בסופו של דבר מצטרפת

בסופו של דבר מצטרפת

אני קוראת בפורום כבר הרבה זמן, מאז שאבא שלי התחיל את הבדיקות, היו סימנים אבל אף אחד לא אמר שום דבר מפורש. פחדתתי לכתוב פה כדי לא להיות זו שתקבע לפני הזמן שזה זה (מדהים כמה אמונות תפלות, קמועות ולחשים מוכן אדם לאמץ בשביל קצת תקווה). אתמול הרופאים כבר קבעו- סרטן הריאות, ולא מהסוג הקל, (אם יש דבר כזה). לא היה הלם כי זה היה צפוי. אבל למרות שעכשיו יש יציאה למאבק יש המון פחד וחוסר ודאות. אני לא יודעת איך להתנהג, מצד אחד יש רצון להתנהג רגיל ומצד שאני לא רוצים להראות לא אכפתים. הוא זה שתמיד מעורב בהכל ועכשיו מדברים לו מאחורי הגב, אני יודעת שזה לא טוב אבל לא רוצה שהוא יראה כמה בכיתי. יש לי המון מחשבות אגואיסטיות , על כמה אני צריכה אותו.יש לי פחד שהוא לא יהיה בחתונה שלי (לא שידוע אם, מתי ואם מי אתחתן) פשוט נראה לי בלתי אפשרי בלעדיו. ומפחיד אותי אפילו לחשוב על זה. אי אפשר להסביר כמה אבא שלי הוא הכל, והכי, ומה שאני לא אומר , נשמע כמו הספד,שממש לא מתאים לי . אז יש לי המון המון שאלות. מה להגיד, מה לא. מישהו שעבר את זה. לא יודעת אפילו מה לשאול.. מקווה שלא הצקתי לכם. רק בריאות
 

רמי28

New member
איתך במאבק

לא קל לשמוע את המילה הזאת, סרטן, אפילו מאד מפחיד בהתחלה. בשבילי לפני המחלה סרטן היתה מילה נרדפת למוות. וכשמספרים לך את זה, פחד וחוסר ודאות זה מה ששולט. אבל לומדים להתמודד עם זה, פשוט כי אין ברירה אחרת. הדבר הכי חשוב זה להאמין ולהראות את זה לאבא שלך. אין טעם לדבר מאחורי הגב כי הוא לא ילד קטן וגם לא מבוגר סנילי (אני מניח. תהיה איתו, תהיה בשבילו ותחייכי אליו כל הזמן, את לא יודעת איזה כייף זה לראות אנשים מחייכים. סרטן היא לא מילה נרדפת למוות. סרטן היא מחלה שהרפואה למדה להתמודד איתה ולך רק נשאר להאמין. מחזיק לכם אצבעות ובאמת רק בריאות. אמן.
 

הודגיק

New member
הכי פשוט .

דבר ראשון , אני מקווה שאבא שלך ירגיש טוב ויהיה בריא (אמן!) . שנית , אל תהססי לדבר איתו , הוא אבא שלך ! בטח קשה לו , וקשה גם לך ולמשפחה , אבל יהיה לך קצת פחות קשה עם תורידי מעצמך את המחשבות המיותרות . את לא רוצה שידע כמה בכית - אל תספרי לו . לא חייבים לדבר מאחורי הגב , אפשר גם בפנים , אולי אם תדברי איתו הוא יסביר לך שאין צורך להתנהג באופן מיוחד עכשיו שהוא חולה . בטח הוא חלה בעבר בשפעת , אז לא יחסת חשיבות לאופן בו את מדברת אל אביך , ראי את הסרטן המקולל הזה כעוד שפעת אבל השפעת הזו היא ארוכת טווח . אז רק בריאות וחג שמייייח , הודג'יק.
 
אולי יש פה מישהו

יש לו נסיון אישי בעניין? איזה סיפור אופטימי התקשר לאבא שלי מישהו שעבר את זה וזה עשה המון הבדל. נתן המון כוח עזרה הדדית זה כוח עצום. חג שמח
 

גרינגו

New member
זיווגים

היי, ידוע לי שב - ח.ס.ן קיימת אופציה כזו של זיווגים. כלומר משדכים אדם שהבריא מהמחלה עם אדם שכיום נאבק בה , על מנת שיוכלו לדבר ולעודד. אולי כדאי לך לנסות שם.
 

בוזיקית

New member
שלום נשמה, הסיפור שלי לא הסתיים

בטוב - שני הורי נפטרו מסרטן, אך אני מחזיקה לך אצבעות שמצבך יהיה שונה משלי. בשלב כלשהו נעזרתי בקבוצה של ח.ס.ן אבל הפסקתי ללכת כי המצב של אמא הידרדר ולא היה לי זמן, ובסוף, לפני 8 חודשים אמא נפטרה אז כבר לא הרגשתי שייכת. אני כאן אם יש לך שאלה על ההתמודדות או וואטאבר - פה או במסרים האישיים, לא משנה. בגדול אני יכולה להגיד לך: אל תחזיקי בבטן כמו שאני עשיתי. אל תהיי לבד עם זה - זה גדול מדי וקשה מדי. אצלנו בבית גם היה אסור להזכיר את המילה סרטן, כך שאצל שני ההורים הסתרנו את המחלה מהם עד שכבר אי אפשר היה יותר להסתיר, וזו מועקה ומשא גדול גדול ומעיק. אני מאחלת לך, ילדה יקרה, שאצל אביך יהיה סוף טוב לסיפור, ושהמחלה תישאר הרבה מאחוריו ושהוא יהיה בריא עד 120 הלואי אמן. גם אני בחורה צעירה עוד אין לי 30, וגם אותי ההורים שלי לא יראו מתחתנת ומביאה ילדים. וצריך להמשיך לחיות חמודה, אין מה לעשות. שיהיה לכם המון בהצלחה ורפואה שלמה לאביך. מכל הלב,
 

vlad28

New member
היי אני מרגיש אותו דבר

לשאל מה שלומך זה מגוחך אני נמצא בדיוק באותו מצב כבר שנה וחצי \העולם הפוך ואין שום דבר קבוע אבל בין דמעות מחשבוץת ועצב שלא מפסיק צריך לזעת כי עלינו לחפש פיתרון אסור לוותר לשד הזה אבי גם חולה בסרטן ראה ואני עבר את אותו הדבר אבל לא מפסיק לחפש פתרונות היום פירסמתי מכתב אודות טיפול חדשני אשמח אם לקבל תגובתך אנחנו צריכים לעזור אחד לני כדי לעזור להורים שלנו תכלי ליצור איתי קשר טלפוני אם תרצי -546672002
 
מאחלת המון בריאות לאביך../images/Emo45.gif

ובאשר אליך, אל תתרחקי מאביך, גם אם קשה לך להראות לו שאת במשבר. כשאני חליתי, אנשים / שכנים התרחקו קצת כי לא ידעו באיזה מצב אני ו/או איך להגיב ו/או מה להגיד. יש לי משפחה קרובה במיוחד מצד אבי ז"ל, שאני ובנות הדודות שלי גדלנו יחד. כיום הן נשואות עם ילדים, וגם הילדים שלנו היו חברים. מאז שנודע להן על המחלה,הן התרחקו לגמרי ואפילו לא מתקשרות אחת התקשרה פעם אחת בלבד), חוץ מהדודה, אחות של אבא שלי. אפילו שכנה שלי יום אחד עלתה אלי עם מתנות עיתונים וכו', ואמרה שכל התקופה הזו היא פחדה לעלות ולראות אותי שוכבת במיטה עם קרחת וכו', והיא שמחה שזה לא כך, שהיא רואה אותי שמיינל'ה מתפקדת וכו'. אנשים מתארים להם חולי סרטן במצב שהם לא יוכלו לעמוד בו, ופה הם חושבים על עצמם. בענין הדודים, מאוד מאוד נפגעתי מכך, והרבה פעמים עמד לי על קצה האצבע לצלצל לדודה שלי ולומר לה מדוע הם לא מתקשרים, אני לא הולכת למות, אבל לא עשיתי את זה. לכן, אני אומרת לך, את מה שאני הרגשתי ועדין מרגישה, שעם כל הכאב והצער, וגם אם אבא שלך יראה אותך בוכה, אל תסתודדו לידו תדברו איתו על המחלה ותעודדו אותו, תהיו חברים שלו, אם מתאפשר לכם לווהו לטיפולים. גם לכם וגם לו יהיה קל יותר. הרבה בריאות ומקוה שעזרתי, חג שמח (עם כל הכאב והקושי), מיכל
 
שגרה בבלגן

עכשיו כשאתם כבר יודעים מה יש אבל עדיין לא יודעים איך ייראו החיים שלכם, אפילו בטווח הקרוב, אני חושבת שלהשתדל ולשמור על סוג מסויים של שגרה בתוך הבלגן של הטיפולים והשאלות והאנשים מסביב ששואלים או שלא שואלים, מאד עוזר להמשיך הלאה, כי זה משמר חלק מהחיים שהיו קודם ויכול למנוע קצת מהתחושה של הקרקע שנשמטת תחת הרגליים. כל הפחדים הם לגיטימיים, גם המחשבות שלך שנראות לך אגואיסטיות, אבל הן שם וגם הן לגיטימיות כי המצב הזה מאמת אותך ואת כל האנשים מסביב עם סיטואציה שאף אחד לא רוצה לדמיין איך הוא היה מתמודד איתה. ואין דרך אחת, יש כאלה שבוחרים לדעת הכל ויש כאלו שלא רוצים לדעת כלום, כל אחד ומה שמתאים לו. אבא שלך אדם בוגר והוא זה שמחליט איך, ואם הוא יחליט שהדרך שלו היא לדעת, אז מתפקידכם כתומכים לתת לו מה שהוא רוצה כי עכשיו זה הזמן שלו. את מוזמנת לשאול כאן כל שעולה על דעתך, ולגלות שיש מגוון תשובות וסביר להניח שהתשובות שלך תהיינה שונות. כי זה כל מקרה לגופו וכל אדם לגופו. ואולי בכלל כבר את יודעת בפנים, אבל מפחדת להגיד בקול, אז אל תהססי גם קצת להקשיב לעצמך.
 

vlad28

New member
היי

את לא צריכה לחשוש מהרגשות שלעמך צריכים לנסות ולחיות עם זה בלי זה כבר לא נהיה החברים הרגילים לא תמיד מבינים אותנו וכך כנראה זה צריך להיות זו מלחמה ואנחנו חייבים לנצח בה אין מה להגיד חייבים לחפש פתרונות אם נוותר לשד הזה הוא יצחק לנו בפרצוף
 

ornusha

New member
מצער לשמוע

נורא כואב לשמוע שמישהו כל כך קרוב לנו וחזק חולה במחלה כזאת מגעילה. אבל כמו שאמרו לך סרטן זה לא מוות. עומדת בפניכם תקופה לא קלה ומה שחשוב הוא שתהיו שם אחד בשביל השני ושתעזרו ותתמכו באביכם. אל תפחדי לבכות ולהוציא את מה שאת מרגישה החוצה. גם חבריך נמצאים שם בשבילך וגם אנחנו פה.
 

ornusha

New member
נ.ב. מאוחר...

גם לאבי היה סרטן, אבל לצערי הוא נפטר. והייתי מוכנה לוותר על זה אבל התחושות שלך קצת מוכרות. אז כל עזרה נוספת ואפילו בדברים יותר אישיים אני לרשותך.
 
למעלה