דילמה מאוד קשה בדקה ה-90

[ק א ס י ו פ א ה]

דילמה מאוד קשה בדקה ה-90

התלבטנו ארוכות והחלטנו להשאיר את הילד עוד שנה גן חובה (הוא יהיה בספטמבר 6+חודש). הוא גדול מאוד פיזית לגילו (חושבים שהוא לפחות בכיתה ב'), הוא מאוד מפותח לגילו מבחינה קוגנטיבית / מוטורית וכו', הוא חברותי ומתאקלם מהר בסביבה חדשה (בעיקר עם ילדים, עם מבוגרים הוא בישן יותר). אבל בקטע הרגשי היו לו בעיות כגון סף תסכול נמוך, התפרצויות זעם, פחד מהתנסויות חדשות כי אולי יכשל. חלק מזה בגלל אופי וחלק בגלל אח תינוק שהפך פתאום לילד (ומכאן ליריב). פסיכולוגית פרטית ופסיכולוגית של הגן המליצו להשאירו. וכך במאי הוחלט שישאר שנה נוספת בגן. הילד מתנגד נמרצות ולא רוצה גן. הוא רוצה כיתה א'. ובחודשיים האחרונים הוא נתן זינוק קדימה. בכל התחומים, כולל הקטע הרגשי. היום אני רואה אותו מתמודד עם משימות חדשות בצורה שונה. אני רואה אותו "מחנך" את אחיו הקטן ודואג לו בצורה בוגרת. וכשיש התפרצות הוא מצליח לשלוט בה בזמן, לדון איתנו ולמצוא פתרון לבעיה כמו בוגר. אני רואה אותו בחברת בני גילו ולא רואה שום חיסרון על פניהם, ואפילו להפך. ומחלחלים בי ספקות אם לא צריך לשנות את ההחלטה. מה דעתכם? האם כדאי לקחת את הסיכון ולהעלות אותו לכיתה א' או להשאיר אותו כנגד רצונו בגן שנה נוספת (ללכת על בטוח)?

 

[חני ב]

כלומר הוא יליד אוגוסט?

עד כמה שאני יודעת, את בכלל לא יכולה להשאיר אותו עוד שנה בגן. רק ילידי אוקטובר-דצמבר יכולים וגם אז לעתים עושים בעיות. (אבל אולי אני טועה, ככה זה היה כשהתלבטנו לגבי בני) ולשאלתך, הייתי מעלה אותו. לדעתי הקשיים שיש לו לא יפתרו ע"י השארות עוד שנה בגן, להיפך, הם יכולים להתגבר.

 

[ק א ס י ו פ א ה]

כן, יליד אוגוסט

למזלנו אנחנו גרים ביישוב קטן עם יחס אישי לכל הורה. ציפיתי למלחמה אבל להפתעתי הטובה הם ישר אמרו לי כן לאחר המלצת פסיכולוגית הגן. ואם אתחרט, הם בטח לא יגידו לי לא. כך שהכל בידיים שלנו, ההורים. אחריות מאוד גדולה... ובזמנו הפסיכולוגית סיפרה שהוא סירב למלא דפי עבודה כי רצה לצאת החוצה לשחק עם החברים שלו (כל הילדים שיחקו למעט 4 ש"נבחנו"). וזה מה שהכריע את הכף מבחינתה (פגישה של שעה). האמת שכשאני חושבת על זה עכשיו, אפשר להבין אותו.

 

[חני ב]

נו באמת, היא רצינית או חאפרית?

מי לא יעדיף להיות עם החברים שלו?

 

[נועה לביא]

כמה מגוחך ולא מקצועי

גם אני מעדיפה לצאת לבלות עם חברים מלעשות מטלה שאינה מעניינת אותי, אפילו אם זה אומר לדחות אותה לרגע שאחרי האחרון. מישהו רוצה להחזיר אותי לגן?

 

[Kalla]

תתפלאי ../images/Emo8.gif

 

[ק א ס י ו פ א ה]

לרגע חשבתי שאת כותבת עלי... ../images/Emo13.gif

אני חושבת שבסיטואציה כזו גם אני הייתי נשארת בגן

 

[Kalla]

על סמך מה שתיארת כאן:

השילוב של רצון הילד ותהליך ההתבגרות שעבר לאחרונה - הייתי שולחת לבית הספר. להשאיר אותו בגן כנגד רצונו במקום לתגמל אותו על ההשגים המרשימים שלו על ידי שליחתו לבית הספר עלול ליצור אתלו תסכול ונסיגה, שלא לדבר על זה שעלול להיות משעמם לעבור שנה שנייה את אותו המסלול. לדעתי, להשאיר שנה נוספת בגן אינה ברירת מחדל ויש לעשות זאת רק אם הילד באמת לא בשל לכיתה א'.

 

[ק א ס י ו פ א ה]

וזו "ה" שאלה - בשל או לא בשל

ויש לו סבתא שהיא היתה שנים רבות מורה ביסודי. והיא טוענת שצריך לחשוב על זה שוב. היא טוענת שראתה הרבה ילדים פחות בשלים ממנו בבית ספר.

 

[Kalla]

נו, אז יש לך חיזוק מיותר ממקור אחד.

שוב, ברגע שהילד רוצה לכיתה א' ואין משהו ממש חמור שעלול להפריע לו שם, לדעתי השארה בגן בניגוד לרצונו יכולה רק להזיק.

 

[פלגיה]

אני זוכרת את ההתלבטויות שלך

באמצע השנה (בפורום חינוך לגיל הרך). לפי כל המצב שתיארת, אני הייתי לוקחת את הסיכון ומעלה אותו לכיתה א'. השיקול העיקרי זה הרצון שלו. אם הוא רוצה לא' (יכול להיות שזה מה ש"הקפיץ" אותו קדימה בהתפתחות) - אז שנה נוספת בגן עלולה לתסכל ולשעמם אותו. שיקול נוסף זה הגיל - יליד אוגוסט הוא לא "גבולי" בגיל בשום צורה שהיא, כך שהוא בהחלט "בגיל" של ילדי א'. לגבי הפסיכולוגיות - אני מאמינה שעודף איבחונים הוא בעייתי ואולי גם מיותר, ושאם שמקשיבה לעצמה, יודעת מה הדבר הטוב ביותר עבור הילד שלה.

 

[ק א ס י ו פ א ה]

יופי של זיכרון ../images/Emo13.gif

אחרי 6 שנות הורות אני יודעת בוודאות שאני יכולה לאבחן אותו יותר מכל איש מקצוע. זה הוכיח את עצמו כל כך הרבה פעמים. ובדיוק בגלל זה אני כל כך מתלבטת וחוקרת. כי רק ההורים יכולים להגיע למסקנה הכי טובה.

 

[לורליי43]

גם אני בעד להעלות

 

[אמאפלוס]

אני הייתי מעלה, ואולי מחפשת גם חוג

בו אפשר לתת ביטוי לצרכים רגשיים במידת הצורך (ציור, ג'ודו, ..משהו שאוהב, לאו דווקא טיפולי מדי)

 

[ק א ס י ו פ א ה]

בוודאי יהיה חוג כזה

הוא מסיים עכשיו שנתיים של התעמלות טיפולית שהזניקה אותו קדימה. ושנה הבאה הוא הולך לג'ודו אצל מדריך שנחשב מעולה. אז בקטע הזה אנחנו מסודרים.

 

[אריאלה841]

להעלות

זה עלול להזיק לו אם יישאר עוד שנה בגן

 

[החתולה השחורה]

אני הייתי מעלה לכתה א'.

השארתי שנה נוספת בגן, מסיבות דומות לשלך, אבל בדיעבד התברר שלהשאיר ילדים נבונים בגן זו היתה טעות, ואח"כ "נאלצתי" לבצע תהליך של הקפצת כיתה. התאומים שלי היו אמורים להתחיל כתה א' בגיל 5 ו10 חודשים, ולטעמי זה היה צעיר מדי. טעיתי.

 

[לאה_מ]

אם את זקוקה לעוד דעה:

לאור מה שאת מספרת, גם אני בעד להעלות, לאור הזינוק שלו בחודשים האחרונים, לאור הרצון העז שלו לעלות, ולאור הגודל הפיזי שלו. השילוב של אלה נראה לי מכריע את הכף לטובת עליה לכתה א'. נראה לי גם שהמוטיבציה שלו להצליח בכתה א' תהיה הרבה יותר גבוהה אם יעלה עכשיו, מאשר אם ישאר שנה נוספת בגן והיא תהיה מתסכלת ופחות מוצלחת.

 

[נועה לביא]

כדאי.

גם אלמלא הקפיצה שאת מתארת, בעיני יש מחיר כבד ומסתכל להשארתו עוד שנה בגן בניגוד לרצונו (והאמת, אני מדמיינת את המצב הזה וכואב לי הלב

).

 

[תיקי א]

זוכרת את הדיון שהיה בנושא בזמנו

אני זוכרת שבאותו דיון הייתי נגד להשאיר אותו עוד שנה בגן מכיוון שאוגוסט איננו חודש גבולי וקבלת החלטה אם להעלות או לא, יותר מחצי שנה מראש, נראתה לי בעייתית. למותר לציין שאני מאוד בעד להעלות אותו, בעיקר לאור רצונו העז. דעת הפסיכולוגית איננה רלוונטית עוד לטעמי מאחר והילד התבגר והשתנה והוריו מכירים אותו טוב ממנה. מאחר וגם בני עולה לכיתה א', יוצא שאני מכירה הרבה ילדים שעולים, לכל אחד מהם תמהיל רגשי/קוגניטיבי/מוטורי שונה, ומודל אחר של "בשלות". נראה לי שאם ילד מתאים בגיל, בגודל, ברצון ומהבחינה השכלית... הרי שזו התאמה מספקת למדי.