"גמילה" משאיבה אחרי דלקת
היי לכולן, שנה טובה!
בשעה טובה אני נטולת דלקות כבר שבועיים, אחרי ארבעה סבבי אנטיביוטיקה (!).
אני נוטלת תרופה הומאופתית למניעת גודש עכשיו ועושה דיקור ומקווה לאללה שזה לא יחזור.
בדלקות הייתי שואבת את הצד המודלק כדי לרוקן את החיידקים ואילו עכשיו אני מנסה לסמוך על הגוף שלי ולא לרוקן מלאכותית את הציצי אחרי הנקה כדי לתת לגוף להסתגל למשק החלב הנכון.
בלילות התינוק, בן 10 שבועות, יכול לישון בהתחלה חמש שעות, ואז לקום כל שעתיים וחצי שלוש להנקות קצרות יחסית, מה שיוצר קצת עומס וכבדות על השדיים. אין גודש או סתימות, פשוט הציצי מלא. במהלך היום התינוק מרוקן את שני הצדדים
אני לא רוצה לשאוב כדי לא לעודד יותר ייצור חלב שאין בו צורך, מצד שני אני מפחדת שזה יחזיר את הדלקת.
האם לסמוך על הגוף שידע להסתדר עם עומס? מה אתן מציעות?
תודה רבה מראש
היי לכולן, שנה טובה!
בשעה טובה אני נטולת דלקות כבר שבועיים, אחרי ארבעה סבבי אנטיביוטיקה (!).
אני נוטלת תרופה הומאופתית למניעת גודש עכשיו ועושה דיקור ומקווה לאללה שזה לא יחזור.
בדלקות הייתי שואבת את הצד המודלק כדי לרוקן את החיידקים ואילו עכשיו אני מנסה לסמוך על הגוף שלי ולא לרוקן מלאכותית את הציצי אחרי הנקה כדי לתת לגוף להסתגל למשק החלב הנכון.
בלילות התינוק, בן 10 שבועות, יכול לישון בהתחלה חמש שעות, ואז לקום כל שעתיים וחצי שלוש להנקות קצרות יחסית, מה שיוצר קצת עומס וכבדות על השדיים. אין גודש או סתימות, פשוט הציצי מלא. במהלך היום התינוק מרוקן את שני הצדדים
אני לא רוצה לשאוב כדי לא לעודד יותר ייצור חלב שאין בו צורך, מצד שני אני מפחדת שזה יחזיר את הדלקת.
האם לסמוך על הגוף שידע להסתדר עם עומס? מה אתן מציעות?
תודה רבה מראש
