בוקר טוב יום נאה ונקווה לטוב.

[טרה10]

מאיר בניצנה

יש כנסיות ביזנטיות. לא אחת ולא שתיים. חיו שם נבטים. והורדוס..שהיה אדומי..ובנה כאן המון כולל את נמל קיסריה. בקיצור יכול להיות לך מאוד נוח וקרוב..ותחום התמחות חדש- אז מה יש לך מכרתים..עם ה-2.5 מליון תיירים. חוץ מזה בפרובנס יותר יפה.והבחורות בכלל יותר יפות שם.

 

[שפירא מאיר]

שני הספרים שלי בעברית לכרתים

תתפלא, הם הספרים היחידים בעברית, הכוונה לספרים רציניים.

 

[שפירא מאיר]

לא שווה. לנשים בפרובנס אין שפם.....

 

[uzi1931]

לכתוב "נח"עם 7 שגיאות כתיב-../images/Emo151.gif

 

[אפי 7]

בוקר טוב לכולם - וכמובן בורחת

מהבית מרעש המנסרים בחדר המדרגות. מאיר - כפי שאני רואה מתגבשת פה קבוצת הרוצים לנסוע לכרתים - לתשומת לבך. המשך יום נעים אפי

 

[יהודיתעדנה]

אפי, בדיוק כך!

 

[שפירא מאיר]

הצעתי את עזרתי כמובן.

 

[אריה אלמוג]

החלט אפשרי. פעם חשבתי זאת כהלצה,

כיום זו המציאות אצלי!

 

[אנימו]

בוקר טוב. אריה- אין באפשרותי לתקן

מלים בטכסט של גולשים. יכולה רק למחוק הודעה שלמה.

 

[אריה אלמוג]

מעניין.... הרי הפורטל, הוא צעיר

וזעיר בהרבה.מתפוז. יחד עם זאת השיכלולים הטכניים אצלנו מתקדמים בהרבה. והכל ממש הכל נעשה בהתדנבות. נ.ב. אקלקל לעצמי, "האח הגדול" עלול לקרא את שאכתוב, אבל לידיעתך, פורומי אקטואליה בתפוז ובנענע, נתנו לי רשות לפרסם פרסום מלא. מאידך מהיום הראשון כל שבקשו ממני נענעתי מיד. ("האח הגדול" אצלי הוא קטן, צעיר וצנוע)

 

[אנימו]

אריה-אז עכשיו אני גם יודעת שהם יותר

ליברליים ונחמדים ממני

כל אחד ושיקול הדעת שלו.

 

[אריה אלמוג]

חלילה, חלילה, מי יותר נחמד ממך?

אנימו היקרה, מי ממנהלי הפורומים כולל אותי, נחמד ממך. (איני מתלוצץ) גם אני "רגיש", את מגזימה. . הן אנחנו מכירים במקצת (לא מספיק, אבל...) בכדי שלא שתחשדי בי, כי ביקרתיך.. בידידות אריה ג

 

[אנפה2]

שאלה לאריה, למה אתה מתכתב עם אנימו

מעל גבי המסך של הפורום. בשביל זה יש מסרים. לא מעניין את כולנו לצותת לך.

ועכשיו מזהו לנשומה. גִּלְגוּלוֹ שֶׁל מַנְהִיג על פי "גלגולו של מעיל" גִּלְגוּלוֹ שֶׁל מְעִיל מאת קדיה מולודובסקי בתרגומו של נתן אלתרמן מַנְהִיגִים יֵשׁ כָּאן כַּזַּיִת, אַךְ תְּכָכִים מָלֵא הַבַּיִת. מֵהַגּוּף נוֹתָר רַק שֵׁם וְהַפֶּגֶר? עוֹד נוֹשֵׁם. זֶהוּ סִיפּוּר, לא אַגָּדָה, עַל מִפְלָגָה, שְׁמָהּ 'עֲבוֹדָה', שֶׁאָכְלָה, לְלא חֶשְׁבּוֹן, גַּם בִּזָּיוֹן וְגַם עֶלְבּוֹן. מִן הַכְּפָר וּמִן הַכֶּרֶךְ, הֵם נָתְנוּ בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ לַקָּצִין בֵּן הַקִּבּוּץ שֶׁקָּרְאוּ לוֹ אֵהוּד גּוּץ. אֵהוּד רָץ לוֹ כְּשְׁנָתַיִם וְשָׁקְעוּ הַיַּרְכֵּתַיִם, עוֹד שָׁנָה וְהַשִּׁלְטוֹן הִתְנַפֵּץ לוֹ עַל שִׂרְטוֹן וּבִמְלוֹא מִשְׁקָל גּוּפוֹ הוּא נָפַל עַל פַּרְצוּפוֹ. נִזְעֲקוּ זִקְנֵי מַפַּא"י, אוֹי-וֶוי-זְמִיר וְאַלְלַי: קְצָת מָעַד לוֹ אֵהוּד גּוּץ וְהִנֵּה הוּא כְּבָר בַּחוּץ. אָז הוּחלַט לָתֵת הַנֵּזֶר לְבִנְיָמִין בֵּן אֶלִיעֶזֶר שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ זְמַן קְצַרְצַר אַךְ שׁוּם בְּרוֹךְ הוּא לא עָצַר. חוֹדֶשׁ תָּם, חָלַף שָׁבוּעַ, וְהַמַּצָּב? יוֹתֵר גָּרוּעַ. כְּשֶׁהֵרִים, לִבְסוֹף, יָדַיִם הִתְבַּזָּה מְלוֹא חוֹפְנַיִים. שׁוּב אָכְלוּ זִקְנֵי הַדּוֹר סִיר מָלֵא תַּבְשִׁיל מָרוֹר, הֵם חָשְׁבוּ: הַ'עָבוֹדָה' לְלא פוּאָד – אֲבוּדָה. זֶה אֶת זֶה הֵם קְצָת סִיבְּנוּ וְאֶת מִצְנָע אָז מִינוּ. הֵן הָגוּן הוּא וְיָשָׁר, גַּם אִם לא כּל כָּךְ מוּכְשֶׁר. לא שׁוּעָל וְלא וָתִיק? הוּא, בַּסּוֹף, יִלְמַד כּל שְׁטִיק! הוּא לא לָמַד. ומוּל שָׁרוֹן רָאוּ כּוּלָם: הָאִישׁ טִירוֹן. כּל 'הַתִּקְוָה' נִדְהֲמָה לָהּ, מְהוּמָה קָשָׁה לְאַלְלָה: מִצְנָע מָה זֶה? מָה קָרָה? הֵן אַתָּה סְתָם פֶּגַע רַע. וְלָכֵן קָבְעוּ שִׂיא גִינֶס שֶׁבַּשַּׁרְבִיט יאחַז לוֹ פִּינֶס. שׁוּב הֵחֵל מָחוֹל שֵׁדִים, שׁוּב כּוּלָם מִתְמוֹדְדִים, וּמֵרוֹב הַהִתְרַגְּשׁוּת לא נוֹתָר אָף חַ"כּ פָּשׁוּט. פֶּרֶס, שׂוֹיְן, פִּתְאוֹם הִגִּיעַ, אֵיתָן כַּבֶּל גַּם הוֹפִיעַ. וְהַגְּבִירָה הַמָּזְקִינָה? מֵרוֹב קוֹמְבִּינוֹת הִתְּאַבְּנָה. רוֹעֲמִים כּוּלָּם כְּרַעַם: אֵיזוֹ מִפְלָגָה בְּלִי טַעַם, מָה זֶה? מִי זֶה פּה הִגְזִים? עִם מִיפְקָד שֶׁל אַרְגָּזִים. נוּ, הַפַּעַם, שׁוֹמִי אֶרֶץ, אֶת הַבְּכוֹרָה כָּבַשׁ לוֹ פֶּרֶץ. פֶּרֶץ, פֶּרֶץ, זַהוּ לֵץ! גַּם יוֹנָה הוּא וְגַם נֵץ, רַק דָּבָר אֶחָד מַכִּיר: מָה שֶׁטּוֹב לוֹ, לְעָמִיר. גַּם מַכְעִיס אֶת הַבְּרִיּוֹת, גַּם עוֹשֶׂה הָמוֹן שְׁטוּיוֹת. חֶבְרָתִי אוֹ בִּטְחוֹנִי? הֶחָשׁוּב הוּא רַק 'אָנִי'. כָּךְ לָבַשׁ הוּא בְּלִי תְּנָאִים אֶת הַמְּעִיל הַלּא מַתְאִים. זָנַח בִּכְלָל אֶת הַנִּדְכָּא, עִם הַמִּלְחָמָה נִתְקַע וְשִׁגַּע אֶת הַמַּטְכָּ"ל, כִּי רַק לְכָךְ הוּא מְסוּגָל! אָז הֵבִינוּ כְּבָר כּוּלָם בְּאַרְצֵנוּ, בָּעוֹלָם, כּל אִשָּׁה, זָקֵן וָאִישׁ: הַבַּרְנָשׁ הוּא חַנְטָרִישׁ. מַבִּיטִים כּוּלָּם בְּפַחַד, רוֹעֲמִים כּוּלָּם בְּיַחַד: מָה עָשִׂינוּ? אֵיךְ פִישַׁלְנוּ? אֵיךְ לְחֶלֶם פּה נִמְשַׁלְנוּ? הָאֲזִינִי אֶרֶץ, אֶרֶץ, מָה חוֹלֵל כָּאן זֶה הַשֶּׁרֶץ! אִם חָכָם הוּא, אִם טִפֵּשׁ, לֹא יֵדַע לְהִתְבַּיֵּשׁ. מֵהָאִישׁ אֵין רֶגַע נַחַת, רוֹעֲמִים כּוּלָּם בְּיַחַד: פֶּרֶץ, עֲמָלֵק, פַּרְעה, מָה עָשִׂיתָ לָנוּ פּה? אָז עָנָה לָהֶם הַבָּעַר וּלְשׁוֹנוֹ חַדָּה כַּתָּעַר: כּל מִי שֶׁבִּי אֶתְמוֹל בָּחַר רַק מְפַסְפֵס אֶת הַמָּחָר, וּמִי שֶׁאֶת דַּרְכִּי נִיסָה שֶׁיִתְכַּבֵּד לוֹ בַּדַּיְסָה. כִּי אִם נָתַן לִי אֶת קוֹלוֹ, אוֹמַר רַק זאת: מַגִּיעַ לוֹ. מַסְכִּימִים כּוּלָם שׁוּב יַחַד: כּל מַנְהִיג תּוֹפֵס פּה תַּחַת וְעוֹשֶׂה, בְּלִי בְּעָיוֹת, עַל בְּשָׂרֵנוּ טָעוּיוֹת. הֵם קִבְּלוּ אַשְׁרַאי כַּמַּיִם וּמְעִיל זָהָב פַּרְוָיִים וּכְּשֶׁשִׂיחֲקוּ בּוֹ בְּכְּאִילוּ חִירְבְּשׁו אוֹתוֹ אֲפִילוּ. וַאֲנַחְנוּ? מָה נָגִידָה לַמְפַשֵׁל?: תָּזוּז הַצִּידָה, כִּי כּל מִינוּי, לְשֵׁם שִׁינוּי, מֵכִיל בִּפְנִים גַּם צָו פִּינוּי. לְבַל יִשְׁפּוֹך פִּתְאוֹם הַשְּׁמוֹק אֶת הָאַמְבָּט עִם הַתִּינוֹק, וְלא תִּהְיֶה סִיבָּה אוֹ תֶּרֶץ לְהָבִיא לְכָאן עוֹד פֶּרֶץ. __________ © דן זמיר, אילת 01.01.2007. החייט עוסק בחיט וילדים לו מלוא הבית, חיל רב, ברוך השם ותינוק בחיק האם. כאן המעשה נפתח- לא בגדי לבן וצח, מעשה במעיל של חורף בעל סדק צר מעורף. הוי, תפרו מעיל של חורף בעל סדק צר מעורף לבחור גדליהו גוץ שיהיה לו חם בחוץ. רץ גדליהו בו שנתיים והמעיל זהב פרוַיים, עוד שנה והמעיל כאילו עוד יותר יפה אפילו. אך גדל גדליהו קוטן והמעיל לוחץ במותן. קם יריד בבית! מה פה? איזו מין צרה צרורה פה? קצת גדל גדליהו קוטן והמעיל לוחץ במותן. מה עושים? חסל! אין עזר! רץ במעיל שמריהו – לייזר. רץ בו לייזר'קה שנתיים, והמעיל? זהב פרויים! עוד שנה – המעיל כאילו עוד יותר יפה אפילו. פעם הוא הרים ידיים – התפקעו השרוולַיִים! קם יריד בבית! מה פה? איזו מין צרה צרורה פה? לייזר'קה הרים ידיים והקץ לשרוולַיִים. מה עושים? נו מילא, מילא, שבמעיל תרוץ כבר ביילה. ביילה רצה בו שנתיים, והמעיל – זהב פרויים. עוד שנה – המעיל כאילו עוד יותר יפה אפילו. פעם ביילה מתכופפת והבטנה, הוי, מתעופפת. קם יריד בבית! מה פה? איזו מין צרה צרורה פה? ביילה רגע מתכופפת והבטנה כבר מתעופפת! ופוסקת החבריה: שבמעיל תרוץ כבר חיה! רצה חיה בו שנתיים והמעיל – זהב פרויים! עוד שנה – המעיל כאילו עוד יותר יפה אפילו. ופתאום, אימה ופחד חיה באה מתייפחת, בדמעות על הריסים- היא איבדה את הכיסים. רועמים כולם כרעם: חיה תתביישי הפעם! מה זה? איך זה כך עושים? איך זה מאבדים כיסים? את המעיל בדרך ארץ אז לבש יחיאל פרץ. פרץ, פרץ, זהו לץ! מטפס מעץ לעץ, מחלל בחלילים לכלבים וחתולים ומרגיז את הבריות ומקבל מכות טריות. מילל, שורק, נובח, בקיצור – בחור שמח. נו, ובכן בדרך ארץ את המעיל לבש לו פרץ. ובאותו היום בשתיים הוא תלש את השוליים ובשעה חמש בערך חור גדול נקב בברך וברגע האחרון הביאו בלי צווארון וסידר בו חור מול חור מלפנים ומאחור! מביטים כולם בפחד, רועמים כולם ביחד: איזה בגד לתפארת, איזה מין מעיל-אדרת! האזיני ארץ, ארץ, מה עשה בו זה השרץ! פעם פרץ, - לא טיפש בא עירום ומעיל לא יש... מביטים כולם בפחד, רועמים כול ביחד: פרץ! תיש! סייח! כַּרְכַּשְׁתָּא! אי המעיל אשר לבשת? וענה להם הנער בלשון חדה כתער: צד ימין אני מסרתי לחתול אשר זכרתי חלק שמאל אני שלחתי לחתול אשר שכחתי והיתר, חור מול חור, תקבלו לפי התור. __________

 

[אנפה2]

מזהו=משהו

 

[יוליקה]

חגי פינסקר הלך לעולמו

פינסקר היה ממקימי קול ישראל ואחד מהאבות המייסדים של החדשות בתקשורת האלקטרונית כפי שהיא מוכרת בישראל היום. ברוך דיין אמת.

 

[אנימו]

חגי פינסקר-יהי זכרו ברוך../images/Emo16.gif

מקצוען אמיתי בתחומו ומנהל שרצה בטובת המוסדות אותם ניהל. קולו הרדיופוני היה מזוהה עם אירועים רבים אותם הביא לידיעת הציבור. בעל שיקול דעת וידע ואינטלגנציה נרחבים.

 

[אריה אלמוג]

המסרים לאנימו לצערי חוזרים..

שלום אנפה2, אני מודע לעובדה שכתיבתי בפורום, לפעמים, ליתר דיוק לעיתים קרובות, אינן לרוחך. אם כך,. מדוע את טורחת לקרא אותן?

 

[אנימו]

אנפה- היה אספקט "צבורי" להתכתבות.

כולנו גולשים פה ושם לענינים בעלי ניואנס אישי בהודעות. אנחנו הרי לא רובוטים. לא נראה לי שהסבל במקרה זה היה בלתי נסבל.....

ואם בכל זאת הנזק גדול ממה שאני חושבת, עמך הסליחה.

 

[לאה שלום]

שפירא, לגבי אישתך, זה מה יש,

ואם זה צריכים להתמודד, גם אני מאוד אוהבת לנסוע ולטייל ולא לשבת במקום אחד, בעלי הוא ההפך ממני, ככה אלוהים עושה את הזווגים שלו, אולי, כדי שהאחד ימתן את השני. לכן אני מעדיפה טיולים מאורגנים, יש תוכנית והולכים לפי תוכנית ואין ויכוחים.

 

[לאה שלום]

יש בתוכנית שלי לנסוע לבודרום

אבל אריה אם תארגן טיול לחברי הפורום לכריתים , גם אנחנו מצטרפים וזה יכול להיות מאוד נחמד. אני אוהבת לקרוא את מה שאתה כותב, יש לך ידע רב. אנפה אני לא חושבת שאם משהו לא מוצא חן, תיכף צריך להעיר, אפשר גם להשאיר משהו לעצמך.!!!