ביסורים. כותבת כדי להעביר את הזמן ולעודד את עצמי

ביסורים. כותבת כדי להעביר את הזמן ולעודד את עצמי

בזה שיש איפה לחלוק ושיש מי שמבין.

מקווה להצליח לעבור את זה בלי להצטרך להזעיק גורמי סיוע ופינוי.
מרגישה זוועי זוועות. הרבה זמן לא הגעתי לזה (ותודה ליוניברס על כך
)

רק כדי לשפוך ולנסות לתאר, אני מרגישה כאילו כל האוויר סביבי מזוהם באיזה צ'רנוביל או משהו (מזל שאני לא בעיר כי שם באמת יכולים להיות כל מיני אירועי זיהום, פה לפחות יודעת שזו רק תחושה פנימית שלי).

כאילו הבחוץ בוער ומעקצץ וכאילו אין מספיק חמצן באוויר. או שכל זה קורה בפנים. תחושת בחילה קיומית, אינסייד אאוט. כאילו כל הקרביים בחוץ. ומצד שני כל מיני איברים כאילו לחוצים במלחציים (זו תחושה קבועה, אבל כאילו סובבו את המלחציים יותר ובמקומות נוספים)

ו.. כבר כמה ימים שכאבי הראש המפלצתיים חזרו. ביום שאחרי האירוע הנורא בבאר שבע שוב חוויתי כאב ראש אדיר שהתחיל בבום לעוצמה חזקה (אני חושבת שיכולה לספור אפילו שנה ויותר שלא היה כזה) והמחשבה המיידית שלי היתה שזה סטיגמטה, שהגוף שלי ממחיש לי מה זה לקבל ספסל בראש.

---
עד עכשיו חשבתי שזה המזג אוויר שאחראי לשבועיים האחרונים שמרגישה רע מאד. וכבר הייתי במקום הרבה הרבה יותר טוב, זו החמרה של כמה שלבים אחורה.
אבל אולי כדאי לי לא לפסול את זה שזה יכול להיות גם ממתח תת קרקעי בשל הטירוף הגואה.

אולי אנסה ממש לא לשמוע חדשות איזה זמן ואראה אם זה עוזר.

סליחה אם כתבתי ארוך או לא ברור. אני סתם שופכת כדי לעבור עוד כמה דקות, עד שהכדורים אולי ישפיעו.
 

bimbo15

New member
אוי ויוויאן. לא יודעת מה לומר לך. ברור שאנחנו

מבינים, וטוב שאת חולקת את זה איתנו. אני מקווה שבנתיים הכדורים השפיעו עליך והוקל לך. ייתכן שזה התקף חרדה?

יש לנו כתפיים רחבות. את יכולה להניח את ראשך עליהן ולשפוך החוצה כל מה שמעיק, כואב ומלחיץ.

קשה שלא לשמוע חדשות. זה טבוע בנו על כל ההשלכות הגרועות והמתחים.

הלוואי והייתי יודעת איך להקל עליך. מקווה שיעבור עליך לילה שקט שיאפשר לך לנוח מכל הכאבים והתחושות הקשות.

קבלי המון המון
וחיזוקים.
 
תודה יקרה. אין בכלל מאיפה להתחיל להסביר כמה זה עוזר

שאפשר לשתף בפורום. ולא ליפול על אנשים שלא חולים ששמעו את זה כבר אלף פעם וחוץ מזה שזה מצער אותם, וגם נמאס (להלן, כרוני) זה לא תורם שום דבר לאף אחד מהצדדים.

התקף חרדה? אז זהו ששלוש וחצי שנים, בואכה ארבע, זה פרק זמן קצת ארוך להתקף חרדה

ואני מרגישה רע (הייתי במצב הזה די הרבה אבל כבר הגעתי להרבה יותר טוב) כבר שבועיים, יכולה אולי למצוא סיבות של מאמץ יתר, אבל יש גם איזה פקטור חיצוני.

- עוד סברה שיש לי כבר כמה ימים שזה איזה משהו שאני מנסה לגבי הבעיות בטן ואני חושבת שלא בא טוב יחד עם הכדורים. אם הייתי מצליחה להעביר את זה לבוקר היה טוב. היו לי כבר כמה "בזיקים" נוירולוגיים שאני חושבת שזה מהכדורים והשילוב של הדבר הזה (לכתוב קצר יצא לי יותר ארוך
)

--
לגבי הלחץ מהמצב הכללי. אז אני דווקא בנאדם שמאד לא נלחץ במצבי קיצון.
דפוס אישיות כזה של אנשים שכל הזמן בטוחים שמשהו לא בסדר עם העולם, ואז כשקורה משהו באמת אז הם הכי שקולים ותפקודיים וכו'. - לצערי כבר הוכח בכמה הזדמנויות.
אז אני חוששת דווקא מהלחץ התת קרקעי, שאני אולי לא מודעת אליו. למרות שכולנו מושפעים ככה או ככה לרעה. ומי שחולה זה בהחלט יכול להשפיע על הבריאות שלו.

סליחה שיוצא לי ארוך. זה איזה התפרקות כזו.

כן, תודה קצת יותר טוב. משתפר. זה הפך להיות בגלים - בדיעבד גם הניסיון לתיאור הקודם לא היה מוצלח - כאילו הצ'רנוביל הזה מגיע בגלים. ואני מקווה לאט לאט שזה יירגע עוד. בתקווה שתהיה שינה בלילה (אתמול היתה מעט מאד). ואני יודעת שאם מחר אני לא אוכל בשעה הגיונית אוכל הגיוני יהיה לי אוי ואבוי.

אני כבר שבועיים אומרת (לכאורה) שאני אנוח ורק כשארגיש יותר טוב אתכנן תוכניות. בתכלס לא עשיתי את זה עם כל הלב, והנה, קיבלתי תזכורת לזה שלא לקחת מובן מאליו שיהיה יותר טוב, יכול להיות גם יותר רע.
מקווה שהבנתי את המסר ושירגע.

רוצה לכתוב לך גם. אבל או שאין לי מסוגלות לתכוב כלום או שכותבת מלא מלא מילים.

תודה
ולילה טוב לכולנו
 

bimbo15

New member
תשפכי מילים יקרתי ככל צרכך. כמה שיצא החוצה,

כך ישאר פחות בפנים.

ללא ספק, הלחץ התת קרקעי משפיע עלינו כאילו בגניבה. אנחנו לא מרגישים שהוא קיים, ופתאום הוא פורץ החוצה וגורם לתחושות קשות כמו שאת מרגישה. אני חושבת שזה מה שקורה לאנשים פחות לחוצים, כמוך וכמוני. ידוע שענפים חזקים נשברים ברוח החזקה, לעומת אלו שמתכופפים ונשארים שלמים. אבל אנחנו לא יכולים לשלוט בזה.

התאורים של הרגשתך קשים וממחישים עד כמה שאפשר את מה שאת עוברת כעת. אגב, בעניין התקף חרדה, חשבתי שזה כעת בלבד. ברור שמשך זמן כמו שלוש וחצי שנים לא יכול להיות התקף כזה. אבל אולי בשבועיים האחרונים התגנב לו התקף כזה והשתלב עם כל היתר, ולכן כל כך רע לך.

שוב, חבל שאיני יכולה לעזור לך.

לדעתי הסחת דעת יכולה לעזור במידה רבה. יש אפשרות? לצאת עם חברה (רצוי פטפטנית) שלא תאפשר לך לחשוב על שום דבר, או שמא זה פרוייקט קשה מדי לעכשיו?
 

bimbo15

New member
אוף, ברח לי. כתבתי עוד, אבל עכשיו קשה לי

לשחזר את זה. גם כואבת לי כבר היד.

עוד אכתוב לך. אם את רוצה, שלחי מסר.

אני מקווה שיוטב לך במהרה
 
תודה רבה

כבר מאד עזרת.
גם אני אנסה לכתוב כשאהיה יותר מפוקסת.
כי בקריאה חוזרת הבנתי למה חשבת בכיוון של התקף חרדה. אבל זה לא משהו חדש ולא מיוחד גם לשבועיים האלה. ניסיתי למצוא מילים, לתאר בזמן אמת. וזה לא יצא טוב. עדיין אין לי אוצר מילים מספיק טוב. וזה חבל. אבל אם יש מקום "להתאמן" בו זה כאן


מה שניסיתי לתאר זה דווקא כאב (גם המילה כאב לא מספיק מדויקת) עצבי, נוירולוגי.

והייתי צריכה איכשהו להסביר שזה לא משהו חדש או לא מוכר. זה מה שנקרא "הרגיל".

בלילה לא ישנתי. זה גם כן קטע שזלי"ז שיש רמה של תשישות שאי אפשר לישון בה. חייבים "לצבור כוחות" בשביל לישון, עוד פרדוקס של המחלה הזו.
אבל אני מקווה שאני אצליח באמת לנוח מנוחה שלמה, כי זו הדרך היחידה לצאת ממצב כזה.
אבל זה שלא נהיה יותר גרוע וצלחתי תא אתמול זה נהדר. רק נותר להפיק את הלקחים כדי לא לחזור לשם.

המון תודה על ה"כתפיים הרחבות" כמו שכתבת. שאפשר לכתוב פה מה מרגישים בלי צורך "לרכך" את זה לאזניים של אנשים מבחוץ.

וכן, הסחות דעת זה כלי העבודה המרכזי


שבוע טוב
 

Sigal H

New member
היי

יש לך סקייפ? אני מוכנה להסיח את דעתך בחיוכים, אולי אפילו הקראה קטנה אם תרצי

ופה זה בדיוק המקום לשפוך, אפילו בטיוטה.

זה מהסוף. עכשיו להתחלה:

כולי תקווה שהגל(ים), הכאבים וכל השאר הולכים ושוככים

כל כך מכירה את הקטע שלא לישון מרוב תשישות (או אם כבר להירדם, להתעורר עייפה עוד יותר). מה אומר לך, אחת התופעות הנלבבות ביותר
טוב שלא כל הזמן זה ככה, בשיא. לפחות בזה אפשר להתנחם בינתיים.
הכאבים שאת מתארת...
הלוואי שהייתה לי (או למישהו) תשובה. עדיפות לכזו עם פתרון. אני מניחה שגם בזה כבר עברת דרך חתחתים וסאגת רופאים, נכון?
מתח תת קרקעי, איזה ביטוי מדוייק. אפילו בחור נידח בצפון מרגישים אותו מזדחל פנימה... שולחת חיבוק


מקווה שמאז שכתבת הלילה משתפר. אם יש משהו טוב בגלים כאלה הוא שהם עוברים, וגם אם המים עוד עמוקים, לפחות אז אפשר לצוף קצת... אני מעדיפה, בתמימות חיוכית החלטית, לחשוב שאם כבר היה יותר טוב, זה אומר שאפשר שוב.

איך את מרגישה היום?

חופניים חיוכים ולא פחות - לפי רצונך - חיבוקים חמים בדיוק באורך הנכון
 
תודות. ואנסה לכתוב יותר בהמשך

אני מסכימה איתך ורציתי לכתוב באמת, שניה אחרי שעשיתי סנד. שאני לא אוהבת להשתמש במילה החמרה. זו מילה שנדבקה לי מאנשים אחרים.
ואז הבנתי גם למה אני לא אוהבת אותה. כי החמרה אומר שהמצב נהיה יותר חמור וכנראה ישאר ככה.

המילה שרציתי לכתוב (אם המוח והאצבעות היו משת"פ) היא רגרסיה.
כי זה אומר שחזרנו אחורה אבל בעיקר בגלל שכבר הייתי יותר קדימה זה אומר שאפשר לחזור לשם.

צעד תימני
 

Sigal H

New member
אהבתי

רציתי לחפור יותר אבל המוח שלי כבר הלך לישון...
 
למעלה