אתמול היה לי אחד הימים

אתמול היה לי אחד הימים

היותר קשים,כאשר הכל מסביב מדדה,לא הולך ובתוך כל אלה ביתי הקטנה (כמעט 10)החליטה לבחון את הגבולות שלי.היא עושה זאת תמיד אבל ביום שקשה מלכתחילה צריך רק ויכוח איתה שישבור אותי. ונשברתי אתמול,הייתי מגעילה הדבר היחיד שהתחשק לי זה לשים ראש על הכר ולהעלם. איזה מזל שהגיע היום והחיוך חזר לפנים
 

ממתינה

New member
אצלי זה רגיל

בכל בוקר הבן שלי בוחן אותי שוב ושוב , ובכל צהרים הוא בוחן שוב, ובכל ערב הוא בוחן שוב, וגם לנו נגמרת הסבלנות, אך אנו משתדלים שוב ושוב
 
בנות יקרות

קוראת אתכן וחושבת לי ולעצמי וגם איתי נוכחת : צריכים להתכונן כל הזמן , לחזור ולשנן את החומר בלי הפסקה , כי אף פעם לא הודיעו על בוחן פתע , אז אם רצונכן להיות הורה מצטיין בכיתה , שלא יתפסו אתכן לא מוכנות.
סתם , סתם , מותר גם לבכות וגם לא לדעת את החומר
העיקר שביום החדש יחזור החיוך .
 
בטח, מה כבר שכחת איך עשית את זה?

בתת מודע ואפילו במודע, כל ילד, לכל הורה, בין אם חיים ביחד ובין אם לא. כל ילד, כל אחד. ככה זה בבפנוכו שלנו.
 
מקודם זה לא שלח

לא נורא זה היה קצר- לפני כמה ימים נזכרתי בזה: כשהייתי קטן הדבר היחיד שהייתי עושה זה לברוח למי ששמר עלי לא לאמא שלי, אבל לא בחנתי אף אחד בזה מה זה "לבחון"? מה עושים בזה?! -פורג´ מתקשה להבין-
 
למעלה