בטח כבר קראתם על החשדות לזיוף המחקר של דן אריאלי

uzi2

Active member
הטענה המקורית: כאשר חברות ביטוח החתימו את המבוטח על הצהרה שהכל אמת לפני שהוא מילא את הפרטים היו פחות שקרים מאשר כאשר החתימו אותו לאחר שמילא את הפרטים.
היו נסיונות שחזור, שלא צלחו.

המאמר המקורי של אריאלי, ושות':
(יש שם הפניה למאמר המקורי ב- PDF).
סקירה על הבעייתיות (עם הפניות למאמרים):
אכן יש בעייתיות, ואכן נראה (מתוך קריאת המאמר לעיל) כאילו הנתונים יוצרו על ידי מערכת אוטומטית, (כנראה עם קצת שכפולים ידניים) ואין להם מאפיינים של נתוני אמת,

אבל חייב לציין שמבלי לחשוד בזיוף, המסקנות נראו לי בזמנו מוזרות: התרשמתי שאנשים מהר מאוד לומדים לא להתייחס למה שהם חותמים עליו. כמעט לא ממש לראות מה כתוב היכן שחתמו. כך שגם אם בהתחלה השיטה עובדת, אח"כ כבר לא. (ניסו אותה אצלנו במבחנים), ובכל מקרה היו כמה וכמה מחקרים שניסו לשחזר את הנושא, אך לא מצאו

למרות האמור, אי אפשר לקחת מאריאלי מחקרים שכן שוחזרו בהצלחה, או את הרעיונות הנפלאים שלו לשאלות מחקריות. ממה שהבנתי (מקור לא רשמי) הוא טוען שאם היה זיוף הוא היה בנתונים שהוא עצמו קיבל מחברת הביטוח.
 

sense9

Member
מנהל
השאלה הנשאלת: האם אריאלי היה חתום על המחקר בהתחלה או בסוף? ;)
 

uzi2

Active member
חשבתי שהמחקר בדק רק אצל מבוטחי חברות ביטוח ;). זה אמור לתפוס גם במקרים אחרים???

בכל מקרה, ארוע כזה נשאר כצלקת לכל החיים אצל חוקר.
וצריך תמיד לזכור שהשיטה המדעית לא מסתיימת בפרסום המאמר. אח"כ יש נסיונות שחזור, ויש ביקורות של חוקרים אחרים, וגם בדיקות של אנומליות מהסוג שבדקו במקרה הזה.
מצד שני, חשוב שלא להסתמך יותר מדי על מחקר יחיד. (מותר - אבל בערבון מוגבל).
 
למעלה