בוקר רע לי ובוקר טוב לכם

בוקר רע לי ובוקר טוב לכם

וכמו בכל בוקר אני מתעוררת ליום אפל חשוך וקר אני מגיעה בחוסר חשק ורצון לעבודה ואני לא לומדת באוניברסיטה נורמלית אלא לומדת באוניברסיטה פתוחה שבה אני לוקחת קורס בסמסטר ואני יודעת שאני יסיים את התואר הזה כמו צב כי אני יודעת שאין לי כסף לשכר לימוד כמו סטודנטים רגילים. ואז אני בעבודה וכולם מסתכלים עליי מלמעלה כי אני רק פקידה. ואז הבוס צועק עלייך שתכיני לו כבר את הקפה ואז אני חושבת לעצמי למה הוא כל כך צועק מה כבר עשית ? ואז את חושב לעזוב ואז מורידה מעלייך את ההחלטה הזאת כי אם תפסיקי לעבוד אז זה יהיה רע מאוד
 
כנות היא מפתח ענק

לא כדי למהול את הכאב בסכרין ולעשות מקום קשה למתוק בכוח, אלא כדי להראות את את החלק המלא של הכוס. את לא יכולה לרוץ יותר מהר מאשר הרגליים שלך לוקחות אותך. אם היום את לומדת קורס אחד בגלל עול הפרנסה או מסיבות אחרות, את עושה את דרכך. לפעמים אנחנו צריכים לעבור שנים לא מאטות של קושי, של יאוש כדי לגלות כוחות פנימיים מתוכם לגלות את המשמעות אישית. כדי להכין את עצמנו לעתיד של עבודה משמעותית עלינו להתגייס כל יום כדי לעשות צעד קטן קדימה, לא פריצה, צעד קטן. את מוזמנת לתרגיל בחשיבה יצירתית שהצעתי הבוקר בפורום. את יכולה במקביל לעבודה וללימודים לחזק את יכולות ההתמודדות שלך בעזרת סדנת מודעות עצמית כדי שהכעס של הבוס לא ירעיל אותך ותגני על עצמך היטב. השיפור והאימון האישי אינם בתחרות עם אחרים בעולם, רק את יכולה לדעת את הקפיצה שאת עושה בדרכך, יום יום. לפעמים מצוקה עוזרת לנו להתגייס, ואולי זה כך. יום טוב, שבוע פורה, בהצלחה, אמיר דרור
 
למעלה