ברור לי שישי שליסל הוא הומוסקסואל בארון.
ברמת הדחקה חמורה מאד, כנראה. אדם שכל כך אובססיבי לציבור הלהט"ב, ברמה כזו שהוא לוקח סכין קצבים ושוחט ללא אבחנה בני אדם, ולא פעם, אלא חוזר על כך פעם שנייה (והפעם גם רוצח ילדה בת 16) מיד עם השתחררו מהכלא - זהו אדם (עוד לפני השאלה האם ועד כמה לא שפוי) מפוחד ורווי שנאה. שנאה כלפי עצמו, קודם כל.
שאף אחד/ת לא י/תספר לי שהוא הניף את הסכין בגלל שהפריע לו שהצועדים/ות מטמאים את עיר הקודש ותומכים בעקיפין או במישרין בהפרת איסור משכב זכר. הרי אסור ביהדות לעבור על הדיבר ״לא תרצח״ כדי למנוע משכב זכר או כל דבר שקשור לכך (ההוראה ביהדות להרוג הומוסקסואלים נעשית על ידי סנהדרין ובתנאים מגבילים. ואני לא כותב זאת כדי לסנגר על היהדות).
שליסל , לדוגמא, לא היה מניף סכין על אדם בגלל שחילל שבת, אף-על-פי שגם אדם כזה, על פי פסוק מפורש בתורה, חייב במיתה. ישי שליסל הוא אדם הומו שמלא בשנאה עצמית. שנאה שהוא שאב מהסביבה, מהחברה. חברה שעדיין רחוקה מאד מלהיות נקייה מהומופוביה. ובעיקר החברה החרדית בה גדל.
הסכין ששליסל הניף היא אותה סכין שהחברה שלו, הקהילה בה גדל ולה היה רוצה להיות נאמן, הניפה כלפיו מדי יום, מדי שעה. היא הונפה כלפיו בכל פעם שאחד מרבניו, מבני משפחתו וממכריו דיבר בגנות הומוסקסואליות (אולי זו הסיבה שחברו של שליסל שלמד איתו 8 שנים מספר שהוא אדם מופנם).
השנאה שבתמונות ניבטת מעיניו בעודו צועד ביום חמישי האחרון כלפי הצועדות והצועדים, היא אותה שנאה ותיעוב שהרגיש מהחברה החרדית כלפי חלק מסויים בזהות שלו. הרצון שלו לרצוח צועדים המזוהים עם קהילת הלהט״ב הוא גילום הרצון שלו לחסל את אותו חלק שנוא בזהותו. כאדם שמרגיש שבגד בחברה בה גדל (בשל היותו הומו) הוא החליט ללכת על הכל או כלום, ולבגוד גם בערך כה חשוב ביהדות של ״ואהבת לרעך כמוך״ ועל אחד האיסורים הגדולים-״לא תרצח״.
כנראה ששינוי בחברה החרדית לא יקרה בקרוב. ישנה הידברות בחדרי חדרים עם רבנים חרדים מצד גורמים בקהילה הדתית הגאה, אבל סביר שתדרשנה עוד שנים ארוכות כדי שאולי נראה שינוי בחברה החרדית, ושתופגן שם סובלנות, מינימלית אפילו, כלפי להט״ב. בחברה החרדית ישנם להט״בים רבים שחיים מגיל צעיר עד מוות עם סוד גדול. חלק מהם לוקחים את אותה סכין שהחברה מניפה מעליהם ושולחים איתה יד בנפשם.
מה בכל זאת אפשר לעשות?
אפשר להשקיע בקווי התמיכה הפתוחים גם לחרדים, כך שלכמה שיותר צעירים וצעירות חרדיים תהיה אוזן קשבת. להבהיר להם שיש א.נשים שמקבלים אותם כמו שהם וכמו שהן.
ולקוות שהעומדים בראש החברה הדתית, לפחות-רבנים ופוליטיקאים כאחד, כשייראו למה הדיכוי בחברה החרדית ובחברה הדתית מוביל, יגלו סובלנות, קבלה ואהבה של להט״ב.
ברמת הדחקה חמורה מאד, כנראה. אדם שכל כך אובססיבי לציבור הלהט"ב, ברמה כזו שהוא לוקח סכין קצבים ושוחט ללא אבחנה בני אדם, ולא פעם, אלא חוזר על כך פעם שנייה (והפעם גם רוצח ילדה בת 16) מיד עם השתחררו מהכלא - זהו אדם (עוד לפני השאלה האם ועד כמה לא שפוי) מפוחד ורווי שנאה. שנאה כלפי עצמו, קודם כל.
שאף אחד/ת לא י/תספר לי שהוא הניף את הסכין בגלל שהפריע לו שהצועדים/ות מטמאים את עיר הקודש ותומכים בעקיפין או במישרין בהפרת איסור משכב זכר. הרי אסור ביהדות לעבור על הדיבר ״לא תרצח״ כדי למנוע משכב זכר או כל דבר שקשור לכך (ההוראה ביהדות להרוג הומוסקסואלים נעשית על ידי סנהדרין ובתנאים מגבילים. ואני לא כותב זאת כדי לסנגר על היהדות).
שליסל , לדוגמא, לא היה מניף סכין על אדם בגלל שחילל שבת, אף-על-פי שגם אדם כזה, על פי פסוק מפורש בתורה, חייב במיתה. ישי שליסל הוא אדם הומו שמלא בשנאה עצמית. שנאה שהוא שאב מהסביבה, מהחברה. חברה שעדיין רחוקה מאד מלהיות נקייה מהומופוביה. ובעיקר החברה החרדית בה גדל.
הסכין ששליסל הניף היא אותה סכין שהחברה שלו, הקהילה בה גדל ולה היה רוצה להיות נאמן, הניפה כלפיו מדי יום, מדי שעה. היא הונפה כלפיו בכל פעם שאחד מרבניו, מבני משפחתו וממכריו דיבר בגנות הומוסקסואליות (אולי זו הסיבה שחברו של שליסל שלמד איתו 8 שנים מספר שהוא אדם מופנם).
השנאה שבתמונות ניבטת מעיניו בעודו צועד ביום חמישי האחרון כלפי הצועדות והצועדים, היא אותה שנאה ותיעוב שהרגיש מהחברה החרדית כלפי חלק מסויים בזהות שלו. הרצון שלו לרצוח צועדים המזוהים עם קהילת הלהט״ב הוא גילום הרצון שלו לחסל את אותו חלק שנוא בזהותו. כאדם שמרגיש שבגד בחברה בה גדל (בשל היותו הומו) הוא החליט ללכת על הכל או כלום, ולבגוד גם בערך כה חשוב ביהדות של ״ואהבת לרעך כמוך״ ועל אחד האיסורים הגדולים-״לא תרצח״.
כנראה ששינוי בחברה החרדית לא יקרה בקרוב. ישנה הידברות בחדרי חדרים עם רבנים חרדים מצד גורמים בקהילה הדתית הגאה, אבל סביר שתדרשנה עוד שנים ארוכות כדי שאולי נראה שינוי בחברה החרדית, ושתופגן שם סובלנות, מינימלית אפילו, כלפי להט״ב. בחברה החרדית ישנם להט״בים רבים שחיים מגיל צעיר עד מוות עם סוד גדול. חלק מהם לוקחים את אותה סכין שהחברה מניפה מעליהם ושולחים איתה יד בנפשם.
מה בכל זאת אפשר לעשות?
אפשר להשקיע בקווי התמיכה הפתוחים גם לחרדים, כך שלכמה שיותר צעירים וצעירות חרדיים תהיה אוזן קשבת. להבהיר להם שיש א.נשים שמקבלים אותם כמו שהם וכמו שהן.
ולקוות שהעומדים בראש החברה הדתית, לפחות-רבנים ופוליטיקאים כאחד, כשייראו למה הדיכוי בחברה החרדית ובחברה הדתית מוביל, יגלו סובלנות, קבלה ואהבה של להט״ב.
