forglemmigej
New member
אקי קאוריסמקי
Aki Kaurismäki אקי קאוריסמקי הוא במאי פיני אחד הגדולים בעולם, משו בסדר גודל של אלדומובר, טרנס מאליק, בילה אוגוסט, אולי אפילו סקורסיזה לפני שהתחיל עם הסרטים השטותיים שלו. הערב צפיתי בסרט חזק מאד שלו שהיה צריך לייצג את פינלנד באוסקר לסרט הזר למרות שנעשה בצרפת ודובר צרפתית וגם שמו צרפתי-Le Havre. משום מה הסרט לא נכלל בסוף בתחרות וגם לא היה לו שום סיכוי מול הפרסי חחחח , אגב התחלתי אתמול לראות את הפרסי קצת לפני שהתחיל האוסקר והסרט פשוט נורא מכל הבחינות , סרט מצרי שהיו מציגים בימי שישי בערוץ הראשון עולה עליו מבחינת כל האיכויות והסרט הישראלי גם נחשב לדי דרלינג אבל לא כמו הפרסי, זה כבר נראה כמו תחרות האירוויזיון שהכול שמה פוליטי, אבל אם הם מפסוטים שם בטהרן אז שיהיה בכיף. הסרט הוא חלק מפרויקט שאקי קאוריסמקי מתכנן , צילום טרילוגיה בשלוש ערי נמל באירופה, צרפת, גרמניה וספרד. כל הסרטים יצולמו באתרים אותנטיים ובשפת המדינה. הסרט הוא כמעט אגדה או מעין מיוזיקל אבל בלי שירים, מרסל הוא בוהמיין שחי בפריז ועבר לגור באותה עיר Havreהוא חי עם אשתו ארלטי ומתפרנס מצחצוח נעליים. הוא עובר כל יום באותו ביסטרו, חנות ירקות, בית קפה. כולם מכירים את כולם ברחוב הקטן בו הוא חי ובו מתרחשת רוב העלילה. בנוסף יש לו כלבה מדהימה בשם לייקה שגונבת חלק גדול מההצגה. לאותו נמל מגיעים קונטיינרים ובתוכם מתחבאים אפריקנים שחלומם להגיע לקלה ומשם לחצות את התעלה ולהגיע ללונדון (זה לא חלום בלעדי של ישראלים לכבוש את לונדון ולהתגורר בהנדון או אדג'וור או גולדרס גרין). המשטרה מודעת למסתננים האלו ובודקת את הקונטיינרים ובאחד הפעמים מצליח נער אפריקני לברוח מהקונטיינר הוא מתחבא במים דיוק כשמרסל סועד את ארוחת הצהרים על המדרגות ליד. הוא מרחם על הנער ואוסף אותו לביתו וכל האנשים ברחוב עוזרים לו להחביא את הנער והוא גם אוסף כסף כדי להבריח אותו ללונדון. עכשיו אני לא אתאר את כל הסרט כי אולי מישו ירצה לראות אבל מה שמיוחד בסרט הוא הרגשת הקסם ששורה בכל סצנה וסצנה, תארו לכם תושבים בתחנה מרכזית בתל אביב עוזרים שמה לאפריקנים מביאים להם אוכל וכסף ומתייחסים אליהם בכבוד. ברור שזה הכול פנטזיה יש להניח שגם בצרפת הם לא בדיוק מתים על המהגרים האפריקנים ובטח ובטח לא אלו מהמעמד הנמוך בינם הם מתגוררים. זוהי פנטזיה אבל מקסימה. האמת, סרט כזה גדול על האוסקר ב800 מספרים , אחרי שראיתי שהארטיסט זכה ברוב הפרסים אני פשוט לא מבינה את ההחלטות.
Aki Kaurismäki אקי קאוריסמקי הוא במאי פיני אחד הגדולים בעולם, משו בסדר גודל של אלדומובר, טרנס מאליק, בילה אוגוסט, אולי אפילו סקורסיזה לפני שהתחיל עם הסרטים השטותיים שלו. הערב צפיתי בסרט חזק מאד שלו שהיה צריך לייצג את פינלנד באוסקר לסרט הזר למרות שנעשה בצרפת ודובר צרפתית וגם שמו צרפתי-Le Havre. משום מה הסרט לא נכלל בסוף בתחרות וגם לא היה לו שום סיכוי מול הפרסי חחחח , אגב התחלתי אתמול לראות את הפרסי קצת לפני שהתחיל האוסקר והסרט פשוט נורא מכל הבחינות , סרט מצרי שהיו מציגים בימי שישי בערוץ הראשון עולה עליו מבחינת כל האיכויות והסרט הישראלי גם נחשב לדי דרלינג אבל לא כמו הפרסי, זה כבר נראה כמו תחרות האירוויזיון שהכול שמה פוליטי, אבל אם הם מפסוטים שם בטהרן אז שיהיה בכיף. הסרט הוא חלק מפרויקט שאקי קאוריסמקי מתכנן , צילום טרילוגיה בשלוש ערי נמל באירופה, צרפת, גרמניה וספרד. כל הסרטים יצולמו באתרים אותנטיים ובשפת המדינה. הסרט הוא כמעט אגדה או מעין מיוזיקל אבל בלי שירים, מרסל הוא בוהמיין שחי בפריז ועבר לגור באותה עיר Havreהוא חי עם אשתו ארלטי ומתפרנס מצחצוח נעליים. הוא עובר כל יום באותו ביסטרו, חנות ירקות, בית קפה. כולם מכירים את כולם ברחוב הקטן בו הוא חי ובו מתרחשת רוב העלילה. בנוסף יש לו כלבה מדהימה בשם לייקה שגונבת חלק גדול מההצגה. לאותו נמל מגיעים קונטיינרים ובתוכם מתחבאים אפריקנים שחלומם להגיע לקלה ומשם לחצות את התעלה ולהגיע ללונדון (זה לא חלום בלעדי של ישראלים לכבוש את לונדון ולהתגורר בהנדון או אדג'וור או גולדרס גרין). המשטרה מודעת למסתננים האלו ובודקת את הקונטיינרים ובאחד הפעמים מצליח נער אפריקני לברוח מהקונטיינר הוא מתחבא במים דיוק כשמרסל סועד את ארוחת הצהרים על המדרגות ליד. הוא מרחם על הנער ואוסף אותו לביתו וכל האנשים ברחוב עוזרים לו להחביא את הנער והוא גם אוסף כסף כדי להבריח אותו ללונדון. עכשיו אני לא אתאר את כל הסרט כי אולי מישו ירצה לראות אבל מה שמיוחד בסרט הוא הרגשת הקסם ששורה בכל סצנה וסצנה, תארו לכם תושבים בתחנה מרכזית בתל אביב עוזרים שמה לאפריקנים מביאים להם אוכל וכסף ומתייחסים אליהם בכבוד. ברור שזה הכול פנטזיה יש להניח שגם בצרפת הם לא בדיוק מתים על המהגרים האפריקנים ובטח ובטח לא אלו מהמעמד הנמוך בינם הם מתגוררים. זוהי פנטזיה אבל מקסימה. האמת, סרט כזה גדול על האוסקר ב800 מספרים , אחרי שראיתי שהארטיסט זכה ברוב הפרסים אני פשוט לא מבינה את ההחלטות.