בואו נפתח במסורת מוצ"ש!

princhipeta

New member
בואו נפתח במסורת מוצ"ש! ../images/Emo124.gif ../images/Emo70.gif

שלום לכולכם! מה נשמע? איך עוברת השבת? לצורך ריענון הפורום - בואו נפתח במסורת חביבה!
בכל שבת (או מוצ"ש ליתר דיוק- כי אולי פעם אני אחזור בתשובה
) - נעלה תמונה וכל החברי הפורום (בתקווה שירבה מפעם לפעם כמובן..) יכתבו קטע קצר, שיר, סיפור, אנקדוטה וכו'.. (כן, ניחשתם נכון- בנושא הפורום!) את הקטעים יש להעלות עד ליום ה'- ובו נפתח בהצבעה בת יומיים, עד שבת במוצ"ש-פשוט שלחו לי מסר קצר עם שם היצירה. במוצ"ש, הכותב/ת המוכשר/ת י/תבחר את התמונה הבאה וכך הלאה. זה יכול להיות כל דבר שהראש היצירתי שלכם יכול לחשוב עליו, אפילו אייקון כזה
או
או כל דבר! אין סוף לאפשרויות. אז יאללה בואו ונתחיל! והתמונה השבועית.....
 
מעולה!

רעיון פשוט מעולה! כל כך מעולה שאני לא יכולה להתאפק.. הנה הקטע שלי: הדרך אלייך יש פעמים שאת הכי קרובה שיש. ויש פעמים שגם כשאת קרובה זה נראה לי כל כך רחוק. הדרך אלייך, קילומטרים של רגשות מפרידים ביני לבינך, ואני רק רוצה שיהיו לי את הכוח לעוף היישר אלייך. לחבק ולא לעזוב לעולם. להסתכל לך בעיניים כשאת אומרת לי שאני הכל. ולחייך ולהצמיד את השפתיים שלי לשלך כשאת אומרת לי שאת אוהבת אותי. להיות קרובה אלייך, לנשום את האוויר שיוצא ממך. בפעמים שאת שם ואני כאן, הייתי רוצה להריץ קדימה את הזמן ליום שאני אראה אותך, ללילה שאני ישנה איתך ולבוקר שאנחנו מתעוררות יחד. היית שם לפני כל כך הרבה זמן, ורק עכשיו אני רואה אותך איך שאת. ואת מדהימה. מדהימה אותי, מקסימה אותי. הגעתי, אני שלך.
 
-באהבה הזאת-

ממרומי קומתו, ולנוכח דפיקות ליבו, הדם שזורם בו נושא עמו חנק, וצובר לעצמו ותק. זהו קול מוכר, זה הקול שעוצר בו, זה אותו האחד שאומר לו חכה, ואולי, מדוע, זה לא כדאי. ולפעמים זה בוער בו והוא משיב: "די תפסיק" ורק אז אני נזכר שהקול הזה הוא בעצם אני, שכל הפחדים הם בעצם שלי, ומה שעוצר בי הוא לא אחר מלבדי. אז מדוע אני מדבר אל- אני? ומתוך הבלבול המחנק והעצב עולה בי פתאום איזה רגש, הוא אדום ובוהק, מחמם.. קורא לי להתקרב אליו, ואני מתקרב ומתחמם לאורו ואני שולח יד לעברו ולהבה משלחת גיציה אליי ואני לא הרגשתי כך בחיי אך הפחד אוחז בי ורגליי מושכות אחורנית, אילו רק יכול הייתי להישרף איתך באהבה הזאת, "די תפסיק".
 
למעלה