גאווה לחרשים יברוך אל חרש..

[דון סקוטי]

גאווה לחרשים יברוך אל חרש..

 

[אייני]

גאווה לחרשים?

לי זה נראה יותר כמו בושה כבר כל השרשור הזה שיש שם... כאילו, באמת, חרשות זה מום, ויש דרכים להתגבר עליו, מי לעזאזל המזוכיסט שמעדיף לא לעשות כלום? ואיזה הורים דפוקים לא יתנו לילד שלהם כלי שיכול לעזור לו בחיים? אם בעתיד, הילד, מסיבותיו שלו, יחליט שהוא מעדיף רק את חברת החרשים - זאת בחירה שלו לפחות, אבל ההורים צריכים לתת לו לראות את כל העולמות ולא להחליט בשבילו החלטה כזאת... מזכיר לי תוכנית שראיתי, על משפחה שבה יש אח חרש ואח שומע, ולשניהם נולדו ילדים חרשים. האח השומע עשה את השתל לילד שלו, והאח החרש (שהתחתן עם חרשת, אגב) לא היה מוכן. החלק שהכי זעזע אותי בתוכנית היה כשהאמא החרשת והבת שלה (בת ארבע בערך) אמרו למצלמה שהן החליטו לא לעשות את הניתוח, ואז שואלים את הילדה למה והיא עונה שאמא שלה החליטה שזה לא טוב, ואז האמא ממהרת לתקן: "לא, לא, שנינו ביחד החלטנו שזה לא טוב".

 

[חלב וניל]

מסכימה עם כל מילה../images/Emo45.gif

 

[נופו המטורפת]

בוא אני יסביר לך

איך עובד הראש של החירשים. יש להם חברים חירשים שכולם מדברים בשפת סימנים והם בעצם מעין "קהילה" כשהם יולדים ילדים, הם רוצים שהילדים יהיו חלק מהקהילה הזאת ויהיו מעורבים יותר בחיים של ההורים כי בין שומעים לחירשים יש מעין ריחוק. אני באופן אישי מקבלת את כולם שומעים וחירשים ואם יוולד לי ילד חירש אחכה שהוא יגדל ויוכל לקבל החלטות בעצמו אם לעבור את הניתוח או לא. ואלמד אותו לדבר כמו בנאדם ולכתוב כמו בנאדם.

 

[צלף]

אבל יש נקודה שלא שמת לב

בגילאי הילדות המוח הרבה יותר מוכשר ללמוד שפות וצלילים באופן טבעי - כך שאם תחכי שהילד יגדל ויגיע לגי החלטה שהוא גיל 15 אז הוא יפסיד את התקופה שלמוח שלו היה את המוכנות...

 

[דון סקוטי]

אין חרש אין מוכשר ללמוד שפת סמנים..

אין חרש אין צלילי...אין חרשים אין הלן קלר...אין חרשים אין שמע...אין חרשים אין בקול...אין חרשים אין פורום שקט..אין חרש אין שטיינר אין חרש אין אודיולוג'יק..אין חרש אין דת אין חרש אין גזע..אין חרש להרים את ידיים???? יש חרש יש אותכם!

 

[דני יש רק אחד]

../images/Emo45.gif

 

[נופו המטורפת]

אמרתי

עד שהילד יוכל לקבל החלטות. וזה יכול לקרות כבר בגיל 5-8 שילדים כבר נהיים יותר מפותחים ומבינים מה קורה בסביבה. בגיל הזה זה סבבה לעשות את ההשתלה. אני אומרת את זה כי אולי אני ישים את הילד שלי בגן של ילדים חירשים? בכיתה משולבת? אולי אני ארצה שהוא יכיר אנשים כמוהו? אולי הוא יהנה משפת הסימנים? אם אשעה לו את הניתוח כשהוא תינוק אמנע ממנו עולם ומלואו. גם בגיל 20 למוח יש "מוכנות" זה עיניין של כוח רצון. אני מאמינה שאם הייתי עוברת עכשיו את הניתוח הזה, הייתי משקיעה המון זמן בללמוד לשמוע מחדש. כי אני רוצה לשמוע ואם אני רוצה, אני יכולה. לצערי יש היום חירשים שעשו את הניתוח בגיל 17 ועדיין לא יודעים לשמוע טוב כי הם לא התאמנו מספיק.

 

[צלף]

זה לא רק עניין של כח רצון

כמה שהבנתי מקריאת מאמרים - חלון זמן שבו המוח קולט בקלות שפות וגם משטלת על הבנת הנשמע - מתחיל בגיל חצי שנה ונגמר בגיל חמש או שש.. אחר כך צריך להשקיע הרבה בלימוד. חוץ מזה לא כמו שחשבו לפני שלושים שנה - אין בעיה בלגדול על שתי שפות או יותר - זה לא גורם לפיגור התפתחותי...

 

[moran f]

גיל 5-8? את רצינית?

את באמת חושבת שילד בן 5 יכול להחליט החלטות שישפיעו על חייו? והרי ממילא בגיל הזה גם ה"החלטות" שכן מצליחים להחליט (והן כל כך רחוקות משתל) מאוד מאוד מושפעות מההורים. בקשר לתגובה אחרת שלך - מה תפקידם של ההורים? הורים לא משחקים את אלוהים. אבל כל עוד הילד לא יכול להחליט לבד (וזה ממש לא בגיל 5) הם צריכים להחליט בשבילו. לכן הורים יכולים לבחור אם לבצע ברית מילה או לא, אם לבצע ניתוחים מסויימים (כולל שתל קוכליארי), אם לחסן ועוד המון החלטות. ההורים הם אלו שבכלל מחליטים שלילד יהיה קיום - בלעדיהם הוא פשוט לא היה נולד.

 

[שלביופי1]

נופו..

אני חירשת שהורי החליטו לעשות לי שתל בגיל שנה וחצי.. ואני ממש שמחה על כך...יש לי יחסים מצוינים עם כולם, חירשים,כבדי שמיעה ושומעים. חברים שומעים שהכרתי בהתחלה לא האמינו לי שאני לקויית שמיעה בגלל שאני מדברת ממש טוב ובמקרה באמת לא שמים לב כ"כ לשתל. אז א.שומעים לא ממש מתייחסים לשתל\מכשירים כ"מפלצת" ע האוזן...המצב כבר מוכר בארץ והרבה יודעים מה זה. ב.אם ההורים שלי (שומעים רגילים הכל ..) היו משאירים את ההחלטה בידיים שלי אני די בטוחה שלא הייתי עושה את השתל ומעדיפה להשאר בחברת החירשים. למה? כי זה הרבה יותר נוח. נוח שיש מי שמבין אותך ואתה יכול לתקשר איתו בדרכים שונות מאחרים והעיקר אתה שונה. כל אחד אוהב להיות שונה ומיוחד במינו. אבל ביחס למה שאני שמה לב לחברים שעושים שתל בגילאים מאוחרים יחסית, השמיעה והדיבור שלהם באופן טבעי!! לא משו בגלל שקשה להם ואין כוח להתאמן מספיק..ושאתה קטן יש יותר כוחות רצון וגם אם אין ההורים משדלים הרבה... בקיצור בערך..אני שמחה שההורים שלי החליטו בכל זאת לעשות את השתל.יותר נכון לומר שאבי דחף את העניין כי אמי כמובן חששה מבחינה בריאותית, וילדה קטנה והעדיפה אולי בכל זאת להכנס פשוט לקהילת החירשים (חיינו אז בארה"ב). אלמלא הם לא יודעת איפה הייתי היום מכל הבחינות.

 

[נופו המטורפת]

אני ממש שמחה בשבילך

שעשית את השתל ושאת שמחה עם ההחלטה הזאת שהוריך החליטו בשבילך! וואלה בגיל 5 אין לך כוח רצון אתה יותר תמים מאשר בעל כוח רצון... בגיל 20 יש לי מוטיבציה לעשות את השתל. מי שאין לו מוטיבציה לעבור את זה בגיל 20, שלא יעשה את הניתוח!!! בעיה שלו!

 

[אייני]

את שוכחת שני דברים עיקריים

האחד - כשאתה בן פחות מ18, הניתוח בחינם. כשאתה בן עשרים הוא עולה משהו כמו עשרים אלף שקל. בהתחשב בעובדה שבגיל עשרים אתה גם רוצה ללכת לאוניברסיטה (שעולה גם המון כסף) זה בעייתי. הדבר השני - ככל שאתה צעיר יותר, אתה תצליח יותר בניתוח. עם כל הכבוד למוטיבציה של מישהו בן עשרים, אין ספק שהרבה יותר טוב פשוט לעשות את הניתוח לתינוק בן שנה ושהכל יבוא לו בקלות אדירה, מאשר לעשות את זה למישהו בן עשרים, שרק אם הוא יתאמץ ויעבוד ממש קשה, אז הוא יצליח לשפר את השמיעה שלו, וגם אז זה לא יהיה כמו אותו תינוק.

 

[נופו המטורפת]

אני לא שכחתי שום דבר

אני לקחתי את זה בחשבון. אני מדברת על עוב כמה שנים. עוד כמה שנים בטח יתמכו גם במבוגרים שרוצים לעשות ניתוח. אני לא מתכננת להביא ילדים בקרוב. ואם הם יוולדו יהיה להם זמן להחליט לפני גיל 18 למרות שעד שהם יהיו בני 18 כל העולם יתהפך מן הקצה אל הקצה. אני מדברת על העתיד. אם אני ארצה לעשות את הניתוח אחכה עד שזה יתאפשר. אני אחכה עד שהשתל יהיה יותר קטן ופחות בולט ומכוער. וכמובן יותר משוכלל.

 

[אייני]

אבל, מצד שני

המטרה העיקרית של השתל היא לעזור לך בחיים. אם את מחכה, את דיי מפספסת את הרעיון... לעשות שתל אחרי שכבר יש לך עבודה ומשפחה וזה זה ברוב המקרים דיי מיותר, כי למה צריך להתחיל לעבוד מחדש על הכל? בשביל סתם לשמוע טוב יותר, אם ממילא אתה כבר מסתדר מעולה בחברת חרשים ושומעים כאחד? אגב, אני חושב שאת מייחסת יותר מדיי חשיבות למראה החיצוני שלו... קודם כל, אם אין לך שיער קצוץ (ולרוב הבנות אין

) אז את השתל יראו בדיוק כמו שרואים את המכשיר, כי השיער יסתיר לך את המגנט. אני למשל מתולתל (בלי שיער ארוך אבל) ובקושי שמים לב אליו... הכי מצחיק אבל זה שמי שכן שם לב שואל אותי: "ואו, איזה פלאפון מגניב! מאיזו חברה זה?" והיו אפילו כאלה שחשבו שאני עובד בטלוויזיה

בכל מקרה, לחכות שהשתל יהיה יותר משוכלל זה דיי טיפשי. תמיד תמיד ישכללו אותו עוד יותר, עד שהוא יגיע למצב שהוא יהפוך אנשים לשומעים, ואז למעשה יפסיקו לשכלל. השאלה היא אם את חושבת שהמצב הזה יגיע בזמן הקרוב. לדעתי, אם הוא יגיע, זה יהיה עוד מינימום עשרים שלושים שנה, ולחכות את כל הזמן הזה זה בעצם לבזבז את כל החיים שלך בצפייה למשהו שאפילו לא בטוח שיגיע בזמן שרלוונטי בשבילך...

 

[M r s S m i t h]

בעצם..

השנתיים הראשונות של הילד מאד מכריעות את מאפייני דיבור ושמיעה שלו. שנתיים הללו הן מאד קריטיות, כך שעדיף לעשות לילד שתל כבר לפני שיגיע לגיל שנתיים. לאחר מכן הוא בטוח יתפקד ממש טוב, יתרגל לדבר בטלפון, כי המוח שלו כבר "מתורגל" לשמיעה ודיבור טוב. אם עושים לו שתל בגיל 5-7, זה לא ישנה את מבטא הלא ממש מושלם שלו שכבר נקבע בשנתיים הראשונות לחייו.

 

[נופו המטורפת]

אם יהיה לו מבטא אז מה?

כל ילד יכול ללמוד לדבר. כל בנאדם יכול ללמוד שפה חדשה ואחרי כמה שנים שהוא ידבר בה המבטא שלו יהיה קטן. מה רע במבטא אני מדברת טוב אבל קולטים שיש לי בעית שמיעה בגלל הצ' שלי והר' הלא מתגלגלת. אבל אני יכולה לדבר עם אנשים אז מה הבעיה במבטא כל עוד מבינים אותך.

 

[אייני]

נו, אז למה לא פשוט לעשות לו את השתל

ולחסוך הכל? שלא יהיה מבטא, ושלא יהיו בעיות, ושהוא אפילו לא יצטרך להתאמץ והכל יבוא לו בקלות. מה רע? אחרי הכל, ככל שהוא יחכה יותר, הוא יצטרך לעבוד יותר...

 

[nickey]

נשמע שאתה תומך נלהב

בנושא השתל אבל אין לך שום זכות להכריח אחרים שיבצעו את הניתוח בילד העתידי שלהם. זו החלטה שלהם אם לעשות את הניתוח בילד בן שנה או לחכות ואז לתת לו להחליט בעצמו לכשיתבגר ויגיע לבגרות רגשית ושכלית. אני למשל מכירה מישהי שבגיל 28 עשתה את השתל וכיום היא מאוד מאוד מרוצה, הייתה לה מוטיבציה גבוהה לעבור את הניתוח והיום היא מסתדרת מעולה. אבל היא לא מנהלת מסע צלב כמוך. לכל אחד יש את הבחירה שלו, האפשרות ללמוד מטעויות ולהנות מבחירותיו, אתה לא יכול לכפות עליהם את דעותייך ומחשבותייך.

 

[אייני]

להכריח? לכפות?

חשבתי שאני מנהל פה וויכוח ענייני בנושא השתל... אני חושב שאתם יותר מדיי לוקחים דברים ללב... מה גם שאף אחד לא ממש ענה לי - מה בדיוק מונע מאותו ילד שעשו לו ניתוח שתל, אם רק ירצה, להצטרף לחברת החרשים? העובדה שההורים בוחרים בשבילו לעשות ניתוח שתל אינה אומרת שהם בוחרים בשבילו היכן יחיה. לעומת זאת - כאשר הם בוחרים בשבילו לדחות את ניתוח השתל, או לא לעשות בכלל - הם בוחרים בשבילו היכן יחיה, לפחות בשנות חייו הראשונות. דווקא לעשות את ניתוח השתל לילד זה להעניק לו את אפשרות הבחירה - להציג בפניו את כל העולמות, ולתת לו לבחור באופן אישי, ובצורה הטובה ביותר, כאשר יש לו את הכלים הטובים ביותר. אם רק ירצה - יסיר את השתל ויצטרף לחרשים, והוא לא הפסיד כלום (אפילו לא אגורה שחוקה כי השתל הוא בחינם עד גיל 18). כך, שאם מתעקשים לתת לילד לבחור - למעשה צריך לעשות לו את השתל, כי רק כך יכיר את שני העולמות... בכל מקרה, אם מפחדים מהסיכונים או אם מפחדים מחוסר הצלחת הניתוח, אלו נימוקים לגיטימיים לחלוטין, ואם מישהו לא עושה את השתל בגללם, אני כמובן לא אכריח אותו או משהו. כל הוויכוח שלי כאן נוגע רק לגבי כל הרעיון של "לתת לילד לבחור" או לא.