגורמים לאותו מצב. למשל לקחנו את המצב של פתיחות רגשית, האם אפשר, לחקור ולנסות לגלות מהם הגורמים לכך שאדם X הוא יותר פתוח רגשית, מאשר אדם Y. האם אפשר להגדיר באופן מדעי שהגורמים הם A,B,C,D...? האם אפשר לאשש את זה באופן מדעי, או שהכל תאוריות שלא יהיה ניתן להוכיח אותן, ואז בעצם אנחנו מניחים כי התחום שאנחנו עוסקים בו, הוא בכלל לא מדע.

 

[aviviel]

תיקון קטן והרחבה:

"דרכי תפיסה ועיבוד מידע" אינה הגדרה של פסיכולוגיה קוגניטיבית אלא של תת-תחומי מחקר בגישה הקוגניטיבית. פסיכולוגיה קוגניטיבית היא ענף פסיכולוגיה היוצא מתוך תפיסת עולם פונקציונליסטית-מטריאליסטית, המאמינה שהנפש האנושית אינה פעולת לפי חוקים שונים מהחוקים הפועלים בעולם החומר ויותר מזה - שהנפש האנושית היא תוצר של פעילות החומר במוח האנושי, ובאופן ספציפי - הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מאמינה שההתנהגות האנושית היא תוצר פעילותם של מבנים קוגניטיביים הניתנים לזיהוי והבחנה באמצעות תצפית ומדידה עקיפה של תוצרי הפעילות שלהם (כמו: זמני תגובה, תנועות עיניים, מדדים פזיולוגיים וכולי). ובאופן כללי יותר: ענפי הפסיכולוגיה השונים הם נגזרות של הגישות הפילוסופיות השונות ל- mind האנושי/ת. מכל גישה פילוסופית כזו נגזרות הן הנחות המוצא של המחקר הפסיכולוגי והן שיטות המחקר בו. עם זאת, על מנת לבצע מחקר פסיכולוגי כלשהו, על החוקר להאמין בקיומו של מכניזם נפשי כלשהו ובהיתכנות חקירתו.

 

[מבוקשת 21]

תשובתי

זה נכון שהפסיכולוגיה מואשמת הרבה פעמים בכך שאינה מדעית. לאחרים זה נראה די מפתיע, כי תחומים רבים בפסיכולוגיה מבוססים על מחקרים, עובדות ועיבודים סטטיסטיים, בדיוק כמו כל תחום מדעי המכבד את עצמו. אז למה בכל זאת מפקפקים בתוקף המדעי של הפסיכולוגיה?לדעתי יש לכך 2 סיבות.סיבה ראשונה היא מאחר והפסיכולוגיה היא בעיקרה תחום טיפולי, שמטרתו לטפל בבני-אדם ולהקל על מצבם הנפשי. לפסיכולוגים טיפוליים יש חופש רב בהפעלת אינטואיציה אישית, ולכן אפשר לא פעם לפגוש בפסיכולוגים טיפוליים המפעילים טכניקות שנויות במחלוקת, כמו גרפולוגיה, אסטרולוגיה ותחומים מפוקפקים אחרים. הסיבה השניה ע היא שאין לפסיכולוגיה בסיס תאורטי מגובש ויציב להבנת התנהגות האדם, רגשותיו ומחשבותיו. מחלקות לפסיכולוגיה באקדמיה מחולקות לתחומים שונים לא רק על בסיס עיסוק ותחומי טיפול שונים, אלא גם על בסיס תאורטי שונה.

 

[KFIRB]

כמה תתיקונים

היוםם ע"פ הגישה הביולוגית ניתן למפות כל דבר במוחינו ולבדוק באמצעים אמפירים מאפינים ספיציפים וכללים הן בכלים המעבדתיים של הביולוגיה, והן בכלים מתמטיים של המתמטיקה והסטטסיטיקה. כך למעשה בודקים הן הכלים הביולגוים בפסיכונויורלויגת מחקרית והן בכלים מתמטיים כמו גם בפסיכולוגיה הקוגניוטבית המחקרית ובין לבין נמצאת הפסיכולוגיה המחקרית-ניסויטית והפסיכולוגיה החברתית מחקרית. יש להבין שהמחקר הפסיכולוגי תורם לשדה. בפסיכולוגיה בניגוד לעו"ס אין את המתח בין האקדמיה לשדה!!! נאם רפואה זה מדע מדוייק? לעניות דעתי, ועד כמה שאני יודע, לא!! הרופא וככל שירצה וכככל שיהיה מקצועי לא יוכל לסייע לי רק מהתבוננות בממצאי הבדיקות אלא דרכי הטיפול הם לרוב ניסוי וטעייה עד שמוצאים את הטיפול הטוב ביותר לחולה. אך בד בבד יש מחקר רפואי שתורם לשדה לנסות פחות ולהצליח יותר. אבוי אם פסיכולוג צריך להפעיל אינטואיציות טיפוליות-זה לרוב מראה על חוסר מקצועיות ו"פסיכולוגיה בגרוש",הרי המאפיין המבדיל והעיקרי בין הפסיכולוגיה לשאר המקצתועת הטיפוליים הוא שההפסיכולוגיה רשאית לאבחן ע"פ אמות מידה מקובלות כיום ע"פ ממצאים ססטיסטייים ולמפות את הקשיים ואת מורכבותם ..האמיתי והרגשי. למשל פרוטוקולי האבחון של הפסיכולוגיים השיקומיים הוא קבוע ומבוסס על מה אני מצפה שלאדם זה אחר יגיב במבחנים קוגניטבים רגשיים ותחושתיים אלו. והדוגמא האקטואלית האמיתית והאחרונה שיש בתחום המדיע או לא, זה היקף אבחון נפגעי הלם בקרב אוכלסיות נפגעי איבה וטרור.. לא צריך לספר כי סניפי הביטוח הלאומי הוצפו בתביעות הכרת "הלם " אך חלק גדול מהם היה בדייה וניצול לרעה של אלו שכן נפגעו . הביטוח הלאומי פנה למס' מכוני פסיכולוגים שיקומיים ולבתי"ח בבקשה לאבחן מי הלום ומי מתחזה. כולם עברו את האבחונים הללו אך היה קוץ , היו שאלות ומבחנים שכישלון בהם מאפיין אך ורק פגועי הלם פוסט טראומתי ואילו בשאר הבחינות הם אמורים להצליח ..וכך אותרו7 ומופו מי שזקקוק לעזרה ומי שלא... ממש כלי מדעי לאבחון בדיוק ואולי אפילו יותר טוב מהאבחון שרופא א.א.ג היה עושה במכון שמיעה ודיבר ששם יש סבירות גבוהה להתחזות וטעויות.. עצם ההעברה של מבחנים דומים וחוסר עקביות בתוצאות מחד וחוסר עקביותשל תוצאות אמת (לשוגמא כישלון מוחלט בכל הבחינות בגלל תלונה על בעיית קשב גם במבחנים הבודקים זיכרון או כתיבה...)הרי שזה הביא להפרכת התלונות של המתחזים. רוב אלו שזוהו כפגועי פוסט טראומה אמיתיים הם אלו שלוו להם פגיעות נוספםות כשפנו לחדר המיון , אלו שאובחנו כמתחזיפ זוהו בחדר המיון כנפגעים אך שוחררו באותו יום עם המלצות לקהילה.

 

[אנידס]

לדעתי יש צורך להפריד בין התחומים

השונים של הפסיכולוגיה. ישנם תחומים בהם שיטות החקירה הם מדעיות לחלוטין כדוגמת פסיכולוגיה פיזיולוגית ונירו פסיכולוגיה. כיום גם חלק מהפסיכולוגיה ההתפתחותית הפכה לכזו. תחומים אחרים מסתמכים על הסקה סטטיסטית שהיא אינה מדעית לחלוטין, כדוגמת חברתית. אחרים בכלל לא מתיימרים להיות מדעיים, כדוגמת חלק גדול מהתיאוריות הדינמיות. אני מניחה שאתה שואל בעיקר לגבי התחומים בהם משתמשים בהסקה סטטיסטית כדי להגיע ל"אמיתות". אם כך, ברור שהסקה סטטיסטית אינה מאפשרת קביעה ודאית, אלא רק הסתברותית ועל כן היא מדע טהור כדוגמת הפיזיקה או הכימיה. אולם, עד היום אין תחליף ראוי הן לסטטיסטיקה והן לפסיכולוגיה. על כן, ימשיכו לערוך מחקרים פסיכולוגיים במתכונת הנוכחית עד אשר תמצא דרך טובה יותר (קשה לי להאמין שתמצא כזו). אגב, לידיעה, גם הרפואה ברובה אינה מדעית טהורה, גם היא מסתמכת על הסקה סטטיסטית.

 

[victoria777]

לדעתי זה לא כל כך מדעי

כי הפסיכולוגיה עוסקת הרבה גם בתת מודע ובדברים שמניעים אנשים להתנהגויות מסויימות.קצת קשה לחקור את זה.

 

[aviviel]

זה בדיוק מה שאנידס אמרה לגבי

תיאוריות דינמיות - שהן רק חלק (קטן) מהתיאוריות בענפי הפסיכולוגיה השונים.

 

[עורבי]

פסיכולוגיה ומדע

לפני שנה העברתי קורס על הנושא הזה. כאשר חושבים על תחום הפסיכולוגיה, לרוב עולה הייצוג של פרויד לראש. האם פרויד הוא הפסיכולוגיה? אף אחד לא יגיד שכן. כאשר אתה מזכיר את ההתנתקות של הפסיכולוגיה מהפילוסופיה בסוף שנות החמישים של המאה ה-19, אתה מדבר על פועלם של וונדט ופכנר בכל הנוגע לכימות התחושה הפנימית: למשל, האם ההבדל הנתפש בין משקולת של 2 ק"ג ו-4 ק"ג, יהיה שקול להבדל הנתפש בין 12 ו-14 ק"ג (התשובה היא לא). הגדולה בניסיונות אלו מצויה בכך שבאמצעות נוסחאות מתמטיות ניתן לנבא את ההתנהגות האנושית (במקרה זה, התנהגות כתחושת משקל). אם יוצאים מתוך ההנחה כי מטרת המדע היא לנבא את העתיד, הרי שהפסיכולוגיה בראשיתה היתה מדע. זה היה זרם אחד. זרם אחר נוסד מאוחר יותר ע"י פרויד. פרויד לא יכול היה לנבא את העתיד, אלא להסביר את ההווה על ידי העבר. לכן, לפי אותה הגדרה בסיסית של המדע - הרי שהפסיכואנליזה רחוקה מלהיות מדע. סקינר, אשר היה מודע למגבלות הללו בחקר ההתנהגות האנושית, נשא בדיוק ביקורת זו כנגד פרויד. לכן הגישה הסקינריאנית, הביהייוויוריסטית, היתה לחקור את ההתנהגות באמצעות כלים מדעיים "טהורים": מתן גירוי מדוד, כימות התגובה ויצירת ניבויים מדוייקים לגבי ההתנהגות. לפי כל הקריטריונים של מדע - ענף זה בפסיכולוגיה הוא מדעי. אז מה הקשר בין הפסיכולוגיה של פרויד לפסיכולוגיה של סקינר? לדעתי שום כלום. אפשר לקחת את זה קדימה גם לכיוון התחומים העכשוויים בפסיכולוגיה, אבל נראה לי שהרעיון הובן. בנוסף, זה שפרויד דיבר על מודע ולא מודע, לא הופך את המחקר שלי, העוסק בתהליכים קוגניטיביים מודעים ולא מודעים, לפסיכואנליטי. כלומר, מושגים משותפים לתחומים מחקריים ולא מחקריים בפסיכולוגיה, אינם מעידים על קשר או דימיון בין התחומים. משמע, קודם הגדר מדע (אני מניח שקראת את המאמר הקלאסי של פופר), אחר כך הגדר פסיכולוגיה, ואז התשובה תהיה ברורה.

 

[פיונת כבר לא מכשפונת]

דעתי כדעה שהוצגה כאן.