בתיאבון

אהרן5

New member
בתיאבון

שברתי את הראש. לא הבנתי מדוע עסקן ציבור, שזכה בכיסא נוטף שומן שדבוק לו לתחת יתנדב מרצונו לוותר עליו. שברתי את הראש ולא הצלחתי. אמרתי לעצמי: לך תדע, שמה בבוהמה, בלאגן בלאגן... אולי יש כל מיני סיבות שאני לא מבין... והנה התעלומה המסקרנת סוף סוף נפתרה: הבחור פשוט סבל מחוסר תשומת לב. זה הכל... זוכרים את הבכירים הסובלים מבעיות רגשיות (חוסר רגישות לכספי ציבור)?... אז הנה בכיר שסבל מחוסר תשומת לב. אהרון רוצה להגיע לתקשורת מה הוא צריך לעשות לשם כך?... לא יעזור שום דבר, אין לו סיכוי. גברי לוי רוצה להגיע לתקשורת מה הוא צריך לעשות לשם כך? להפריח נפיחה... זה הכל. הפריח... ונשאר בחיים... הכריז על התפטרותו... מיד קמה קול זעקה גדולה ומרה: לא גברי, אל תעזבנו, לא ולא... נגעה הזעקה לליבו, ישב וחשב, ומאחר שליבו רחום וחנון, ומאחר שעתיד הכדורגל עמד בפניו, הסכים כבוד הבכיר להקריב את המחנק שעמד בגרונו ולוותר על פרישתו. והכל למעננו. הבכיר מוכן להקריב מעצמו כדי להמשיך ולשרת את הציבור... איזה בכירים, איזו איכות... מרגש... מרגש... לכך בדיוק התכוונתי כשכתבי את הפתגם הבא: "אם נביט אל הבכירים בעיניים כלות ובפה פעור מהערצה, ונבלע בשקיקה כל מה שהם משליכים מלמעלה, בל נתפלא אם מה שנלקק לא יהיה בדיוק דבש... מצורפת תמונה של שרותי בכירים וחדר אוכל משרתים.
 
למעלה