זה היה זריז הצחצח הזה
להיטות יתר ללחוץ על 'שלח את עמי' כזה או שמא השן הבינתית שמציקה כבר כמה ימים ומבקשת להסתלק מחיי תַּרְתִּי בְלִבִּי, לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת-בְּשָׂרִי; וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה, וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת--עַד אֲשֶׁר-אֶרְאֶה אֵי-זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמַיִם, מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם. אין אדם כה שפל כמי שאינו מבחין בנעלה ממנו אל נקמות אדוני. אל נקמות הופיע: הנשא שופט הארץ השב גמול על גאים: עד מתי רשעים אדוני, עד מתי רשעים יעלוזו: יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פועלי אוון: עמך אדוני ידכאו ונחלתך יענו: אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו: ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלוהי יעקב: בינו בוערים בעם וכסילים מתי תשכילו: הנוטע אוזן הלא ישמע אם יוצר עין הלא יביט: היוסר גויים הלא יוכיח המלמד אדם דעת: אדוני יודע מחשבות אדם כי המה הבל: אשרי הגבר אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו: להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת: כי לא יטוש אדוני עמו ונחלתו לא יעזוב: כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב: מי יקום לי עם מרעים מי יתייצב לי עם פועלי אוון: לולי אדוני עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי: אם אמרתי מטה רגלי חסדך אדוני יסעדני: ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי: היחברך כסא הוות יוצר עמל עלי חוק: יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו: ויהי אדוני לי למשגב ואלוהי לצור מחסי: וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם. יצמיתם אדוני אלוהינו: