גאווה בהורה (?)

[רוחות של שינוי]

גאווה בהורה (?)

החברה שלנו, אם כל היותה פתוחה לכאורה, היא עדיין מאוד שמרנית. האם אנחנו גאים בהורים שלנו? האם עובדת היות ההורה/ אחד מההורים "שונה" על פי מרבית המוסכמות החברתיות משפיעה עלינו? משנה לנו?

 

[זיו סופר]

לי אף פעם לא עלתה

לי אף פעם לא עלתה השאלה האם אני גאה באבי או לא גאה בו על היותו הומוסקסואל. האם ילדים להורים סטרייטים גאים בהם על כך? שאלתך גרמה לי לחשוב והתשובה שאני מוצא בתוכי היא שהנטייה המינית שלו זו אקסיומה מבחינתי כפי שנטייתה המינית ההטרוסקסואלית של אימי היא אקסיומה. אני בהחלט יכול להיות גאה או לא גאה בדרך שבה הוא עשה את הדברים לאור, או יותר נכון לומר בצל שמרנותה של החברה. הבחירה שלו לעשות לעשות את הדברים (כגון היציאה מהארון, הגירושין, החשיפה, ההתמודדות עם החברה) כך או אחרת קשורה לאישיותו ולאו דווקא לנטייתו המינית. ויש דברים שאני גאה בהם ויש דברים שלא ויש דברים שגם וגם כי התמונה היא לא שחור ולבן היא נעה בין "גאה" ל- "לא גאה". באמצע יש גוונים רבים.

 

[רוחות של שינוי]

גאווה בהורים..

מסכימה עם מה שאתה כותב. אני חושבת, שאם הייתי מתביישת באבא שלי כאדם, אז זה רק היה מוסיף לבושה, ואם הייתי גאה בו כאדם, זה לא היה מוסיף ולא היה גורע. אבל כל אחד רואה את הדברים אחרת ועניין אותי לדעת.