אפשר להעניש תינוק בן עשרה חודשים?

[פיצים1]

אפשר להעניש תינוק בן עשרה חודשים?

התאומים שלי בני עשרה חודשים, אחד מהם משחק כל הזמן במראה שתלויה בסלון, ניסינו להזיז אותה לתקופה ולהחזיר אך הוא לא שכח... האו מזיז אותה ואני אומרת "לא" באסרטיביות, אך הוא צוחק, מסתכל איך אני אגיב וממשיך. פעם ראשונה אמרתי לא, פעם שנייה לקחתי אותי למקום אחר, אבל זה לא עוזר, מה עושים פעם שלישית???? אני רוצה לציין שחשבנו להזיז את המראה לצמיתות, אבל אם נעלים כל מה שאסור, איך נצליח לחנך ילד למילה "לא"? לסיכום, מה אתם אומרים, אחרי שאמרתי "לא", אפשר להעניש? ואם כן, איך??? אודה מאד לכל תשובה.

 

[D X 9]

להרחיק אותו מהמראה

מן הסתם הוא יחזור, ושוב תרחיקי. נסי להסיח את דעתו במשהו אחר. את ה"לא" את אמורה להגיד בתקיפות, בלי חיוך. אנחנו אגב הדבקנו את המראה בסיליקון לקיר, כך שגם אם מישהו נוגע בטעות היא לא זזה ולא מהווה סכנה

 

[שhira]

בדיוק מה שDX9 אמרה

הרעיון הוא להגיד לא ולהרחיק לא לצפות שאת אומרת לא והוא יגיד לעצמו "אה זה אסור, אני אעזוב" \ בטח לא בגיל הזה. וכאמא לתאומות.. חכי לשלב שתגידי לא והוא יקשיב אבל ישר אחריו יבוא אחיו ויעשה אותו הדבר כאילו כדי לבדוק האם גם לו תגידי לא

 

[פיצים1]

תגובה

כמו שאמרתי, אני אומרת לא ומרחיקה, אבל הפיצי לא מקשיב, לקחתי אותו מהמראה מספר לא מבוטל של פעמים לאחר שאמרתי לא. בעיני זה כאילו הוא לא מתייחס למה שאני אומרת, ואני מרגישה שצריך לעשות עוד צעד...

 

[adip78]

להתמיד

בגיל הזה הם לא מבינים את הלא, אלא את המעשה. כדי שיבינו בהמשך את הלא, חייבים לקשר בין המעשה ללא. להגיד לא באסרטיביות ולהרחיק. כל פעם שנוגע במראה להגיב באותה הדרך. לפעמים זה ייקח 30 פעמים, לפעמים 10, אבל אם מתמידים בסוף הילד/תינוק מפנים.

 

[D X 9]

כמו שאני רואה את זה

אם תהיי נחושה עכשיו יהיה לך קל יותר בשלבים הבאים. לא רואה ברירה אלא לחזור שוב ושוב ושוב ולהרחיק ולהציע תחליף ולא לוותר. מבינה את הקושי.... באמת שמבינה. זו תחילת הדרך של בדיקת גבולות, מה מותר מה אסור וכמה למתוח את החבל

 

[rnavina]

אני מסכימה עם הרחקה

וגם לא סתם להגיד ״לא״ אלא להגיד מפורשות. למשל תפסיק להזיז את המראה. או אני לא מרשה שתיגע במראה.

 

[פרת וחידקל]

אני דווקא חושבת שלעפיף משם את המראה

אולי לא לצמיתות, אבל לתקופה ארוכה. בגיל הזה (ועוד שנה ומשהו קדימה לפחות)אי אפשר לסמוך רק על החינוך ל"לא". אם משהו מסוכן לילד, או שהילד מסוכן לו, וזו סכנה שאפשר למנוע - מונעים. תאמיני לי שיהיו לכם מספיק דברים אחרים בשביל להתאמם על ה"לא" (דברים שאין בהם סכנה או דברים שאי אפשר להזיז).

 

[Ahsoka Tano]

 

[g a g a g a]

בהחלט... את הסכנות מעיפים לתקופה

ועל השאר אפשר להתאמן בלא התקיף.... מה שמזכיר לי שבגיל שנה וחצי שנתיים (הכל כבר מטושטש...) הילדובי שאלה אותי אחרי שניסיתי עליה את הלא הכי רציני שלי "אמא את מדברת אלי עכשיו בלא התקיף שלך?..."

 

[פישים]

ככה היא התנסחה בגיל שנה וחצי-שנתיים?

וואו. (עלי יש אגדה אורגנית שעוד לפני שישבתי-עמדתי-הלכתי, מה שהיה מאד באיחור, שכבתי בעגלה ושאלתי חברה של אמא שלי אם היא רוצה קפה...).

 

[g a g a g a]

כן, ככה בדיוק נולדות האגדות...

אבל במקרה שלה אני מוכנה להישבע שזה היה הגיל פלוס מינוס

אבל לכי תאמיני, אמא שלי עד היום טוענת שהייתי מלאכית שלא בכתה מעולם, נרדמה תמיד לבד וגמלה את עצמה בגיל שנה...

 

[זיברה]

נו, ואני שרתי לעצמי את "יום הולדת שמח"...

בגיל שנה

ע"פ אמא שלי, את המילים הקוהורנטיות הראשונות שלי אמרתי בגיל 8 חודשים (!). ואח"כ מתפלאים למה עד היום אני לא סותמת. מצד שני, הילדה שלי התחילה לדבר רק בגיל שנתיים, אבל מה, בגיל שנתיים התחילה לדבר כאילו היא מדברת כבר שנתיים. התנסחויות מסוג "זה בוודאי כואב לג'ירפה לשבת ככה", או "זה רעיון טוב, אמא!", או "אני בהחלט חושבת שאת צודקת" הן לחם חוקנו... נראה שזה לא משנה מתי מתחילים, משנה רק אם אי פעם מסיימים וכנראה שאצלנו בבית לא...

 

[אמאגירפה]

מסכימה מאוד!

 

[rnavina]

תלוי כמה החפץ חיוני ומה החלופה

אצלנו יש מרכ תלויה והיא המראה הגדולה היחידה בבית. התינוקת ואחותה נגעו והזיזו אותה המון פעמים ואנחנו אמרנו להן להפסיק והזזנו אותן משם. כנ״ל לגבי מגירות עם כלים שבירים. בשני המקרים מבחינתנו לא היתה חלופה. מה שכן, השארתי מגירה-שתיים שמותרות למשחק ובטיחותיות מבחינת התכולה.

 

[פישים]

אצלנו אלה הדיסקים - הוא כבר אומר לעצמו לא

באופן כללי מאד משעשע אותו כשאומרים לו לא (וזה מצחיק גם בילד שלישי)