בוקר טוב אפטימי ושמח לכולם.

[אנפה2]

בוקר טוב אפטימי ושמח לכולם.

התחילה שנת הלימודים החדשה, גם בקדתדרה ובחוגים שונים. שתפו אותנו , במידה ואתם נרשמתם , או הולכים לשמוע דברים מענינים. אני הולכת לשמוע השבוע הרצאה של "פסקל ברקוביץ" בחורה קטועת רגליים שעוסקת בספורט אתגרי. אחרי ההרצאה אשתף אתכם ואספר לכם.

 

[דרדרית]

בוקר טוב לכולם../images/Emo39.gif ו-הרהורים.....

יושבת כאן מול המחשב ונזכרת בשיחת טלפון של חברה: "לידור כבר נושם בכוחות עצמו" היא אמרה. לידור ילדון בן ארבע נולד עם פגם בלב וכבר עבר ניתוחים. שוכב בבית החולים ואותה חברה, ללא כל קשר אישי או משפחתי ללידור- נוסעת היום לתמוך במשפחה. אותה חברה - שייכת לעמותת "לב של אמא". עמותה שתומכת במשפחות שילדיהם סובלים מבעיות לב שונות. ילדים? אמרתי? לא, גם תינוקות. והיא ועוד כמה אנשים שבעיניי הם משולים למלאכים עושים הכל כדי לעזור לילדים אלה. אני שומעת את החברה ובלב אומרת- כמה טוב שישנם אנשים/מלאכים שכאלה שנותנים ונותנים גם לאחרים. בזכותם ובזכות הנתינה שלנו - העולם יהיה טוב יותר. ...סתם הרהורים של בוקר שיהיה לכולנו יום של נתינה

 

[ע ו מ ר 4]

בוקר אור ו...../images/Emo186.gif

 

[bimbo.]

בוקר טוב../images/Emo141.gif

הודות לאנשים מופלאים כאלו, אנחנו מצליחים לשכוח לזמן מה את הרוע שמסתובב חופשי בעולם. יבורכו אנשים אלו

אנפה, מחכים לשמוע חוויות

 

[shkedud]

בוקר טוב, אנפה, דרדרית, בימבו ועומר

ובוקר טוב לכל מי שיצטרף בהמשך שיהא יומכם נעים, נינוח ועשיר בחוויות משמחות

 

[שולי הסרגנית]

יום של כף וגם תחת טיפות הגשם../images/Emo182.gif

 

[מנורה]

אכן ישנה רוח נתינה בארץ רק ל../images/Emo46.gif

לא מבליטים זאת לא שומעים הרבה על כך ואני לא מתכוונת לכל הסלברט שעושים רעש בטלויזיה בנתינה שלהם זה גם טוב וימשיכו גם בדרך זאת אבל צריך להגיע גם לתלמידים לאנשים הקטנים לכל האירגונים ההתנדבותיים שעושים עבודתם בצנעה למען הקהילה. כאחת שהתנדבה שנים יודעת איזה עבודת קודש נעשת בשטח. גם היום נותנת בדרך אחרת ויש הרבה מאד דרכים לתת צריך רק

רחב ובריאות ישר כח למתנדבים בעם

 

[שולי הסרגנית]

אמן יקירה שיהיה בריא../images/Emo24.gif

 

[אנפה2]

להזהירכם, מביאה לכם קטע שהעתקתי

מפורום אחר, אבל אם זה קרה שם זה יכול לקראת גם כאן. צ'מעו קטע, היום בערב דפקה על דלתי אשה מבוגרת בת 67 (לדבריה). מיד כשפתחתי את הדלת היא פרצה בבכי ואמרה לי "תסלח לי שאני בוכה, אני כבר לא יכולה להחזיק את עצמי, אני לא יודעת איך הגעתי למצב הזה". שאלתי אותה מה קרה והיא סיפרה לי שהנכדה שלה חולה בדלקת קרום המוח ואין להם כסף לתרופות כי משרד הבריאות לא הכניס את התרופות לסל הבריאות. עוד סיפרה לי שהיא דוקטור לפילוסופיה ושני ההורים שלה היו רופאי ילדים ובעלה שנפטר אף הוא היה רופא ילדים. שני הילדים שלה מובטלים והם מהנדסים אבל כל הנושא הזה של התעוררות ההיי-טק הוא רק בעיתונים ובפועל הם כבר מובטלים שנתיים. ואיזה בכי היא בכתה, חבל על הזמן, שטפה את הבית שלי בדמעות. שאלתי אותה אם אצל כל אחד כך היא מתפרצת בבכי והיא אמרה לי שלא, רק אצלי היא כבר לא יכלה להחזיק את עצמה וביקשה סליחה. כמובן שנכמרו רחמי עליה והושבתי אותה, נתתי לה כוס מים ולפני שהלכה אף שלפתי 50 ש"ח ונתתי לה. היא אפילו אמרה שזה יותר מדי אבל אני התעקשתי. לאחר שהלכה והרגשתי שמחה על כך שהצלחתי לעזור לה קצת החלה לכרסם בי תחושה מסויימת, אותה תחושה שלא נותנת לי מנוח. לתחושה הזו קוראים "אני ישראלי לא פראייר". בגדול אני טיפוס מאד חשדן אבל היא נראתה כ"כ אמיתי אז אמרתי "מה כבר אפסיד? 50 ש"ח"? בכ"ז, מתוך סקרנות דפקתי על דלתו של שכני ושאלתי אותו אם דפקה אצלו מישהי על הדלת לפני כחצי שעה. מה אמר לי השכן? "כן בטח, שטפה לי את הבית עם הדמעות שלה". קלטתם את הקטע? היא אמרה לי שרק אצלי היא כבר לא יכלה להחזיק את עצמה ומרוב בושה היא בוכה כי גם הילדים שלה לא יודעים שהיא הולכת לבקש כסף מאנשים והשכן שלי אומר לי שחמש דקות לפני שדפקה אצלי בדלת היא אמרה לו את אותו הדבר, כלומר שרק אצלו היא כבר לא יכלה להחזיק את עצמה. ראיתם איך השחילה אותו השרעולה הזו? וואלה עישי, לומדים הכל בחיים. במקרה הזו הייתי אומר "טעות לעולם חוזרת" כי אני בד"כ לא מאמין לאף אחד. אבל לא נורא, רק על המשחק המעולה שלה מגיע לה את ה 50 ש"ח. שיעור נחמד שעלה לי 50 ש"ח. גררררר.....

 

[ע ו מ ר 4]

אנפה.....

כולנו מאמינה רוצים לעזור.....לתמוך....אך מנסיוני אני למדתי שיש צורך להזהר ולא מכניסה אל הבית אנשים זרים.כאן אצלנו מסתובב קבוע ומשום מה רק בשישי בבוקר...איש שמציג עצמו חרש אילם....וכשלא מעונינים לתרום לו הוא...מיתנהג בחוצפה...מעט אלימות נשמעת בקולו...ופעם אף כמעט ולא אפשר לי לסגור את הדלת(לצערי בפניו).

 

[bimbo.]

'צטערת, אני לא פותחת את הדלת

בפני אף אחד, אלא אם כן אני יודעת מראש שבאים אלי

 

[אנפה2]

יש לי בוקר עם הרבה הזהרות, והנה

מה שקיבלתי במי"ל : חברות יקרות, קבלתי לפני כמה ימים אי-מייל ארוך, שכמעט וחשבתי למחוק אותו עוד לפני שקראתי מכיוון שנכתב באנגלית. מוגש לכם תקציר מתורגם: אישה שיצאה מהקניון וגלתה שהגלגל של הרכב שלה מפונצ'ר. כשהתחילה במלאכת החלפת הגלגל, ניגש אליה גבר בחליפה מהודרת ומזוודה, ושאל ברוב ג'נטלמניותו אם אפשר לעזור. הוא החליף עבורה את הגלגל, והאישה הודתה לו מקרב ליבה על העזרה. הגבר שאל אותה אם תוכל להסיע אותו לצד האחורי של הקניון, כי השאיר שם את הרכב והוא ממהר. היא הופתעה, ושאלה אותו למה חנה שם. הוא התחיל להסביר לה שפה ושם (פגש חבר שלא ראה הרבה זמן, ישב איתו, אח"כ טעה בדרך ובלה בלה בלה). לא היה לה כ"כ נוח לקחת אותו, אבל גם לא היה לה נעים לסרב לבקשתו הצנועה אחרי העזרה שקבלה ממנו. פתאום היא נזכרה שכשהחזירו את הג'ק לבגז', הוא השאיר שם את המזוודה שלו. היא אמרה לו שהיא תיקח אותו, אבל היא חייבת לקפוץ רגע לקניון כי נזכרה ששכחה שם משהו. היא הציעה לו לחכות בינתיים ברכב, הגיעה חזרה לקניון, פנתה לאיש האבטחה וסיפרה לו את הסיפור. כשהגיעו לרכב, הוא כבר לא היה שם. במזוודה שהושארה על ידו נמצאו חבל, נייר דבק וסכינים, שלא משאירים מקום לדמיון לגבי הכוונות שהיו לאותו גבר אלמוני. מבדיקה שנעשתה, התברר שהנקר בגלגל נעשה בצורה מכוונת... בנות, אין "לא נעים" ואין "לי זה לא יקרה". אם אתן מוצאות את עצמכן בסיטואציה שלא נוחה לכן- תחשבו רק על הביטחון שלכן. לא משנה אם זה מול גבר זר או מול השכן ממול. גם אם הוא החליף לכן גלגל במשך שעות, וגם אם הוא לובש חליפה של ג'ורג'ו-ארמני. לא לתת אמון בזרים בכלל. טעות קטנה בזמן הלא נכון עם האדם הלא נכון- והמחיר יקר.

 

[מנורה]

נסעתי השבוע ברכבת ונכנס לקרון

נער בין 15 בערך עם כיפה על הראש והתחיל לבקש תרומה עבור משפחתו. בקול מונוטוני סיפר שאימו רק ילדה לפני מספר שבועות והם חמישה ילדים בבית ואין להם מה לאכול הוא ממש דיקלם שאיש לא הושיט ידו לתת לו אגורה חברתי שנסעה איתי סיפרה לי שראתה אותו גם לפני מספר חודשים עם אותו הסיפור זה כל כך מקוממם איך נותנים לנער לעשות זאת ואולי הוריו לא יודעים שהוא עושה זאת והשאלה איך עוצרים את התופעה

 

[מיכה רגב]

הגישה שלי לנושא שונה במקצת

ואולי אני גם נאיבי, אבל אני נוהג לומר תמיד: "אם אדם מגיע למצב כזה של שפל המדרגה, כנראה שיש לכך סיבה". ולאן בעצם אני מכוון? אדם שהגיע למצב שעליו להתדפק על הדלתות ו"להשפיל" את עצמו, כנראה שהוא זקוק לעזרה. מבלי לעשות הכללות, אני מאמין שאם נחשוב לרגע על עצמנו: מי מאיתנו, חברי הפורום מסוגל לפשוט יד, או לחילופין להתדפק על הדלתות ולבקש נדבה? אך אחד מאיתנו! מצד שני ישנם נוכלים שמנצלים את המצב החברתי העגום אליו נקלענו, ומנסים "למצוא" בכל דרך, כמה שקלים. מעניין מהי גישתכם לנושא הזה, לטעמי אין כאן "שחור לבן..."

 

[בת אל 7]

לדעתי ..חד וחלק לא לפתוח את הדלת

סיפור אמיתי מהחיים. אני לא פותחת דלת לאנשים שאייני מזהה. אימי זל" בשנותיה המאוחרות גרה לבד למרות שהתרנו בה השקם וערב לא לפתוח את הדלת..יום אחד זה קרה. נתבק על דלתה אדם שהציג עצמו כשרברב , לתומה אמרה לו שלא הזמינה שרברב..והוא בשלו הילדים שלך הזמינו פתחה לו את הדלת הוא החל לקשקש בברזים, לפתע ביקש כוס מים. אמר שבבדיקה לא מצא כלום והלך. הלך הלך הלך עם כל תכשיטי הזהב בכיסו. זה מקרה טוב יכול היה גם לתת לה עם מבוטה על הראש. יש המון אפשרויות של נתינה לא חיבים לפתוח את הדלת.

 

[בת אל 7]

מיכה לפתוח את הכיס..אך לא את הדלת.

 

[מיכה רגב]

בת אל - אהבתי את החוכמה שבאימרה.

כפריק של פתגמים ומשלים המדברים על חוכמת החיים בחיי היומיום, יש לי אוסף של אמרות חוכמה כאלו. גם את שלך צירפתי בזה הרגע לאוסף.

 

[אֵפִי]

בת-אל - באחד מסיפוריי ישנו בדיוק

סיפור כזה על נרקומן שנכנס לבית אשה מבוגרת ושדד את כספה ותכשיטה. כן, היום, בגלל עליה בשימוש בסמים, רוב הפריצות וביקוש הנדבות בא בעקבות הצורך כסכומים ענקיים כדי לקנות סמים. להיזהר בכל גיל. דוגמא לכך יש לנו בצמתים, שנערים ומבוגרים מסכנים חייהם כדי לקבל נדבות מהנהגים לקניית החומר.

 

[בת אל 7]

נכון..ונשמרתם לנפשותיכם.

 

[bimbo.]

בת אל, זו בדיוק הסיבה מדוע איני

פותחת את הדלת. אין לי תכשיטי זהב, אבל פוחדת מנבוט על הראש