שוב אתה צודק
(כמו שאני צנצנת). גורם המורל המורל שהזכרת הוא המצאה לא רעה. עכ"פ זה לא פותר את המחלוקת שבין הרב (מטעם) עמר לרב (מטעם) וייס. הראשון איננו חושב שיש חיוב הלכתי לחפש חלקי גופות אם זה כולל סיכון חיי אדם (וגם אם לא הבנת את זה, המשימה של היומיים האחרונים היתה חיפוש אחרי חלקי גופות ולא אחרי מחרטות, כפי שאמרו גורמי הצבא). השני חושב שיש הצדקה לסכן את חילי צה"ל למען ידע כל חיל שגופתו תחזור וכך לא תיפול רוחו (גם אם חבריו ליחידה ימותו בגין זה). אמנם אינך ליבוביציאני, אך עליך לזכור שכאשר אנשים חושבים שני דברים ההפוכים זה לזה זה לא אומר שאין מחלוקת. זה אומר שהם חלוקים. כאשר בית שמאי אומר שקודם מקדשין על הפת ואחר כך על הגפן ובית הלל טוענים שקודם על הגפן ואח"כ על הפת זה אומר שיש מחלוקת. וזה לא בושה, יש הסברים לכך. דבר מדאיג מאוד הוא התאוצה בה אתה מגיע לפיקוח נפש בגלל חלקי גופות שפזורים בשטח שפוגעים במורל לעומת חוסר היכולת שלך להבחין בסיכון (המיותר) של החילים בפעולה שהוגדרה בעליל, מתוך מחשבה ת אגו צהלית, כפעולה לחילוץ חלקי גופות. הוכחה לכך ניתן לקבל משעות הפעילות הלא שגרתיות: לאור היום. בעוד רוב הפעולות נגד מחרטות מבוצעות בלילה. מה גם שלאשלייה שלך שחיפשו מחרטות אין בסיס אלא היא פרי דמיונך הפורה (והפרוע). לסיכום, יש בעייה קשה בשיטתך ולו מסיבה אחת בלבד. החיזבאללה בצפון מכוון קנים מסובנים הרבה יותר למקומות רגישים יותר מחוות השיקמים ושדרות, קולך נדם ולא הצעת לפלוש ללבנון כדי להשמיד קנים מסוכנים אלה.