בת לאם חד הורית

adii1992

New member
בת לאם חד הורית../images/Emo4.gif

שלום אני בת 18, בת להורים גרושים, הם התגרשו כשהייתי ממש קטנה. הם מעולם לא היו בקשר טוב, אני גרה עם אמא שלי בעיר אחרת מאיפה שאבא שלי גר, ואני גם לא בדיוק בקשר איתו. אמא שלי די מבוגרת, מרגישה הרבה לא טוב ולא כל כך בריאה, וגם המצב הכלכלי שלה לא משהו- והיא לא מסתירה את זה..אני יודעת הכל ורואה שהיא די מדוכאת אני הבת היחידה שלה, ואף פעם לא היה לה מישהו מאז שהם התגרשו..אנחנו גרות לבד שתינו ואני באמת הכל בשבילה..אני הדבר היחיד שיש לה..היא לא יוצאת לבלות, היא לא בקשר יום יומי עם אף חברה או משפחה הבעיה שלי היא שאני לפני גיוס, ואני רוצה ללכת לתפקיד משמעותי שזה אומר לשרת רחוק מהבית בבסיס סגור. אני באמת לא יכולה לדמיין מצב שאני בבסיס שבועיים או שלושה שבועות והיא לבד בבית כל הזמן הזה. יש ימים שאני סתם ישנה אצל חברה יום אחד או לא בבית כמה זמן ואני מרגישה רע עם עצמי. אני באמת מרגישה שאם אני לא אדאג לה אף אחד לא יעשה את זה זה ממש בעייתי כי אני שוקלת לוותר על תפקיד כזה ולשרת בבסיס קרוב לבית ולצאת כל יום..בכל זאת אני לא מהמורעלות האלה, הצבא לא עד כדי כך חשוב לי..פשוט הייתי מעדיפה לעשות כן משהו משמעותי שיוכל לעזור לי בעתיד מצד שני אני יודעת שאני ארגיש ממש רע להיות כל כך הרבה זמן לא בבית.. מה לעשות?!?!
 

olam varod

New member
תלוי איך את רוצה לראות את חייך בעתיד

האם תהיי אישה עצמאית ובעלת דרך חיים משלה. או שתגדלי את אימך ותדאגי לכל דבר מצרכים בסיסיים ועד לתכנית בידור. אמא שלי מתקרבת לגיל 70 והיא אלמנה מזה 8 שנים. למרות שהיא עצמאית בסה"כ, היא כל הזמן משחקת לנו על המצפון על כך שהיא לבד, ואין לה לאן ללכת ובכלל כמה היא מסכנה. בעוד שבמציאות יש לה 6 ילדים שהיא יכולה לבקר,ועוד 4 אחים נוספים משלה, גיסה ומכרים. ובכל זאת היא בחרה להסתגר בבית ושיבואו אליה. התחלתי לאטום את עצמי מלהיכנס למצבים האלה, היא נמצאת במצב הזה לא כי אין לה אפשרות אחרת אלא כי היא בחרה בכך. אמא שלך יכולה וצריכה למצוא לעצמה חיים "אמיתיים", כדי שכשיגיע היום ואת תעזבי את הבית לטובת בעלך היא תדע להתמודד עם הלבד. אל תהפכי אותה לתלותית כבר בגיל שלה הזה. חוצמזה - מותר לך ואת אפילו חייבת לעצמך - לחשוב על טובתך ולא עליה. בהצלחה.
 
ומה אמא שלך רוצה בשבילך?

האם יתכן שאמך רוצה שאת תמצאי את דרכך בחיים ושזו תהיה הדרך הכי טובה לך? האם יתכן שלראות אותך מאושרת יחזק אותה ויעשה לה טוב? יש אמהות שחושבות שהכי טוב לילדים, זה שהן תקדשנה את עצמן רק לילדים, לא תחפשנה בן זוג חדש, לא תחפשנה עבודה או עיסוק מעניין ומספק ואולי גם תורם כלכלית, כי אז יהיה פחות זמן לילדה. אך למעשה, הן גורמות לכך שהילדים מרגישים חייבים להן. במצב כזה הילדים חוששים להתרחק מאמא ונוצר מצב של תלות הדדית לא בריאה. יתכן שדווקא התרחקותך מהבית, ע"י שירות רחוק מהבית, יאפשר לכן להשתחרר מהתלות הזו וזה יעשה טוב לשתיכן. הרי, מתישהו, כמו שכתבה "עולם ורוד", תצטרכי לצאת מהבית ולהתחיל את חייך. בשירות הצבאי תוכלי לעשות זאת בהדרגתיות, והיות וזה צבא - אמך תבין ולא תבוא אליך בטענות. לגבי השירות הצבאי - יש אפשרות למצוא תפקידים משמעותיים ותורמים לך ולצבא גם קרוב לבית. במידה ויהיה קשה מדי 0 תוכלי לפנות לקצינת ת"ש (תנאי שירות) ביחידתך ולבקש להתחשב במצב המשפחתי. האם שוחחת עם אמך על השירות הצבאי? האם ספרת לה מה רצונותיך ושאיפותיך?
 
יעל אני מצטרפת לדברייך בשתי זרועות ../images/Emo203.gif

הבת שלי רצתה לשרת רחוק היה לה תפקיד משמעותי וחשוב בחיל האויר. ביום בסם הקורס והיא שובצה קרוב, בכתה שלושה
ימים ברציפות המפונקת שלי (אמת!!!) אחרי שהתרגלה היתה מאושרת לעשות משמרת משמעותית!!!! ולשוב למיטה שלה, אחרי יומיים או פחות.
בהצלחה!
 

אנילה1

New member
לפעמים כשעושים צעד משמעותי, הצד השני משתחרר

גם. אל תוותרי על החלומות שלך. לדעתי אמך תהיה נמרה כשאת תלכי לדרכך. אולי הדאגה של אחת לשניה, מחלישה את שתיכן. בכדי שתרגישי יותר טוב עם עצמך, תתחילי בראש גדול, ותראי מה קורה עם אמך. אם היא לא מסתגלת, תוכלי לבקש לשרת על יד הבית. אגב לא צריך להיות עם מישהו פיזית כל הזמן בכדי להרגיש קרובים. יש היום סקייפ, וניתן "להתראות" כמה פעמים ביום. חוץ מזה יש טלפונים אסמסים. זה לא בדיוק שאת נוסעת לחו"ל לשנה. אם לא תהיי בבית אולי אמך תחליט לצאת, ואולי תמצא חברה לעצמה. וזה יהי טוב לשתיכן.
 
למעלה