בכירי ההייטק יכשירו 10,000 חרדים, ערבים ואתיופים לעבודה בתחום בתוך שנתיים (בשיתוף עם גוגל,מאנדיי, סיסקו,ועוד)

choo

Active member
אנגלית זה אכן בעיה, בקשר למתמטיקה אני חושב שיש תפקידים שבהם זה לא ממש רלוונטי (front end backend וכו , לפחות בחלק מהמקרים), אני גם לא ממש מכיר מחקרים שטוענים שאי אפשר להביא יותר אנשים, אולי יש התייחסות לאיכות תעודת הבגרות אבל זה משהו שאפשר להתגבר עליו, אני מניח שחלקנו שמענו על אנשים שהיו על הפנים בתיכון, עשו מכינה והשתפרו דרסטית (ואולי אפילו הצטיינו), מאפיינים כמו איכות תעודת הבגרות מושפעים מדברים כמו איכות בתי הספר או "הורות טובה" , וזה דברים שאפשר להתגבר עליהם עם הוראה מאוד איכותית (כמו נערי רפול שהרבה מהם הצליחו אחרי זה הגיוס), אני מניח שאף אחד לא ייפול מהכיסא אם השוק הפרטי יצליח להספק השכלה טובה יותר מהממשלה .

גם מפתח ממשקי משתמש עשוי להזדקק למתמטיקה ברמה גבוהה יותר ממה שלומדים בנים בחינוך החרדי שאינו כולל לימודי ליבה (הם לא לומדים הרבה מעבר לארבעת פעולות החשבון הבסיסיות. תן להם לפתח ממשק של מחשבון לא-מדעי, והם ילכו לאיבוד (חזקות, שורשים, אחוזים.... אני לא מדבר על פונקציות טריגינומטריות). חלק מהאלמנטים הללו נמצאים בהרבה ממשקי משתמש שלכאורה "לא דורשים מתמטיקה" (לדוגמא, כדי להציג התקדמות, צריך לשלוט באחוזים ובחשבון שברים). ברשתות החינוך העצמאיות החרדיות, לימודי ליבה צריכים להילמד רק עד סוף כיתה ח, ובפועל, בחלק ניכר מבתי הספר החרדיים הללו לומדים בהיקף שעות של 40%-80% מכמות השעות שאמורים ללמוד, ולכן גם את החומר שלכאורה אמורים ללמוד - לא באמת לומדים. במוסדות הפטור היקף הלימוד קטן אפילו מזה. בנוסף, לא לומדים כלל הבנת הנקרא והתבטאות בעל פה - ובמקום זה משקיעים יותר שעות "לימודי חול" (השם החרדי ל"לימודי ליבה") ללמוד את מקצוע התנ"ך. לימודי הגמרא אינם עוזרים לפתח כישורים "שיאפשרו להשלים את החסר במהירות כשיהיו גדולים" - בניגוד לאגדה הקיימת אצל החרדים (ואצל חלק מהחילונים) בעניין זה.

יכול להיות שכמו שהצבא טוב במיוחד בתכנות הוא גם טוב במיוחד באיתור אנשים ופיתוח שלהם (דניאל כהנמן , זה שזכה בפרס נובל לכלכלה עבד בצבא על לשפר את תהליך המיון אם אני זוכר נכון). יכול להיות שיש אנשים שהכישורים הנרכשים שלהם לא טובים בגלל מצב סוציו-אקונומי , אבל מבחנים קוגניטיביים יראו שדווקא יש להם פוטנציאל גבוהה.
דניאל כהנמן תיאר, בפרק "אשליית התוקף" של אחד מספריו ("לחשוב מהר, לחשוב לאט"), את תקופת העבודה שלו בשירותו הצבאי בהערכת התאמה לפיקוד של חיילים, כביזבוז זמן גמור (משהו שהוא הבין בדיעבד) - כשהוא הבין ששיטות האיבחון שהם ניסו היו שגויות מהיסוד, ובדיקות בדיעבד הראו שתחזיותיהם כמעט לא היו טובות יותר מניחוש עיוור. אגב, כמדומני שהוא חזר על הסיפור הזה ביותר מספר אחד שלו.
 

Nuke1985

Active member
גם מפתח ממשקי משתמש עשוי להזדקק למתמטיקה ברמה גבוהה יותר ממה שלומדים בנים בחינוך החרדי שאינו כולל לימודי ליבה (הם לא לומדים הרבה מעבר לארבעת פעולות החשבון הבסיסיות. תן להם לפתח ממשק של מחשבון לא-מדעי, והם ילכו לאיבוד (חזקות, שורשים, אחוזים.... אני לא מדבר על פונקציות טריגינומטריות). חלק מהאלמנטים הללו נמצאים בהרבה ממשקי משתמש שלכאורה "לא דורשים מתמטיקה"

גם אני שהייתי צריך מתמטיקה תיכונית הייתי צריך להיזכר בה ולבדוק נוסחאות, אם חרדי מסוגל ללמוד תכנות או לפתח כישורים מקצועיים יחסית גבוהים סביר להניח שהוא יוכל להשלים פערים כאלה בידע.
גם לא צריך להתייחס לחרדים כמקשה אחת, לדוגמה בערך 13 אחוז מהחרדים מתגייסים.
דניאל כהנמן תיאר, בפרק "אשליית התוקף" של אחד מספריו ("לחשוב מהר, לחשוב לאט"), את תקופת העבודה שלו בשירותו הצבאי בהערכת התאמה לפיקוד של חיילים, כביזבוז זמן גמור (משהו שהוא הבין בדיעבד) - כשהוא הבין ששיטות האיבחון שהם ניסו היו שגויות מהיסוד, ובדיקות בדיעבד הראו שתחזיותיהם כמעט לא היו טובות יותר מניחוש עיוור. אגב, כמדומני שהוא חזר על הסיפור הזה ביותר מספר אחד שלו.

אתה מדבר על איזה תרגיל שבו ניסו לחזות ביצועים באמצעות דינמיקה קבוצתית, אבל עבודה אחרת שהוא עשה כן התבררה כמשמעותית:

Kahneman, based on Paul E. Meehl's book Clinical Versus Statistical Prediction, believed he could more effectively predict candidates' success by scoring them on independent, specific, objective tests. To do so he created a simple set of questions to evaluate traits relevant to combat duty like responsibility, sociability, and masculine pride. 2 The interviewers only had to mechanically score the answers to these questions during the interviews. Kahneman then created an algorithm to weight these trait-scores to determine the final overall score for each candidate. As you might have guessed, Kahneman's algorithmic evaluation of the candidates was more correlated with success in combat than the holistic impressions.

But the algorithmic evaluation was only part of the story. Kahneman's interviewers were frustrated at being reduced to mechanical counters. They, like most people, believed their intuitions were very accurate. So as a sop to their egos, Kahneman asked them to close their eyes after each interview, imagine the candidate as a combat soldier and score a final, holistic impression on a scale of one to 10. Surprisingly, Kahneman found that these holistic scores, which were previously useless, were now just as predictive of success as his algorithm. Kahneman believes that the specific questions of his algorithm primed the interviewers to think more analytically about each candidate. This priming ultimately made their intuitive impressions more accurate.
As Kahneman says, his method is not perfect. It improved the Israeli military's evaluations from "completely useless" to "moderately useful

במאמר אחר על העבודה שהוא עשה הוא אמר :
No prediction of performance is very good, but this way is quite a bit better.

וזה היה בערך בשנות החמישים, מאז כנראה עברנו עוד כמה עשורים של תגליות בתחום הפסיכולוגיה. הוא גם אמר במאמר שעסק בגיוס עובדים ש"הוא לא מומחה".
 

ai27

Well-known member
כן , היה לי ניסיון סביר איתם ואני לא היחיד שדיווח על זה כשעבדתי במקום הספציפי הזה (היו כאלה שאפילו הוגדרו כמצטיינים ביחס לעולם , אבל אולי זה היה ניסיון להפחיד).
אם הם נשארים שם, זה ככל הנראה איום סרק.
ממה שאני רואה בחיפוש בגוגל יש חברות מצליחות שמחזיקות מפתחים בהודו (גוגל, מיקרוסופט, מטה , וגם אינטל) סביר להניח שלא כולם טיפשים ויש להם סיבה להחזיק אותם, לא טוען שהם כמו ישראל (תודה לאל) אבל כנראה שמוצאים מהם תפוקה שמשתלמת,
בוודאי שלא. גם כשהייתי באינטל ניסינו לעשות את זה (למרות שזה נכשל קשות)
כנראה שניתן להוציא מהם תפוקה משתלמת, אבל זה קשה מאוד ביחס למדינות אחרות, קשה אפילו ביחס לסין.
תמצא מרכזי פיתוח של חברות-ענק אפילו במדינות כמו מצריים - אבל לרוב ההתמחות של מרכזי פיתוח היא מאוד ספיציפית - למשל לוקליזציה של המוצרים לשוק גדול.

הבונוס לחברה אמריקאית - מגיע ב2 כיוונים:
מנהלים יכולים לאתר עובדים מצטיינים ולסייע להם לעשות רילוקיישן בדרך טבעית.
והודים שהיגרו למערב, עומדים בסטנדרט מערבי אבל מבינים את המנטליות ההודית - משתלבים באופן טבעי בניהול כזה (אם הם בכלל מוכנים לחזור להודו ולנהל שם)
ממה שאני רואה השכר שלהם הוא בערך באזור ה5326 שקל בחודש אז יכול להיות שיהיו כמה שיעבדו פה ישראלים בשכר משודרג יותר .
ממה שאתה רואה בגוגל? זה ממוצע או חציון?
הנסיון שדיברתי עליו של מנהלים ישראלים לעבוד עם הודים היה כישלון מוחץ.
 

choo

Active member
אם הם נשארים שם, זה ככל הנראה איום סרק.

בוודאי שלא. גם כשהייתי באינטל ניסינו לעשות את זה (למרות שזה נכשל קשות)
כנראה שניתן להוציא מהם תפוקה משתלמת, אבל זה קשה מאוד ביחס למדינות אחרות, קשה אפילו ביחס לסין.
תמצא מרכזי פיתוח של חברות-ענק אפילו במדינות כמו מצריים - אבל לרוב ההתמחות של מרכזי פיתוח היא מאוד ספיציפית - למשל לוקליזציה של המוצרים לשוק גדול.

הבונוס לחברה אמריקאית - מגיע ב2 כיוונים:
מנהלים יכולים לאתר עובדים מצטיינים ולסייע להם לעשות רילוקיישן בדרך טבעית.
והודים שהיגרו למערב, עומדים בסטנדרט מערבי אבל מבינים את המנטליות ההודית - משתלבים באופן טבעי בניהול כזה (אם הם בכלל מוכנים לחזור להודו ולנהל שם)

ממה שאתה רואה בגוגל? זה ממוצע או חציון?
הנסיון שדיברתי עליו של מנהלים ישראלים לעבוד עם הודים היה כישלון מוחץ.

ראשית, כדי להקים סניף במדינה זרה בעלת תרבות שונה מאוד - צריך שיהיו לך אנשים שמכירים את תרבות העבודה ותרבות גיוס העובדים באותה מדינה, וצריך שלחברה שלך יהיה "שם" שעובדים מחפשים. ספציפית בהודו אין הרבה תרבות של עבודה בסטארטאפים, ולכן לחברות זרות קטנות מאוד קשה לגייס שם עובדים טובים. זה, אגב, נכון גם במדינות כמו אוקראינה. מעבר לזה, בהודו, קצב מעבר החברות אצל עובדים טובים עבר בשנים האחרונות את קצב מעבר החברות של עובדים בישראל. זה אומר שהעובדים הטובים נוטים להתנקז בחברות המבוקשות ביותר, והחברות האחרות צריכות לברור עובדים מהפחות טובים (שקיימים בהודו כמו זבל). בפועל, כמות העובדים ההודים המצויינים (והטובים) גדולה בהרבה מכמות העובדים המצויינים (והטובים) בישראל, גם אם באחוזים המצב הוא לטובת ישראל.

לבסוף, יצא לי להיחשף לעובדים הודיים מהודו (בנגלור) בחברה בין-לאומית שעבדתי בה בעבר, והם היו עובדים טובים למדי. רובם לא היו מבריקים - אבל הרבה מהם היו טובים, ובעלי מוסר עבודה מוצלח למדי. האחד המבריק מאלו שהכרתי, הוא אחד ממהנדסי התוכנה הטובים ביותר שהכרתי (והוא גר בהודו עד היום, ועובד עבור סטארטאפ ישראלי וותיק). היתה לי הזדמנות אחרת להיחשף לקוד שפותח בחברת סטארטאפ הודית ולדבר עם כמה אנשים משם - והוא היה כתוב בצורה מאוד נקיה וברורה לקריאה, ונראה היה טוב למדי, ומתקדם יותר טכנולוגית ממוצרים מקבילים אחרים שפותחו על ידי חברות קטנות ממדינות אחרות.

צריך מאוד להיזהר בהכללות על "כל המהנדסים ההודים שגרים בהודו" - כי יש כמה מיליונים כאלו, וכל אחד מאיתנו נחשף למספר זעום מתוכם.
 

d70

Well-known member
ראשית, כדי להקים סניף במדינה זרה בעלת תרבות שונה מאוד - צריך שיהיו לך אנשים שמכירים את תרבות העבודה ותרבות גיוס העובדים באותה מדינה, וצריך שלחברה שלך יהיה "שם" שעובדים מחפשים. ספציפית בהודו אין הרבה תרבות של עבודה בסטארטאפים, ולכן לחברות זרות קטנות מאוד קשה לגייס שם עובדים טובים. זה, אגב, נכון גם במדינות כמו אוקראינה. מעבר לזה, בהודו, קצב מעבר החברות אצל עובדים טובים עבר בשנים האחרונות את קצב מעבר החברות של עובדים בישראל. זה אומר שהעובדים הטובים נוטים להתנקז בחברות המבוקשות ביותר, והחברות האחרות צריכות לברור עובדים מהפחות טובים (שקיימים בהודו כמו זבל). בפועל, כמות העובדים ההודים המצויינים (והטובים) גדולה בהרבה מכמות העובדים המצויינים (והטובים) בישראל, גם אם באחוזים המצב הוא לטובת ישראל.
לדעתי עם ענין ההיכרות עם התרבות המקומית, אתה יכול להסתדר בעבודה מול קבלן משנה שהוא זה שמגייס. לפחות בתחום הבדיקות זה עבד לא רע.
אגב, בניגוד להודו,
דווקא לגבי אוקראינה יש סיכוי למצוא ישראלים שמכירים את התרבות האוקראינית והישראלית ויכולים לתווך.
אני זוכר שבתחילת המלחמה באוקראינה חבר'ה ישראלים שהעסיקו אוקראינים עבור חברות בארץ טיפלו בהעברת החברה למדינה סמוכה.

לבסוף, יצא לי להיחשף לעובדים הודיים מהודו (בנגלור) בחברה בין-לאומית שעבדתי בה בעבר, והם היו עובדים טובים למדי. רובם לא היו מבריקים - אבל הרבה מהם היו טובים, ובעלי מוסר עבודה מוצלח למדי. האחד המבריק מאלו שהכרתי, הוא אחד ממהנדסי התוכנה הטובים ביותר שהכרתי (והוא גר בהודו עד היום, ועובד עבור סטארטאפ ישראלי וותיק). היתה לי הזדמנות אחרת להיחשף לקוד שפותח בחברת סטארטאפ הודית ולדבר עם כמה אנשים משם - והוא היה כתוב בצורה מאוד נקיה וברורה לקריאה, ונראה היה טוב למדי, ומתקדם יותר טכנולוגית ממוצרים מקבילים אחרים שפותחו על ידי חברות קטנות ממדינות אחרות.

צריך מאוד להיזהר בהכללות על "כל המהנדסים ההודים שגרים בהודו" - כי יש כמה מיליונים כאלו, וכל אחד מאיתנו נחשף למספר זעום מתוכם.
לגבי הודו באמת קשה להכליל כי פגשתי גם טובים וגם לא טובים (במסגרת חברה בינלאומית גדולה).

ורק כדי לחדד את נושא אי-ההכללה:
דווקא אחד הפרוייקטים שאני זוכר שקודד רע היה של...

גרמנים.
 
למעלה