אפשר למצוא כאן עזרה גם לגבי ילדים?

[ויווש]

אפשר למצוא כאן עזרה גם לגבי ילדים?

ילד בן 10 לא אובחן כהיפר אבל אני יודעת שכן. התנהגות בלתי נסבלת, וגם מחונן. אם כן אמשיך לכתוב נואשת

 

[גלעד63]

לאמן את הילד לא

אי אפשר לאמן את מי שלא בחר בכך. אצלך, מצד שני, אני מזהה פוטנציאל - אפשר, אולי, להתחיל בלנסות לברר מדוע בכרטיס שלך הילד מתואר כ"נסיך מקסים" למרות שהוא מתנהג באופן בלתי נסבל, שוב כהגדרתך.

 

[ענבל כהן חמו]

יש מאמנים שעובדים עם ילדים

בעיקר בתחום הפרעת הקשב. כיצד נוכל לעזור לך?

 

[אוריק3]

היי, אין פשרות לטעמי ליעץ אפקטיבית

משום שכל ילד מתנהג ומתפקד באופן שונה. צריך אימון/טיפול/הדרכה מסודר וסבלני. שלחתי לך הודעה

 

[shosh arie]

אימון ילדים בעלי ADD

אני ממליצה להקשיב לאינטואיציה האימהית שלך ולאבחן אם לבנך יש/אין הפרעת קשב. אבחון מוקדם יכול רק לסייע. חשוב לדעת שיש בהחלט מחוננים בעלי הפרעת קשב. לעיתים, אנשים טועים לחשוב שאם הילד מחונן לא ייתכן שיש לו הפרעת קשב. באופן כללי, בהחלט ניתן לאמן ילדים - כאשר ההורים והמשפחה הינה חלק מהאימון. רצ"ב מאמר שכתבתי לגבי אימון ילדים בעלי הפרעות קשב. מהי בעצם העזרה שאת מבקשת? שוש מעוז-אריה מאמנת אישית ועיסקית ומאמנת להפרעות קשב וריכוז www.vcoda.co.il 054-3093096, 08-9302397

 

[ויווש]

תודה לכל המשיבים,

וגם למסרים. העזרה שאני מבקשת היא כמובן הדרכה של הורים פלוס שיתוף הילד. סליחה על הפשטות, כמו שרואים בטלויזיה את הסופר נני הזאת, שמדריכה לפי כל מני מצבים. אני לא מחפשת קסמים כמובן. אני כותבת שהוא מקסים כי יש לו גם דברים מקסימים שהוא עושה. בבית הספר קשה מאוד איתו, הוא לא מקבל מרות של אף מורה או מנהלת. לפני שאני רצה לנוירולוגים כדי לקבל המלצה של תרופות. אני בטוחה שעם עבודה קשה של עיצוב התנהגות יהיו תוצאות טובות. וזו העזרה שאני מבקשת. האם זה אפשרי??? תודה שוב מקווה שהייתי ברורה

 

[אריק אימון הוליסטי]

זויית אחרת..

אני הייתי רוצה להציע לך זווית אחרת על המצב..לפני שהולכים לרופאים ולוקחים ריטלין.. בלי שיפוט תקראי את המאמר הבא וראי כמה דומה הילד שלך למאפיינים המתוארים המאמר יכול להיות שיש דרך אחרת לעבוד.. אור ואהבה

 

[גלעד63]

קראתי והשתכנעתי

האמת - היה לי יותר קל אם היו מתרכזים בתיאוריה בלי לנסות לגבות אותה בכל מיני ממבו-ג'מבו מיסטי ופסאודו-מדעי אבל אני מודע לעובדה שמדובר בצד השיפוטי שלי - זה שאני עובד קשה להשתלט עליו לאחרונה

.

 

[ענבל כהן חמו]

לפני שהולכים לאלטרנטיבה

כדאי לבדוק מה יש בעולם הידע של הרפואה. כדאי לעשות איבחון - כדי לדעת מה המצב בכלל, מה ניתן לעשות לגביו, איזה סוגי טיפולים מוצעים. מתוך כך אפשר להחליט לנסות תרופות או לא לנסות - אחרי שרוכשים את הידע מה היתרונות והחסרונות שלהם. כדאי לך להתייעץ בפורום הפרעות קשב ADHD . יש שם אנשים רבים שתוכלי להתייעץ איתם לגבי המצב. לגבי אימון - יש מאמנים שעוסקים בטיפול בילד במסגרת המשפחה. התייעצי עם שוש אריה כאן מהפורום או שלחי מסר אם את רוצה עוד רעיונות.

 

[אריק אימון הוליסטי]

אלטרנטיבה..

אני לא מסכים איתך.. אני חושב שהבעייה היא שאנו מניחי שיש לילד בעייה שצריך לטפל בה.. אני רואה זאת אחרת.. הבעייה היא שלנו.. שלנו כהורים וכחברה שלא מסוגלים לקבל אותם כמו שהם.. שמנסים לקטלג אותם למיין אותם ולהכניס אותם לתבנית ה"נכונה" כיום אחוז הילדים ה"סובלים" מ"הפרעות קשב" הוא עצום.. הרבה מעבר לכל בעייה רפואית אחרת.... בדיוק כמו שאנחנו כמאמנים כאשר נתקלים במתאמן שמתלונן על התנהגות של אחרים.. אנו מייד עובדים איתו על ההבנה , הקבלה וההתנהגות שלו.. לא של האדם השני.. אך כשמגיעים לילדים אנו מתייחסים אליהם כאל אובייקט שצריל "לטפל" בו.. אולי צריך לטפל בנו? אז דווקא לפני שפונים לרפואה ומסממים את הילד.. בואו ונראה איך אפשר אחרת.. זה המהות שלנו כמאמנים.. להציע תמיד עוד אופציות.. אור ואהבה

 

[גלעד63]

../images/Emo45.gif

 

[האלי]

עוד זווית אחרת

שני הבנים שלי מאובחנים כבעלי לקויות למידה (אם כי לא הפרעות קשב) ואני רוצה לשתף אותך ב"טיפול" שנתתי לבני הצעיר. היום בכיתה י'. המשפט שלך: "אני כותבת שהוא מקסים כי יש לו גם דברים מקסימים שהוא עושה. בבית הספר קשה מאוד איתו, הוא לא מקבל מרות של אף מורה או מנהלת." נשמע לי מוכר כל כך, שרציתי לשתף. בכל שנות לימודיו עד כיתה ט' דרשה אמו (ודי הלכתי איתה בעניין) שנציג "חזית הורית אחידה" ונדרוש ממנו חד משמעית ובלי פשרות שיעמוד בדרישות בית הספר. לילד היו אין סוף בעיות התנהגות בביה"ס רמת הציונים שלו נעה בין 40 ל 65. באמצע שנת הלימודים שעברה לקחתי את בני לשיחה ואמרתי לו: "אני רוצה שתדע שאני אוהב אותך. אני חושב שאתה ילד נפלא. וזה בכלל לא שייך לשום דבר שאתה עושה או לא עושה. אם אתה הולך לבית הספר ולומד זה נפלא. אם אתה לא הולך לבית הספר ולא לומד, זה נפלא. אם תכין שיעורי בית זה נפלא. ואם לא תכין שיעורי בית זה נפלא. אם תקבל 100 במבחן זה נפלא ואם תקבל 30 במבחן זה נפלא." הילד הסתכל עלי ואמר בתמיהה מזלזלת: "אבא, אם אני לא אלך לבית ספר זה לא נפלא." ועל זה עניתי: "אם זה מה שתבחר לעשות, זה נפלא. ובעיני אתה נפלא ונהדר ובכלל לא משנה מה תעשה או לא תעשה." אמרתי את הדברים מתוך שכנוע עמוק ומתוך הבנה שמה שבאמת חשוב לילד שלי זה בטחון. הבטחון שלו בעצמו, הבטחון שלו באהבה שלי ושחרור מלא מהחשש להיות "לא בסדר". כמעט מרגע שעשיתי את השינוי התפיסתי הזה התחילה השתפרות מדהימה בהישגיו הלימודיים. בתעודת המחצית בשנת הלימודים הנוכחית הצינוים שלו נעים בין 85 ל 100 וביום ההורים כל מורה שנכנסנו אליו אורו עיניו, ולבן שלנו נקשרו סופרלטיבים כמו תלמיד לדוגמא, מבריק, מצטיין, תורם לכיתה... בפרוזדור תהינו בחיוך אמו ואני: "הם מדברים על הילד שלנו??" (עולות בעיני דמעות של התרגשות כשאני כותב לך את זה). רציתי לשתף ולהביא לך זווית אחרת, זווית אישית שלי. תודה על שהקשבת לי.

 

[גלעד63]

יש לך ילד נהדר

הוא עושה דברים מקסימים ואני בטוח שכשהוא עושה את זה הוא מקבל ממך רק פידבקים חיוביים. וכשהוא עושה דברים פחות מקסימים? איזה פידבקים הוא מקבל אז? ודעתי היא שפידבק חיובי הוא לא פרס - הוא מה שילד צריך כדי לגדול, כמו אוכל, כמו בגדים (לא סינטטיים, כמובן

), כמו אוויר והוא זכאי לקבל את זה בזכות מה שהוא ולא בזכות מה שהוא עושה. זה לא אומר שלא צריך לחנך, זה לא אומר שלא צריך להציב גבולות - צריך, בטח שצריך אבל כשזה בא ממקום טוב זה נראה לגמרי אחרת וגם הרבה יותר אפקטיבי.

 

[מרב קובי]

הרשי לי להעיר משהו בקשר למאמר שכתבת

במאמר מצוין שלא כל אחד הוא בר אימון . והצגת שלושלה קרטריונים להחלטה אם הילד או המבוגר הוא בר אימון , ואלו הם: 1. לקחת אחריות על מעשיו ופעילותו. 2. להיות בעל מוטיבציה ללמוד על עצמו 3. להיות בעל רצון לשפר את ביצועיו. הבעיה היא שאצל ADHD , אלו דברים שהם חלק מהלקות. ברגע שמישהו, אם מבוגר ובעיקר אם ילד או מתבגר אינו עומד בקריטריונים האלו הוא לא כשיר לאימון. בכך את מורידה את האפשרות לאימון לפחות את מחצית הסובלים מהפרעת קשב. לדעתי שלושת הקריטריונים האלו חשובים, אך יש לפתח אותם אצל ה- ADHD בשיטה של אימון. הייתי אומרת אפילו שזו התחלת האימון, אלו יהיו מטרות האימון המוקדם. ורק לאחר שמטרות אלו הושגו אפשר להתקדם הלאה.

 

[shosh arie]

תודה על ההערה

אכן באימון אנחנו הופכים את הקשיים למטרות ומאמנים עליהן. שוש אריה מאמנת לחיים ועסקים ומאמנת להפרעות קשב וריכוז www.vcoda.co.il 054-3093096

 

[אוריק3]

בהחלט מסכים עם מרב..

אני רק מכנה זאת שלב טרום אימון או שלב ראשון.

 

[מרב קובי]

חשוב לזכור,

אצל ADHD הזה הזה יכול להמשך הרבה ... והחשיבות שלו גדולה מאוד , להמשך האימון ולהמשך החיים . למעשה אצל ADHD אי אפשר בלעדיו. למרות שאפשר בלי ההמשך. ז"א, לפעמים מספיק השלב הזה כדי לפתוח את הפתח לעצמאות של המתאמן, ואפילו להצליח אחר כך בעצמו..

 

[isaacm]

למה אני לא כל כך מאמין לך?

אין מה לאבחן "היפר", כולה ילד פעיל, למה צריך בשביל להגיד את זה, אבחון? ילד מחונן, נפלא. התנהגות בלתי נסבלת! מה זה? הוא מחטט באף בחברה? הוא יורק על אנשים בתור לאוטובוס? לא מבין מה הכוונה שלך בהתנהגות בלתי נסבלת. האם אפשר למצוא כאן עזרה? כן. חושבת שתרצי להשתמש בעזרה שתמצאי? בכלל - מי את חושבת שצריך את העזרה? את או הוא? ודבר אחד אומר לך לסיום. הילד הזה שמביא אותך לכתוב שאת נואשת, יגדל להיות אדם נפלא. אז ממש, אל תהיי נואשת. כתבי עוד, אשמח להתייחס איציק

 

[ויווש]

סליחה, מה זה לא מאמין לי../images/Emo2.gif

אמאלה.... אני התכוונתי שהוא לא אובחן כADHD,. לא לקחתי אותו לאיבחון. ילד פעיל או קיי. "לא נסבלת" ציטוט של המורה. רב הרבה עם ילדים, גם מילולי וגם פיזי, "לא רואה את המורה". גם בבית, יש איתו המון מריבות סביב כל דבר הכי קטן. כל בקשה ממנו הופכת למריבה בסופו של דבר. אין לו כבוד לאנשים מבוגרים ממנו. מה זה חושבת שתרצי להשמתמש בעזרה... בשביל מה כתבתי כאן??? התמונה המלאה היא ככה הוא בן 10 אח לשני אחים גדולים ממנו בן 14 ו11וחצי, שניהם עם צרכים מיוחדים. הגדול "אוטזים והשני פיגור שכלי. תמיד הוא חושב שהוא מקופח, תמיד חושב שמתייחסים אליהם יותר, בגלל המצב שלהם וכו' אני משתדלת אבל אני רק בן אדם, אולי טעיתי במהלך הדרך, אבל אני יודעת שהוא עדיין קטן, ואפשר עדיין עם עבודה קשה גם איתי וגם איתו, לעזור לי ולו. כתבתי שאני נואשת כי אמרתי אלוהים אדירים יש בעיות עם הגדולים, למה צריך גם איתו. איפה נכשלתי. אני חייבת לציין עוד פעם אני מצטערת אם ציירתי אותו כבלתי נסבל. הוא ילד בסה"כ ילד שיש לו דברים טובים אחרים כמו לרחוץ את אח שלו ולישון צמוד אליו בלילה. סליחה על האורך מקווה שאני מובנת.

 

[גלעד63]

גם אני הייתי ילד כזה

האמצעי בין שלושה אחים ששניים מהם פגועים באופן קשה. וגם אני הייתי ילד בעייתי רק שאז עוד לא דיברו על ADHD ובעיות התנהגות היו נפתרות ע"י מכות בטוסיק

עד שבאיזה שהוא שלב אמרה מישהי להורים שלי - מה אתם רוצים, הילד נלחם על מקומו במשפחה ועל תשומת הלב שלכם בדיוק באותם כלים בהם משתמשים האחים שלו - הוא פשוט לא מכיר כלים אחרים. כל כך הרבה חלקים בפאזל נפלו למקום באותו רגע.