ביבי והליכוד...
מביבי אני טיפה מודאג. הוא מדבר מאוד טוב וזה חשוב מבחינה מדינית (במיוחד כשנשיא ארה"ב החדש עושה עליי רושם גם הוא של אחד שמוכשר בעיקר בדיבורים) ומבחינה כלכלית המדיניות של ביבי היתה לא רעה לדעתי (היא היתה מכוונת לטווח ארוך יותר וטרם ניתן היה לראות את תוצאותיה כשהחליפו אותו ושינו אותה...) מה שכן, בליכוד של היום יש אנשים כמו בני בגין ומשה יעלון, שהם גם אנשים ישרים (וכשאני מדבר על יושר, אני לא מתכוון רק לכאלה שלא עוברים על החוק, אלא גם לכאלה שעומדים במילה שלהם ובעקרונות שלהם גם כשאלה לא נותנים להם עוד יוקרה פוליטית ואפילו עולים להם במשרתם... בניגוד ללבני הקטסטרופלית למשל...) וגם מחזיקים בדעות מדיניות רבות איתן אני נוטה להסכים. מה גם שבשל יושרם האישי, אני סבור שהדעות הנ"ל הן באמת דעותיהם, בניגוד למקרים אחרים בהם אני סבור שדעות הפוליטיקאים הן הדעות שהם חושבים שיתנו להם תמיכה פוליטית וברגע שהתמיכה מתקבלת... אתם יודעים טוב מאוד מה קורה. אני מקווה שהאנשים הנ"ל ושכמותם, יקבלו כוח לא מבוטל בממשלה שתיבחר ויוכלו לתת לביבי גב חזק, אך תובעני, שיכריח אותו להישאר בתלם. אני חושב ששותפות קואליציוניות חזקות לליכוד מהימין, כדוגמת ישראל ביתנו, יוכלו לחזק את הגב הזה באם ישכילו להקפיד היטב על הערכים עליהם הן מושתתות, ויוכלו לסייע בשמירת ממשלה, שסוף כל סוף אחרי העשורים הקטסטרופליים שעוברים עלינו, תשכיל להנהיג מדיניות חוץ חזקה. *מדיניות חוץ חזקה, היא, לצורך העניין, רחוקה מאוד מה"ניכנס בהם" רקק לשם השואו של מפלגות שמאל מוזרות כמו קדימה. מדיניות חוץ חזקה היא כזאת שמנטרלת מראש את הצורך שלנו להגיב בכזה אופן, כיוון שהיא תשנה את המשוואה האזורית במזה"ת. מדיניות שכזאת, תנהיג תג מחיר על כל קסאם ותדאג להפעיל את צה"ל בשיטתיות לפי תג מחיר זה, עד שהחמאס יבין שכל טיל שהוא יורה מזיק לו יותר משהוא מזיק לנו. מדיניות שכזאת, תקשיח את תנאי הכליאה של האסירים הבטחוניים (שכיום מקבלים ביקורים, אינטרנט, טלוויזיה, ובגדול חיים יותר טוב מבעזה) כדי להפעיל לחץ שיביא לשחרור המיוחל של גלעד שליט. מדיניות כזאת, תדאג להוקיע מהשורש את התופעה של מפלגות אויב בכנסת. אין לי בעיה עם הרעיון של מפלגה ערבית, כל עוד היא באה באמת לייצג את ערביי ישראל כבני מיעוט אתני החיים בישראל, מחזיקים באזרחות ישראלית, ושואפים לשוויון זכויות וגם חובות מהמדינה. אבל המפלגות הערביות אצלנו מייצגות את הפלסטינים למעשה, ולפעמים גם את החיזבאללה ושות'. הן שוללות את צביונה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ופועלים למען זכויות של עם שנמצא איתנו במצב של מלחמה, קרי אויב, ולא למען זכויות המיעוט האתני אותו הן מתיימרות לייצג. בכל אופן... הדבר היחיד שמפריע לי בישראל ביתנו הוא מושב הכנסת האחרון. תמכתי בהם בבחירות האחרונות, מתוך תקווה שהנה, סוף כל סוף יש לנו כאן מפלגת ימין מתון אמיתית וכנה, שעומדת בעקרונותיה ומוכנה להילחם עליהם בכנסת. לדאבוני, ראיתי מצב שבו מפלגה זו תמכה בממשלת קדימה ההרסנית... בכל מקרה, בחירות 2009 עושות עליי את הרושם של בחירות גורליות, שכן הן באות אחרי ממשלה ששברה באופן שיטתי את חוקי המשחק הדמוקרטי הישראלי ואת המפה הפוליטית. אנחנו ניצבים כעת, מפנים ומחוץ, בפני איומים חמורים על המשך קיומה של מדינת ישראל, ובגדול אני מחלק את האפשרויות שלנו לעתיד לשלוש: 1 - אסון כבד. למשל, אם קדימה תעלה לשלטון (קדימה = מפלגה שאיגדה את כל מושחתי מרכז הליכוד הכבדים דאז עם כמה מושחתי עבודה והעזה להריץ קמפיינים של ניקיון כפיים, מפלגה שהובילה למלחמה כושלת ולמבצע צבאי מוצלח אחד, שגם אותו היא הצליחה לקלקל בסיום המדיני הכושל שלה, מפלגה בה מכהן שר שהורשע בעבירת מין נגד חיילת, מפלגת שמאל מובהק שממתגת את עצמה כמרכז, האתרוג של התקשורת ברמה שגובלת בפולחן אישיות קולטקיבי לחבריה, בועה מסוכנת שהגיעה הזמן שתתפוצץ... מטאפורית כמובן, אין לי שום כוונה להסית פה לאלימות נגד מושחתינו.) 2 - המשך הדשדוש הפוליטי ודחיית הפתרון לבחירות הבאות. זה יהיה מסוכן, כי ככל שנדחה את הפתרון הזה, הסיכוי שהוא יקרה ירד. ממשלה צרה ומוגבלת ולחץ כבד מצד ממשל אובאמה שלא יעמוד בקנה אחד עם עמדות הממשלה שלנו, למשל, יוכלו להביא לדשדוש שכזה. אני חושש מאוד מפני דשדוש. אם יהיה אסון חד וברור, קיים סיכוי שהציבור עוד איכשהו יתעורר בזמן ויעשה משהו. אם יהיה דשדוש, הציבור ימשיך להיעשות רדום יותר ויותר ככל שיעבור הזמן, ולא יקים מחאה רצינית ועקבית נגד השלטון הכושל. 3 - יציאה מהבוץ. זה התרחיש הפחות סביר, אבל אני עדיין מקווה שהוא יקרה. הוא יכול לבוא, למשל, בעקבות הקמתה של ממשלת ימין חזקה ורחבה, אולי אפילו בשיתוף מפלגת העבודה מהשמאל (בתנאי שזו תהיה מוגבלת מה בכוחה ולא רכיב נחוץ להשגת רוב בפרלמנט) שבה יישמע קולם של אנשים כדוגמאת בני בגין ומשה יעלון ובה תיושם מדיניות ליברמן "אין נאמנות - אין אזרחות". באם ממשלה כזאת תקבל את חופש הפעולה הראוי מצד הממשל האמריקאי, ולא תיקבר ע"י התקשורת הדורסנית והלא אחראית שלנו, אולי, אבל רק אולי, יש סיכוי שנתחיל לצאת פה מהבוץ.
