ייתכן, אך זו דוגמא אחת מני רבות
אין לי כוונה 'להשוויץ'. מה שכן, יש לי כוונה להחמיא לפרופ' דויטש, ששיטת הלימוד שלו כ"כ מקיפה ומעמיקה, עד שהוא מספק לנו המון כלים לכתיבת חוזה. בכל מקרה, מכייוון שבפועל אין לי כוונה לנסח חוזה עבור אף אדם מלבדי עד שלא אהיה עורכת דין ממש, אני מדברת באופן תיאורטי על היכולת שלי לנסח חוזה. האופן המעשי זה משהו אחר, ובטח לא אטול סיכון כשמדובר באדם אחר. מה שכן אני אתן לך עוד כמה דוגמאות כיצד הקורס של דויטש סייע לי ביכולת לנסח חוזים: לדוגמא, ניתן לכתוב מבוא לחוזה שהינו חלק בלתי נפרד בחוזה. ניתן לכלול במבוא לחוזה מצגים טרום חוזיים כך שכל צד לא יסתכן שהצד השני מטעה אותו אפילו במחדל. כמו כן במבוא לחוזה ניתן לכתוב כי רמת הקואופרטיביות בחוזה תהה גבוהה, לציין באילו מקרים צד יתן לבעל חוזהו התרעה לגבי הפרת חוזה ומה יהה אורכה ( בכדי לא לפוצץ את החוזה על הפרה רק משום שנדמה לצד אחד כי היא יסודית ). במבוא לחוזה אפשר לכתוב תכליות כלליות ולא להשאיר את זה לפרשנות בית משפט, ואפשר לכתוב נספח עם פרשנות המוסכמת על שני הצדדים.עוד במבוא לחוזה ניתן לכתוב רשימה של ציפיות והסתמכויות של כל אחד מן הצדדים, וכך להכניס את הצד השני לחוג הצפיות של נזקים עתידיים. הדברים הללו באים לי מתוך הלמידה התיאורטית - ואני חושבת שהם מאד ישומיים. אפשר גם לכסות בחוזה מראש מצבי סיכול - אפילו ברמה נמוכה למשל לכסות מצבי מלחמה, וכו'. נכון, זה הופך את כתיבת החוזה למייגעת אבל זה כלום לעומת ההדיינות המשפטית. עדיף להשקיע המון מחשבה מראש מאשר כאב ראש אחר כך. ועוד דוגמא? יש לעשות בחוזה פרק של התאמה לנסיבות חדשות, ולקבוע לגבי חיובים שונים בחוזה מה תהה האחריות: באשמה, חמורה, ולפרט. חוזה שכזה, אשר יחיל את כל המרכיבים הללו, לדעתי יצמצם מאד את הסכסוכים העתידיים בבית המשפט. אם הוא יכתב תוך חלוקה נכונה לראשי פרקים כאשר סעיפי פרשנות ותכלית יבואו כנספחים, החוזה יהה קריא יחסית וקל להתמצאות. נכון, הוא יהיה שמן בעוביו, אבל זה עדיף על הדיינות משפטית של שנים בשל סעיף שאינו מובן. ענבל