בפורומינו הנידח עולה נושא העבודה...

בפורומינו הנידח עולה נושא העבודה...


עבודות בשכר מינימום שלעיתים בקושי מכבדות את בעליהן..
שכולנו נעלצנו או נעלצים לעבוד בהן גם היום. היחס לעובדים לרוב לא מזהיר, כי גם
אלה שמעלינו לרוב היחס אליהם לא מהטובים..

עובדים בשביל להיות או חיים בשביל לעבוד?
תמיד חלמתי לעבוד בעבודה שמשמחת אותי ומרגישה שהחלום הזה הולך ומתמוגג לי..
אולי עוד אגייס כוחות לשנות דברים.. בנתיים מצאתי פשרה סבירה בכאילו.
כל מדינה בנויה על מאות אנשים שלא שמחים בעבודתם ועושים אותה בשביל
להתפרנס, לשלם חשבונות, לשרוד.. רובוטים אנושיים.
 

TipTip2013

New member
עצוב לחשוב כך

למרות שיש אנשים שאוהבים את העבודה שלהם למרות שהיא נחשבת "סתם עבודה"..ונהנים לקום בבוקר ומתרגלים ומחבבים את הרוטינה ואת אותם האנשים.
ויש כאלה שבאמת סובלים. .זה יותר עניין של גישה לחיים אני חושבת. סבא שלי ז"ל היה נהג אוטובוס כל חייו והוא אהב לקום בבוקר לעבודתו. לך תסביר את זה...
 
למעלה