בדרך חזרה - מחשבה על מקומות מגורים בארץ...

אניב ד

New member
בדרך חזרה - מחשבה על מקומות מגורים בארץ...

שלום לכולם,
אנחנו משפחה עם שלושה ילדים (בגילאי גן חובה, יסודי וחטיבה) שכרגע סוגרת שנה רביעית בארה"ב. סיפור ארוך, כמובן, למה אנחנו כאן ולמה אנחנו מאוד רוצים לחזור, כנראה בתום השנה החמישית (עוד שנה). בוטום ליין: געגועים, משפחה, פער תרבותי ומנטליות.
אחת השאלות הגדולות ביותר היא לאן לחזור בתוך הארץ. מבחינת עבודה ישנן כמה אפשרויות ברחבי הארץ, שכרגע לפחות, לא מגבילות אותנו גאוגרפית.
במקור אנחנו מירושלים והיינו מעט זמן במודיעין. השמועות אומרות שירושלים הפכה להיות אפילו יותר קשה למשפחות צעירות בשנים האחרונות, אבל אנחנו לא כל כך מבינים מה זה אומר...

נשמח לשמוע רעיונות כשהדגש הוא על מקום קהילתי, כזה שילדים יכולים לצאת החוצה לשחק עם ילדים אחרים ושהמקום חברותי למשפחות צעירות וכו'.
הילדים היו בבתי ספר אמריקאיים טובים, ציבוריים, עד היום (עיין ערך בועה) אז אנחנו גם רוצים למצוא מקום שבו בתי הספר טובים יחסית שתהיה להם נחיתה הכי רכה שאפשר לתת.
ברור שהשאלה הזאת, איך שהיא מנוסחת, היא תמימה משהוומתעלמת מהמון פרמטרים (כסף, לדוגמא) - אבל המטרה היא רק לקבל רעיונות כלליים למקומות טובים למשפחות עם שלושה ילדים בגילאים שלנו.
נשמח לכל עצה שיש לכם לתת.

תודות מראש!
 

costaet

New member
2 הסנט שלי

ייתכן והראייה שלי שונה משלכם, כי אני לא הייתי רוצה לחזור מארה"ב, ואני לא אוהב את ירושלים, לא של עכשיו ולא של פעם, אבל אם הייתי צריך לגדל ילדים בישראל הייתי עושה את זה בשרון. לא הכי ברור לי למה אתם מתכוונים ב"מקום קהילתי" אם זה מושב, קיבוץ או או פשוט עיר ידידותית אבל אני חייתי כעשור החל מחטיבת ביניים בכפר סבא ומאוד נהנתי, אוכלוסיה איכותית (כמו בכל מקום, תלוי בשכונה) העיר לא גדולה כך שלילדים אין בעיה ללכת ברגל לחברים ובתי הספר, במיוחד אם גרים במרכז העיר ולא בשכונות המרחוקות. זה נכון לא רק לכפר סבא אלא כמעט לכל עיר בשרון. חוץ מזה הקרבה לגוש גן מספקת המון מקומות תעסוקה ואפשרויות בילוי וזאת בהחלט סוג של בועה. הכי חשוב לפי דעתי זה ריכוז גבוה של אוכ' איכותית.

כמו שאמרתי אם הייתי חייב לחזור זה היה רק לשרון.
מה שכן, הייתי חושב בשנית לגבי החזרה, אלא אם כן אתם חושבים שעתיד ילדיכם בישראל טוב יותר (צבא, מלחמות, חרדים, עלויות מחייה וכ"ו..) הייתי חושב שוב לגבי ההחלטה הזאת, 2 הילדים הקטנים שלכם כנראה כבר לגמרי אמריקנייזד (אלא אם כן חייתם בגטו ישראלי) והם לא ירגישו שונים מהאמריקאים, כנראה שגם הגדול יותר, זה לא שהם לא ישתלבו בישראל, פשוט לפי דעתי לפחות, אם נראה לכם שהעתיד שלהם יותר טוב בארה"ב, ולהם לא יהיו את בעיות ההתעקלמות שיש לכם, בשבילהם זה הבית - ארה"ב, אז אתם בעצם פוגעים להם בעתיד בשביל הנוחות שלכם, לא שאני שופט, כל אחד וסדרי העדיפויות שלו. אני אישית מאוד שמח שההורים שלי עזבו את המולדת שלי בשביל לספק לי עתיד טוב יותר שמאפשר לי היום לספק עתיד עוד יותר טוב לילדי שמבחנתי יגדלו במקום הכי טוב שאני יכול להציא להם עם סיכויי ההצלחה וחיים טובים הכי גבוהים שאני יכול לתת להם והם כבר לא ירגישו לא מחוברים למקום או לתרבות כי זאת התרבות שלהם (כמו במקרה של ילדיכם).
 

אניב ד

New member
שני סנט משמעותיים בהחלט...

קודם כל, המון תודה על ההשקעה בתשובה והטיפ לגבי השרון. אנחנו נתעמק באיזור ונעשה שיעורי בית. הכוונה ביישוב קהילתי הוא כל אחד מהסוגים שהזכרת. אנחנו פשוט מחפשים מקום ידידותי למשפחות צעירות, הכול כולל הכול (עד כמה שניתן).

לגבי החזרה: כן, התמונה שאתה מצייר, קוסטה, היא תמונה יותר פשוטה ממה שאנחנו חווים. אם הילדים שלנו היו משתלבים יפה בסביבתם אני לא חושב שהיינו רוצים לחזור כל כך מהר. זה כמובן תלוי באיזור שאתה משתלב בו, תלוי באישיות וההעדפות שלך, אבל הבוטום ליין בשבילנו הוא שאנחנו פשוט לא מאושרים כאן. קשה לי להשתמש בקריטריון עתיד הילדים וההזדמנויות שאנחנו פותחים להם - זה נושא קצת מסובך וקשה לצפייה. אני מסכים עם כל השיקולים שהזכרת שמקשים על החיים בישראל, אבל אני יכול לתת לך רשימה של שיקולים שמקשים על החיים בארה"ב, גם למקומיים. אני בטוח שאתה מכיר את החסרונות של לגור כאן יותר טוב ממני. לכל מקום יש את החסרונות והיתרונות שלו, מלבד מקומות שיש בהם בעיות קיצוניות - ואני לא בדיעה שישראל היא מקום שיש בו בעיות קיצוניות עד כדי כך, אבל אפשר להתווכח על זה, אני מניח.
אני כרגע חוקר במסלול קביעות באוניברסיטה שנמצאת בטופ 20, ויהיה לי קשה לוותר על המשכורת (ביחס להוצאות) ועל המשאבים המטורפים, אין ספק. אבל בסוף היום, בעיניי, זו שאלה של איזון בין רבדים של החיים. אני מקנא באנשים שיכולים לחיות על קריירה לבדה, ומכיר כמה כאלה, אבל אני לא כזה.
אנחנו אף פעם לא חיינו בגטו ישראלי, המטרה הייתה להשתלב - למרות שששמרנו עם ישראלים על קשר טוב והתחברנו אליהם הרבה יותר מאשר עם מקומיים. יש לנו חברים אמריקאיים וחברים לא אמריקאיים, אבל אנחנו פשוט לא מרגישים שהקשרים האלה נותנים לנו את מה שצריך, מה שקיבלנו מקשרים כאלה שיש לנו והיו לנו בישראל.
כמו שאמרתי, זה ארוך ומסובך, אבל זה גם חוסר במשפחה, זה החוסר ביכולת שלנו להתחבר לתרבות, למנטליות המקומית. וזה לא שלא ניסינו.
כן, גם אנחנו חשבנו על עתיד הילדים כשבאנו לכאן, על לנסות משהו אחר מישראל ורכבנו על ההצלחה של הקריירה שמשכה אותנו לכאן ועוררה את סקרנותנו.
אני גם חושב שחשוב להגיד שזה מאוד אישי וספציפי לנו.
לא יהיה ניתן להכליל מהמקרה שלנו ולהגיד לאנשים שכדאי להם לעשות X או Y משום שאנחנו עברנו מה שעברנו. מה שקרה, אני חושב, בסיכום מתמצת הוא ש: ניסינו דרך חיים אחרת ואנחנו לא מתחברים. אנחנו יותר ישראלים משחשבנו, אנחנו יותר זקוקים למשפחה ולשפת אם כדבר שיש ביום יום והתרבות הישראלית היא מה שנכון לנו עם כל החסרונות והיתרונות. לקח לנו זמן להבין את זה, אבל אנחנו היום מבינים שזה כך.
צריך גם להגיד שעתיד הילדים, לדעתי הצנועה, גם תלוי בהווה ועתיד ההורים, לא יעזור. לגדול עם הורים שמרגישים לא במקומם זה לא בטוח הדבר הכי יעיל לילדים. כשהם יגדלו הם יוכלו לעשות את הבחירה שלהם, שרק התעצמה בזכות התקופה שאנחנו מבלים כאן, לדעתי.
באנו, ראינו, חווינו ואנחנו חוזרים הביתה (עם כל החסרונות שיש בו, מבלי לנסות לבנות תמונה אידיאליסטית של הבית).
 

רזאי

New member
כשאנחנו חיפשנו מקום לגור בו,

גילינו שברוב המקומות התיכונים איזוריים. כלומר, אתם יכולים לגור ביישוב קטן ונחמד, להיות מוקפים באוכלוסיה איכותית, ועדיין כשהילדים יהיו בתיכון הם ייתקלו באלימות קשה.
הרבה מקומות שחשבנו עליהם נפסלו ברגע שבררנו פרטים לגבי התיכון שמשוייכים אליו. ממליצה גם לכם לעשות את הבדיקה הזאת.
 

פגי1

New member
מותר לשאול איפה בחרתם?שאין בו אלימות?

כדי לתת כיוון
 

רזאי

New member
שולחת
בפורום זה אאוטינג

גדול מידי בשבילי.
 
שמעתי ממקור ראשון שאיכות הבתי ספר שם לא

ברמה כזו גבוהה, כפי שמצטייר. סמים/אלימות וכו' יש בכל בית ספר, מהבתי ספר הכי עממיים ועד לבתי ספר הכי איכותיים, מה שמשתנה זה סוג הסם, ורמת הטיפול של המנהל במקרים. חינוך מהבית יכול לפתור 90 אחוז מהבעיות עם הנוער, בנוגע לבעיות סמים ואלימות. לצערי זו האמת.
 

רזאי

New member
מה זה "בתי הספר שם"?

בעומר יש תיכון קטן. ילדי להבים נוסעים לתיכון אזורי גדול "אשל הנשיא". אין קשר בין בתי הספר של שני היישובים האלה.
 
נתונים כדאי לחפש בbetagovmap

באתר הזה יש המון נתונים סטטיסטים על מקומות בארץ שמוצגים על מפה כולל דירוג חברתי כלכלי של היישוב.
לגבי תחושת קהילה ובתי ספר רצוי לדבר עם כמה שגרים שם. ולא לסמוך רק על הדירוג היבש.
 

אניב ד

New member
המון תודה על העצות, אספרסו, ניצן ורזאי!

והקישורים היעילים, כמובן. אני בטוח שנעשה בהם המון שימוש בזמן הקרוב :).
 
אם אתם במקור מירושלים

אז הייתי מציעה לכם לבדוק את הישוביים הקהילתיים שיש בהרי ירושלים.
אחותי גרה בצור הדסה/הר כתרון והם קולטים ילדי רילוקיישן לא מעט. חי חברה פעילים, הילדים מאד מרוצים שם למרות המרחק מהעיר.
יש שם בתי ספר טובים, בדיוק נפתח גם תיכון. (למרות שיש גם תיכון של עין כרם שהוא גם לא רע בכלל).
רוב ההורים עובדים בירושלים אבל הייתרון של המקום הזה הוא שאפשר לעבוד בשפלה ולא נתקעים בפקקים של היציאה מהעיר.
אנחנו גרים בשרון, מרוצים מאד אבל מראש לא חיפשנו ישוב קהילתי.
בהצלחה!
 
למעלה