בזמן האחרון אני מרגישה חרא
והשבוע האחרון רק הוסיף יותר להרגשה "הקסומה" שלי נתחיל מכך שביום רביעי היה לי יום נישואים (12 שנה) ובעלי פשוט שכח ואני כ"כ חיכיתי לאיזו מילה טובה ממנו אבל הוא שכח והסתובבתי כמו סהרורית בבית וכל הזמן ירדו לי דמעות והילדים המסכנים לא הבינו למה ואז בערב כיפור אמררתי לו שמאוד נפגעתי ושזה מאוד מפריעה לי שכל שנה אני יוזמת ואני מזכירה והוא לא טורח ושנמאס לי להיות כדבר מובן מאליו , והתגובה שלו היתה: מה את רוצה את יודעת שאני לא טוב בתאריכים (חוץ מהתאריך של אמא,אבא,אחותי,ואחי, והימי נישואים שלהם)וזו לא היתה התגובה לה ציפיתי אז עוד יותר נכנסתי לדיכאון מה גם שאני אחרי לידה (4) וכל החופש הייתי מוקפת רק בילדים המקסימים שלי כי האדון עובד עד השעות הקטנות של הלילה ואין לי עם מי לדבר ועכשיו הוא חזר מהעבודה מוקדם לשם שינוי אז מה הוא עושה רואה סרט במקום לדבר איתי קצת אני בדיכאון והוא לא מזיז לו ובכלל לאף אחד לא איכפת ממני גם לא המשפחה ובשבוע הבא יש לי יום הולדת (33) והגעתי להחלטה שאני הולכת ומוציאה 2000 ש"ח על בגדים שזה עוד נושא כאוב אצלי אני לא יודעת איך להתלבש אני נמוכה ומלאה במקומות "הנכונים" ואני אף פעם לא מוצאת בגד שיושב עלי ובאמת אין לי מה ללבוש ואני לא אומרת סתם ועוד חודש אני חוזרת לעבוד במשרד (כמזכירה) ואני כ"כ מתביישת באיך שאני נראת בבגדים ואין לי ביטחון עצמי אני יודעת שזה בגלל הבגדים כי פעם קניתי (לפני 5 שנים) כמה חולצות שישבו עלי טוב והיה לי כזה ביטחון חבל על הזמן אז זהו אחרי החג (עוד נושא מדכא בגלל שאני מארחת 20 איש בסוכה) אני לא אומרת לאף אחד ונוסעת לקנות בגדים מאוד מקווה למצוא משהוא סליחה על האורך הייתי חייבת להישתפך קצת כי אני על סף פיצוץ
והשבוע האחרון רק הוסיף יותר להרגשה "הקסומה" שלי נתחיל מכך שביום רביעי היה לי יום נישואים (12 שנה) ובעלי פשוט שכח ואני כ"כ חיכיתי לאיזו מילה טובה ממנו אבל הוא שכח והסתובבתי כמו סהרורית בבית וכל הזמן ירדו לי דמעות והילדים המסכנים לא הבינו למה ואז בערב כיפור אמררתי לו שמאוד נפגעתי ושזה מאוד מפריעה לי שכל שנה אני יוזמת ואני מזכירה והוא לא טורח ושנמאס לי להיות כדבר מובן מאליו , והתגובה שלו היתה: מה את רוצה את יודעת שאני לא טוב בתאריכים (חוץ מהתאריך של אמא,אבא,אחותי,ואחי, והימי נישואים שלהם)וזו לא היתה התגובה לה ציפיתי אז עוד יותר נכנסתי לדיכאון מה גם שאני אחרי לידה (4) וכל החופש הייתי מוקפת רק בילדים המקסימים שלי כי האדון עובד עד השעות הקטנות של הלילה ואין לי עם מי לדבר ועכשיו הוא חזר מהעבודה מוקדם לשם שינוי אז מה הוא עושה רואה סרט במקום לדבר איתי קצת אני בדיכאון והוא לא מזיז לו ובכלל לאף אחד לא איכפת ממני גם לא המשפחה ובשבוע הבא יש לי יום הולדת (33) והגעתי להחלטה שאני הולכת ומוציאה 2000 ש"ח על בגדים שזה עוד נושא כאוב אצלי אני לא יודעת איך להתלבש אני נמוכה ומלאה במקומות "הנכונים" ואני אף פעם לא מוצאת בגד שיושב עלי ובאמת אין לי מה ללבוש ואני לא אומרת סתם ועוד חודש אני חוזרת לעבוד במשרד (כמזכירה) ואני כ"כ מתביישת באיך שאני נראת בבגדים ואין לי ביטחון עצמי אני יודעת שזה בגלל הבגדים כי פעם קניתי (לפני 5 שנים) כמה חולצות שישבו עלי טוב והיה לי כזה ביטחון חבל על הזמן אז זהו אחרי החג (עוד נושא מדכא בגלל שאני מארחת 20 איש בסוכה) אני לא אומרת לאף אחד ונוסעת לקנות בגדים מאוד מקווה למצוא משהוא סליחה על האורך הייתי חייבת להישתפך קצת כי אני על סף פיצוץ